גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

The Giant Leap ו-The Pale Blue Data Point: מצפה לנו הרפתקה שם בחוץ

יום אחד, אולי, יוכלו בני האדם לחיות בעולמות אחרים ● חלק מהמצדדים באפשרות טוענים כי הישארות על כוכב לכת אחד בלבד היא מתכון לאסון

הרובר הגדול והמתקדם ביותר של נאס''א נוחת במאדים. חוקר גיאולוגיה ומחפש סימני חיים, יולי 2020 / צילום: Reuters, NASA/Cover Images
הרובר הגדול והמתקדם ביותר של נאס''א נוחת במאדים. חוקר גיאולוגיה ומחפש סימני חיים, יולי 2020 / צילום: Reuters, NASA/Cover Images

למה שמישהו ירצה לחיות על מאדים? הרי, כפי שיודו אפילו האוהדים המושבעים של רעיון ההתיישבות על מאדים, זה יהיה כמו לחיות לנצח בקניון (במקרה הטוב). אך מבחינת קיילב שארף, אסטרוביולוג במינהל האווירונאוטיקה והחלל הלאומי (נאס"א), העתיד של התיישבות בחלל כתוב בכוכבים. חיים צצו, באופן קסום, על כדור הארץ; הם נעשו אינטליגנטיים והחלו לחקור את העולמות סביבם. מכאן שרק הגיוני, כותב שארף בספרו "The Giant Leap" ("הזינוק הענק), שחיים אלה יתפשטו לאחר מכן דרך החלל באופן שהוא מכנה "תפוצה" גדולה, כאילו בני אדם היו זרעים או נבגים הנישאים באוויר.

כל הכיעור וכל היופי שבעולם מתנקזים לרחוב אחד בהארלם
אם השנה המטורפת גרמה לכם לפספס: 5 ספרי מקור מעולים מ-2025

כדי לשכנע בכדאיותה של תוכנית כזו, שארף לוקח אותנו למסע מרתק של חקר האנושות בחלל עד כה, סוקר בקצרה את ההיסטוריה של מנועי הרקטות ואת הבעיות של מכניקת המסלולים, מספר על האודיסאות הגדולות של הגשושיות מרינר וויאג'ר, על משימות אפולו, ועל ההסטה המוצלחת של האסטרואיד דימורפוס על ידי כלי טיס רובוטי בשנת 2022. פעולה זו, מציין המחבר, ציינה את הרגע ההיסטורי שבו המין שלנו למד "לעצב מחדש באופן מכוון ומשמעותי את צורתו ואת מיקומו הטבעי של החומר במערכת השמש".

מחיר שנוכל לשלם

שארף מצליח להסביר מצוין קני מידה בלתי נתפשים. דמיינו, הוא אומר, שאתם רוצים לשלוח אטב נייר לכוכב השכן שלנו, פרוקסימה קנטאורי. אם הייתם מנסים לעשות זאת באמצעות רקטות כימיות רגילות, הייתה נדרשת כמות דלק גדולה בהרבה מכל המסה ביקום הנראה. הוא גם מציע כמה תובנות מפתיעות אך משכנעות. עלינו לחשוב על מאדים, הוא טוען, ככוכב הלכת הראשון "המאוכלס על ידי מכונות", בהתחשב בכך שהוא כבר ביתם של הגשושיות (Orbiters) והרוברים ששלחנו לשם. "אלה תושבי המאדים החדשים הראשונים מזה מיליארד שנים לפחות", הוא מציין, "והם אינם ביולוגיים; הם רובוטיים".

ייתכן אפילו, מסביר שארף, שבני אדם יחיו בספינות אוויר ענקיות בחלקים העליונים של האטמוספירה של נוגה. בשכבות התחתונות יותר, החום והלחץ של כוכב הלכת הלא ידידותי הזה נעשים בלתי נסבלים. עם זאת, עשויה שוב להתעורר השאלה: מי ירצה בכך? ומה נוכל ללמוד מכך שלא נוכל לגלות באמצעות רובוטים? אחד מן השליחים הרובוטיים שלנו, Voyager 1, כבר עזב את מערכת השמש ועדיין שולח הודעות הביתה על מסעו.

בין הטיעונים ששארף מעלה לטובת שליחת בני אדם לכוכבי לכת אחרים, נמצאת ההנחה שהדבר יקדם תגליות מדעיות, יעזור לנו להבין "דו-קיום בין אדם למכונה" ואולי ישפר את צורות הממשל של האנושות. יש בהחלט סיכון קיומי בהישארותנו על כדור הארץ. שלא באשמתנו, אנו עלולים להיפגע מאסטרואיד שישמיד את החיים בכוכב הלכת או מהתפרצות של סערות סולאריות או קרינה שיאיימוה על ציוויליזציה - הרבה לפני שכוכב הלכת שלנו ייבלע באופן בלתי נמנע על ידי השמש. לנוכח חלופות כאלה, החיים בקניון עשויים להיראות כמו מחיר שנוכל לשלם.

לקחת דוגמה מדולפינים

בשנת 1584, ג'ורדנו ברונו, פילוסוף ונזיר איטלקי, שיער שייתכנו כוכבי לכת אחרים המקיפים כוכבים רחוקים. אסטרונומים בהחלט מצאו אלפי כוכבי לכת חיצוניים כאלה מאז שנות ה-90, יעדים אחרים שאליהם אנו עשויים "להיות מופצים". אבל מי או מה נפגוש שם? לעומת שארף, הממוקד מאוד באדם, הספר "The Pale Blue Data Point" ("נקודת נתונים כחולה חיוורת"), מאת ג'ון וויליס, פרופ' לאסטרונומיה באוניברסיטת ויקטוריה, שואל מה אנו יכולים להסיק בנוגע לחיים מחוץ לכדור הארץ מהדוגמה של כוכב הלכת ומערכת השמש שלנו.

וויליס מספר פרטים רבים על מסע החקר שלנו בשכונה הקוסמית, אך מתמקד דווקא במקומות שייתכן שכבר יש בהם חיים שטרם גילינו. ספרו מסביר בצורה מבריקה את הפרטים הטכניים של אסטרונומיה ושל חקר חלל רובוטי, לרבות משימות לצורך איסוף דגימות של אסטרואידים, והגילוי של אוקיינוסים תת-קרקעיים עצומים בירחים הקפואים של צדק ושבתאי. אך הוא גם רוצה להראות כיצד נראה המדע שלו "בשטח", ולכן לוקח את הקורא עמו להרי האנדים כדי להתפעל מטלסקופי תצפית גדולים, למרוקו כדי לסרוק את המדבר אחר מטאוריטים, ואל סיפון ספינה המשתמשת בצוללות כדי לחקור נביעות וולקניות חמות בעומק רב בקרקעית האוקיינוס.

"לו אריה היה יכול לדבר", כתב פעם לודוויג ויטגנשטיין, "לא היינו יכולים להבין אותו", משום שמחשבותיו וחוויותיו כאריה היו פשוט זרות לנו מדי. מה, אם כן, בנוגע לחייזר? בתרחישי מדע בדיוני של מגע ראשון עם חוצנים, בני אדם בדרך כלל מבססים שפה משותפת ראשונית באמצעות מתמטיקה, כדי להוכיח שאנו מכירים את ספרות פאי וכן הלאה. אבל מה אם זו הנחה שאננה מדי? אולי עדיף שניקח דוגמה ממשהו שאנחנו מכירים, טוען וויליס: דולפינים, אחרי הכול, הם מאוד אינטליגנטיים ומפטפטים ללא הרף. אם איננו יכולים להבין את שפתם, איך נוכל לקוות להבין חוצנים?

זהו הטיעון הבסיסי של וויליס: ככל שנלמד יותר על כדור הארץ - "נקודת הנתונים הכחולה-חיוורת" היחידה שיש לנו כמקור למידע על כוכב לכת שבו חיים בהחלט נוצרו - כך נהיה כשירים יותר לזהות סימני חיים במקומות אחרים.

הוא מתלהב ממכשירים חדשים, כמו "הטלסקופ הגדול במיוחד" בצ'ילה ו"מערך הקילומטר הרבוע" בדרום אפריקה ובאוסטרליה (מיזם רב־ממשלתי לבניית רדיו־טלסקופ), שעשויים לאפשר לנו לחקור את האטמוספירות של כוכבי לכת מרוחקים בחיפוש אחר חתימות ביולוגיות. משימות רובר עתידיות עשויות למצוא מאובנים מיקרוביאליים בסלע המאדים - מהסוג שוויליס מחפש באזורים מרוחקים באוסטרליה - שכן גם מאדים היה פעם חם ולח. "מדע האסטרוביולוגיה", טוען וויליס, "מתקרב במהירות לרגע המגע הראשון שלו עם חיים זרים". זו טענה מעניינת אם היא נכונה, אך הוא אינו מביא ראיות לכך שהרגע הזה אכן קרוב.

מי יחפש חוצנים?

בעוד ששארף משתוקק לעזוב את הפלנטה, וויליס ישמח להשאיר לרובוטים את העבודה המפרכת של חיפוש אחר חוצנים. הוא נרגש, למשל, מעתיד שבו "נעשה ג'יימס קמרון (במאי הקולנוע וחוקר המצולות) על מלא" ונשלח צוללת אוטונומית אל תוך "ים אירופה", אחד מכמעט 100 הירחים של צדק. ומדוע לא? אחרי הכול, כך אנו חוקרים כיום את מעמקי האוקיינוסים של כדור הארץ, מבלי לסכן צוללנים אנושיים.

בתיאורו המשמח של החיים על סיפון ספינה מדעית השולחת רובוטים תת-ימיים למעמקים, וויליס מסביר כיצד צורות החיים המוזרות ביותר משגשגות שם למטה, וייתכן שגם מחוץ לכדור הארץ: יש שם "סרטנים לבנים כרוחות רפאים", "חסילונים חסרי עיניים" ותולעי צינור ענקיות שיכולות לצמוח לאורך של יותר משני מטרים, אף שאין להן פיות או מעיים אלא "גן פנימי תלוי" של חיידקים המסנתזים מזון. גם אלה חיים, רק לא כפי שאנחנו מכירים אותם.

עוד כתבות

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים