״תוריד את הריבית באחוז ויותר״: הקריאה של שר האוצר לנגיד, והתגובה

"אני קורא לנגיד בנק ישראל ידידי הפרופ' אמיר ירון - תוריד את הריבית! אני קורא לו להוריד את הריבית באחוז ויותר מזה", אמר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בעת הצגת תקציב המדינה הערב (ד') בכנסת. "תראה את הביצועים של הכלכלה, תראה את הביצועים הפיסקאליים ותתאים את המדיניות המוניטרית לכך. הריבית ירדה מעט מדי ולאט מדי. תעשה את זה למען אזרחי ישראל".

● רוקן ממשאבים: צמצום פרויקט התעסוקה של משרד הכלכלה
● צמצום היקף המילואים: צו 8 יוגבל, לוחמים ישרתו עד 55 ימים בשנה

שר האוצר גם התנגד לקריאות שנשמעות לבנק ישראל להתערב בשוק המט"ח לנוכח חוזקו של השקל. סמוטריץ' התגאה במהלך נאומו בנתוני המאקרו של ישראל ובהם ביצועי הבורסה, התעשיות הביטחוניות וענף ההייטק. כמו כן, הוא ציין את שוק העבודה ההדוק עם שיעור האבטלה הנמוך ואת הכנסות המדינה בשנה שעברה שהיו גבוהות בכ-35 מיליארד שקל ביחס לתחזית, ובאינפלציה שחוזרת את טווח היעד של בנק ישראל (1-3 אחוזים).

תגובת בנק ישראל: ״הדברים אינם ראויים לתגובה״.

"שידרנו אחריות פיסקלית"

מוקדם יותר היום נגיד בנק ישראל הפרופ' אמיר ירון אמר בועדת הכספים של הכנסת ביחס לתקציב המדינה כי "לאורך כל התקופה, גם בחו"ל וגם בארץ, אנחנו כל הזמן בקשר עם משקיעים, שידרנו שיש לנו אחריות פיסקלית, שהחוב עולה אבל יש תוכנית לירידה. ב-3.9 אחוזי גרעון (יעד הגרעון בתקציב שהניח האוצר על שולחן הכנסת - א"ז) היחס חוב תוצר לא יורד, אלא נשאר איפה שאנחנו, בשנה שאנחנו צפויים לצמיחה כזו היה צריך לעשות יותר כדי להוריד אותו".

לצד כך, הדגיש הנגיד את הצורך הגדול באישור תקציב מדינה לשנת 2026. "עם תקציב אלטרנטיבי, אי אפשר יהיה לממש את ההוצאות הביטחוניות שצריך, אז עם כל ההסתייגויות שיש לי, עם כל מה שיש בתקציב, עם יחס הגרעון של 3.9%, צריך להעביר אותו. צריך לא לזלוג ולא להעלות את יעד הגרעון, במיוחד שיכולות להיות עוד הוצאות עם התפתחויות גיאופוליטיות".

לענייו השקל והשפעתו על היצואנים ציין כי "המדיניות שלנו בוחנת כיצד השקל ושער חליפין משפיעים על יציבות המחירים ותפקוד השוק. אם יש בעיות נקודתיות זה לא בצד המוניטרי אלא בצד הפיסקלי".

באשר לריבית הוא אמר כי "בתקופת המלחמה היה נכון נוכח הנתונים להשאיר את הריבית על כנה, הראתי לכם מה המחיר במלחמות שעושים צעדים פזיזים ומגיעים להיפר אינפלציה כי גם אינפלציה של 7-9 אחוזים פוגעת במשק בצורה אדירה, ובעיקר בשכבות החלשות. לכן, הוועדה המוניטרית פעלה רק עפ"י הקריטריונים המקצועיים. זה שאנחנו בסביבת אינפלציה של 2% הרבה שואלים אותי בעולם מה הנקודה. למגזר הישראלי מגיע הרבה קרדיט - מגיע טיל מתימן, אנשים נכנסים לממ"ד ל-15 דקות לאחר מכן הם בים, במסעדות ובשוק העבודה, לכן אני מתבטא בכל מקום על החוסן והעמידות של המשק".

לצד הוצאות הביטחון הגבוהות קרא הנגיד לפעול לקדם חינוך, בריאות, תשתיות וכן לדאוג ליחס חוב תוצר סביר: "היום אנחנו ביחס חוב תוצר של -68.6, הממשלה עשתה התאמות פיסקליות בתקציב 24 ובתקציב 25, טוב שהממשלה פעלה בהתאם להמלצות שלנו. ברור שניתן היה להתאמץ יותר, בתחום מנועי צמיחה, בתחום כל מיני הטבות, אבל שעושים זום אאוט צריך להבין את חשיבות הצעדים".

הכנסת תאשר את התקציב

אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, הכנסת תאשר היום (ד') בקריאה ראשונה את תקציב המדינה לשנת 2026. מיד לאחר אישור הכנסת בוועדת הכנסת ידונו בפיצולי חוקים מתוך חוק ההסדרים, והרפורמות שישארו בו יפוצלו להכנה לקריאה שניה ושלישית בוועדות הכנסת, עד לדד ליין להעברת תקציב המדינה בסוף חודש מרץ.

באיחור של יותר מחודשיים, משרד האוצר הניח בשבוע שעבר את הצעת תקציב המדינה לשנת 2026 על שולחן הכנסת תחת חוסר ודאות מתמשך לגבי הסיכויים להעברתו, וזאת על רקע המחלוקות בקואליציה על חוק הגיוס.

התקציב צריך לעבור את תהליך החקיקה המורכב במלואו עד 31 במרץ הקרוב. אם לא יעבור עד אז אישורים בוועדות הכנסת ושלוש קריאות במליאה, תתפזר הכנסת על פי חוק, וישראל תצא לבחירות.

מסגרת התקציב שאושרה בממשלה לתקציב המדינה עומדת על 662 מיליארד שקלים לעומת 650 מיליארד בתקציב 2025 המעודכן, שעודכן בעקבות תוספות תקציביות משמעותיות למערכת הביטחון בעקבות המלחמה. באוצר ובבנק ישראל הביעו חשש מתקציב המשכי לאורך זמן אם תקציב המדינה לא יאושר בכנסת וזאת לנוכח הפערים המשמעותיים בין תקציב 2025 לפני ההעברות המאסיביות למערכת הביטחון ובין הצרכים בשנה הנוכחית. תקציב המשכי, נזכיר, הוא 1\12 לכל חודש מהתקציב המקורי.

תקציב הביטחון לשנת 2026 הוא 112 מיליארד שקל וקיים חשש באוצר שבמערכת הביטחון יתקשו לעמוד בו. גם מנכ"ל משרד הביטחון הביע הסתייגות מהתקציב בפורומים ציבוריים שונים. יעד הגרעון בתקציב הוא 3.9%, והוא תפח לאחר שבהצעה המקורית שגובשה באוצר הוא עמד על 3.2%. המשמעות היא, שהממשלה לא תצליח להוריד את יחס החוב תוצר שלה מ-68.6%, שיעור גבוה בהרבה מהמצב קודם למלחמה אז הוא עמד על כ-60%.

בבנק ישראל ובמשרד האוצר הביעו חשש להתבדרות תקציבית במסגרת הדיונים בכנסת, או מאישור תוספות משמעותיות וחריגות למערכת הביטחון. החשש נובע מכך שיעד הגרעון הגבוה (3.9%) אמנם לא מוריד את יחס החוב-תוצר, אך גם לא מעלה אותו. עלייה ביחס החוב-תוצר תהיה בניגוד מוחלט להבטחות של הדמויות הכלכליות הבכירות במדינה למשקיעים ולחברות הדירוג.

השלב שיכריע אילו רפורמות ייפלו

כעת, לאחר האישור בקריאה ראשונה, ועדות הכנסת יידרשו לרפורמות בחוק ההסדרים. שם צפויים המאבקים הגדולים שיכריעו מה יישאר ממנו. כך למשל, נערכים במשרד האוצר לרפורמה במשק החלב, כששר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר שבלעדיה הוא לא יסכים להעביר תקציב מדינה. זאת, כנגד עמדת חלק מהחקלאים והמחלבות הגדולות. גם כוונתו למסות את הבנקים צפויה להיתקל בהתנגדות משמעותית. אלו רק שתי דוגמאות מבין רבות.

בין היתר, במסגרת תקציב המדינה מוצע לרווח את מדרגות המס בחלקן, כך שחלק מהעובדים במשק ייהנו מהגדלת הנטו וישלמו פחות מס הכנסה. אולם, את אובדן הכנסות המדינה בשל הצעד הזה מוצע לכסות באמצעות מס רכוש על קרקעות - רפורמה שנויה במחלוקת שצפויה לעורר התנגדות רבה של יזמים.

גם רפורמות קטנות יותר צפויות להתקל בהתנגדויות משמעותיות כמו זו הנוגעת לשינוי מיסוי הפחת על המטוסים שחברת אל על נאבקת בה, או הכוונה להעניק זיכיון פרטי להקמת שדה תעופה חדש לישראל אל מול התנגדות ועד העובדים של רשות שדות התעופה שכבר הצליח למסמס חוקים ורפורמות בעבר.

ההערכות הן שכמדי תקציב חלק מהרפורמות ייגנזו בדרך, כפי שקורה מדי חוק הסדרים. הפעם שעון החול להשלמת החקיקה קצר במיוחד, וזה עוד מבלי להזכיר את החוק שנועד להסדיר את נושא גיוס החרדים. אותו חוק שבמפלגות החרדיות דורשים להשלים עוד לפני העברת תקציב המדינה.