באוצר מתכננים: תמריצים בעשרות מיליוני שקלים לבתי חולים שיעבירו מטופלים לאשפוזי בית

בחוק ההסדרים שיובא בפני הכנסת מסתתר החוק הכלכלי המשמעותי ביותר במערכת הבריאות, האחראי לחלוקת העוגה התקציבית בין קופות החולים ובתי החולים. בתוכו חבויה רפורמה משמעותית בעלות של עשרות מיליוני שקלים, להרחבת אשפוזי הבית - במקום אשפוזים בבתי החולים.

● דוח הלמ"ס: הביקוש הגבוה ביותר לעובדים מאז 2022
● האינפלציה השנתית עמדה ב-2025 על 2.6%; שינוי כיוון בדיור: המחירים חזרו לטפס

החל מסוף שנות ה-90, אחת לשלוש שנים נחקק במסגרת חוק ההסדרים חוק ה-CAP, שמטרתו הסדרת ההתחשבנות הכלכלית בין בתי החולים לקופות החולים, בהיקף של כ-23 מיליארד שקל. במסגרתו נקבעת תקרה לבתי החולים, שמעבר לה הם מחויבים למכור שירותים לקופות החולים בהנחה, ומצד שני חלה חובת רכש על קופות החולים בכל בית חולים, כדי להבטיח את יציבותו הפיננסית, ולגדר את מרחב התחרות במערכת.

ההסדר נועד גם כדי לשמור על "גידול מבוקר" בהיקף הרכש בבתי החולים, מתוך הנחה כלכלית שלפיה ככל שהיצע שירותי הבריאות גדל, הביקוש לא קטן אלא גדל אף הוא. הסדר דומה קיים גם בתוך קופת חולים כללית אל מול בתי החולים שלה, וקופות החולים ובתי החולים מורשים לקבוע הסדר אחר מזה הקבוע בחוק.

במסגרת מערכת היחסים שנקבעת בחוק, נוצרת הזדמנות למשרדי האוצר והבריאות להכווין באמצעות תמריצים כלכליים יישום מדיניות קלינית. החוק האחרון התקבל בשנת 2021, והוארך עד לסוף השנה שעברה. בחקיקה שעברה בשנת 2018, למשל, הושם דגש על הקמת מוקדי חירום בקופות החולים, במטרה להקטין את הפניות לחדרי המיון, ובחוק האחרון, שעבר ב-2021, שונו באופן מהותי כללי ההתחשבנות במחלקות הפנימיות במטרה לווסת את העומסים בהן.

החוק יציע שתי חלופות

במסגרת החוק שעומד על הפרק כעת, יוצעו שתי חלופות שונות עבור בתי החולים. האחת כוללת דמי תיווך שיקבלו בתי החולים על כל מטופל שהם מפנים לאשפוז בית על ידי ספק חיצוני או קופת החולים. הדבר עשוי גם לתמרץ את בתי החולים עצמם להקים שירות שמאפשר אשפוזי בית.

החלופה השנייה מאפשרת לבתי החולים לייצר מיטות אשפוז באשפוז ביתי. לבתי החולים יש מיטות ברישיון בתוך המחלקות, והם יוכלו להסיט חלק מהן לאשפוז בית, ולקבל עבורן תשלום גבוה יותר. בחלק מבתי החולים כבר פנו למשרדי הממשלה כדי לצמצם את המיטות הקיימות במחלקות העור, למשל, שבהן ניתן להסתפק בטיפול וליווי מרחוק, ולכן בממשלה מעריכים שיהיו בתי חולים שיעדיפו להעביר מיטות אלו לאשפוז ביתי.

בממשלה סבורים שהחלופה הראשונה תהיה מבוקשת יותר על ידי בתי החולים, ויוקצו לה כ-10 מיליון שקל, סכום שייבחן בהמשך ויגדל ככל שיהיה ניצול שלו. החלופה השנייה, שכוללת העברת מיטות, צפויה להתנהל באופן הדרגתי וזהיר, ויכולה להגיע לעלות של עשרות מיליוני שקלים נוספים.

עומסים גוברים במחלקות

לאשפוזי הבית יתרונות רבים לפי משרד הבריאות. בשנת 2018 נרשמו פחות מ-200 אשפוזים כאלו והם צמחו במהירות עד לשנת 2024, אז, מעריכים בממשלה, הם עמדו על 42 אלף כמעט, לצד ירידה בשיעור הקבלות לאשפוז במחלקות הפנימיות בעשור האחרון. הסיבות להתרחבות השירות הוא העומסים הגוברים במחלקות הפנימיות והמחסור במיטות אשפוז לצד הזדקנות האוכלוסייה, וכפתרון מיטיב בתקופות של גלי תחלואה בבתי החולים. השירות מופעל היום על ידי קופות החולים באמצעות מבחני תמיכה יעודיים של משרד הבריאות.

ואולם, למרות היתרונות המקצועיים של התוכנית, מרחפים מעליה לא מעט סימני שאלה. הראשון שבהם נוגע ליכולת הממשלה להעביר תקציב, או שהרפורמה באשפוזי הבית שוב תידחה. גם אם תחוקק, קיימת שאלה בנוגע לאופן הביצוע של המודל, והאם הוא יתמרץ הלכה למעשה את בתי החולים להקים חברות המתמחות באשפוז ביתי.

גם במשרד הבריאות העלו בעבר - נוסף על יתרונות המהלך - גם לא מעט קשיים, ובהם היעדרו של האשפוז הביתי ממדיניות סדורה המגדירה את מקומו הקבוע במערכת הבריאות, כמו גם עיגונו התקציבי. כעת, מדובר בפתרון שיסדיר לפחות את התמריצים התקציביים לבצעו.

ואולם, נותרו בעיות נוספות שהועלו, כמו הקושי בגיוס כוח אדם ותשתיות, פערים באיכות השירות שניתן בין ספקים שונים ופערים בזמינות של השירות מבחינה גיאוגרפית וכן במהלך שעות היממה.

מחקר של חוקרים ישראלים, שבחן את מאושפזי הבית של קופת חולים כללית, השווה אוכלוסייה דומה של מאושפזים במחלקות הפנימיות עם אותן אבחונים, ומסקנות המחקר היו שהאשפוז בבית יכול להוות מסגרת בטוחה לטיפול במטופלים שזקוקים לאשפוז, אגב הצגת רמות גבוהות של שביעות רצון: 84% מהמטופלים ציינו שיעדיפו אשפוז בית.