האקזיט הגדול בתולדות המדינה מקבל את האישור הסופי

האישור הרגולטורי המיוחל לעסקת הרכישה ההיסטורית של וויז הישראלית בידי גוגל הגיע סוף-סוף: ועדת ההגבלים של האיחוד האירופי אישרה את העסקה, שתתבצע בהיקף של 32 מיליארד דולר. מדובר בהכרעה משמעותית והסרת המכשול המשמעותי הגדול ביותר, אך נותרו עוד מספר מדינות שלא אישרו את התהליך באופן פורמלי בהן ישראל, טורקיה, דרום אפריקה ואוסטרליה

עתה יכולים ארבעת המייסדים - אסף רפפורט, ינון קוסטיקה, עמי לוטבק ורועי רזניק - לנשום לרווחה. כל אחד מהם צפוי להכניס מעל ל-2 מיליארד דולר לפני מס, וגם ברשות המסים יכולים לחכך ידיים בציפייה להכנסות של 9 מיליארד שקל לפחות על מיסוי המייסדים, העובדים וכמה מהמשקיעים.

עד כה היו תהליכי ההגבלים העסקיים המכשול היחיד שהפריד בין בעלי המניות לבין המיליארדים, אך משקיבלה העסקה את אישור רשות ההגבלים האמריקאית בחודש נובמבר שעבר, והיום (ג') באיחוד האירופי, ניתן סוף-סוף לברך על המוגמר ולהעריך כי בסיכוי גבוה תצא לפועל עסקת הרכישה הגדולה בכל הזמנים של חברת סטארט-אפ המגובה על-ידי קרנות הון סיכון, גם אם כמה רשויות במדינות כמו אוסטרליה, טורקיה, דרום אפריקה וישראל טרם אישרו אותה. תהליכי האישור עשויים להארך עד אמצע מרץ השנה.

זו גם הרכישה הגדולה ביותר אי-פעם בישראל, ועסקה שתהפוך את ישראל למרכז פיתוח ומכירות אסטרטגי למוצרי סייבר בסביבת הענן של גוגל, GCP. וויז תהפוך את גוגל לחברת סייבר גדולה שתתחרה במיקרוסופט, שגם היא פתחה בישראל את מרכז הסייבר העולמי שלה - באדיבותו של רפפורט עשור קודם לכן עם רכישת החברה שהקים, אדאלום.

אישור האיחוד האירופי עמד עד כה בסימן שאלה, כאשר קולות ביבשת קראו לביטול העסקה או לכל הפחות לחקירת הגבלים עסקיים אקטיבית. בין הטיעונים שנשמעו - החשש מהשפעה גוברת של גוגל על הכלכלה האירופית על חשבון חברות מקומיות, חשיפה של שכבות אבטחת מידע קריטיות לחברה אמריקאית גדולה והחשש שמא הרכישה תהפוך את וויז למזוהה עם גוגל, מה שיפגע בשירות שהיא מספקת ללקוחות שירות הענן של מיקרוסופט ואמזון.

לפי ההערכה, באיחוד האירופי לא מעוניינים ליצור חיכוכים נוספים עם ממשל טראמפ על רגע חסימת עסקאות של חברות אמריקאיות, והחליטו שלא להפוך את ההגבלים העסקיים לחזית נוספת ביחסים בין היבשות.

מנימוקי הנציבות: "בהתבסס על מחקר השוק שלה, הוועדה מצאה שיש מספר מתחרים שהלקוחות יכולים לעבור אליהם אם גוגל תשלב את פלטפורמת האבטחה הרב-עננית של וויז עם מוצריה הקיימים, או במקרה שהפלטפורמה של וויז כבר לא תעבוד עם עננים אחרים מלבד זו של גוגל. הוועדה גם בדקה את השאלה האם גוגל, על ידי רכישת וויז, תקבל גישה לנתונים רגישים מסחרית על ספקי שירותי ענן מתחרים שגם הם משתלבים עם פתרונות Wiz.

"חקר השוק אישר לנו כי הנתונים שגוגל תקבל כתוצאה מהעסקה לא נושאים רגישות מסחרית, וניתן לגשת אליהם בדרך כלל על ידי חברות תוכנה אחרות. לכן הוועדה סיכמה כי העסקה המוצעת לא תעלה חששות תחרותיים באף אחד מהשווקים שנבדקו, והיא אישרה את העסקה ללא תנאים".

יש להוסיף כי העסקה טרם אושרה במספר מדינות כמו ישראל, טורקיה, דרום אפריקה ובבריטניה, אך ההנחה כי הרשויות המקומיות יתיישרו עם ההחלטה האירופית מהיום והאמריקאית שהתקבלה בחודש נובמבר האחרון. במידה ואלה יחליטו שלא לאשר אותה, גוגל עלולה לסגת באופן חד צדדי מאותה המדינה, דבר שיפעיל בתורו לחץ על אישור העסקה בלאו הכי.

מי ירוויח מהעסקה?

המרוויחים הגדולים בעסקה הם בראש ובראשונה ארבעת המייסדים הישראלים, שיכניסו 2-2.5 מיליארד דולר כל אחד לפני מס. יחד, הם מחזיקים בכמעט שליש ממניות החברה לאחר שכבר מכרו אחוזים בודדים מאחזקותיהם בסיבוב סקנדרי שנערך לפני החתימה על עסקת גוגל. קבוצת המייסדים בראשות רפפורט היא גם מקור ההכנסות ממס הגודל ביותר למדינה, מאחר שרוב שאר בעלי המניות אינם ישראלים וישלמו מס מינימלי.

מלבדם, יכניסו קרנות ההון סיכון הזרות את החלק הארי מהתקבולים בעסקה: קרן אינדקס תצא עם כ-3.5 מיליארד דולר, סקויה עם 3.2 מיליארד, אינסייט עם 2.8 ולייטספיד עם 1.2 מיליארד דולר. סייברסטארטס, קרן ההון סיכון של גילי רענן, איש סקויה לשעבר, היא הקרן הישראלית היחידה (למעט הקרן הפסיבית סרקה) שתייצר הכנסות משמעותיות מהעסקה, לאחר שהיתה המשקיעה הראשונה בוויז - היא תכניס 1.28 מיליארד דולר.

גם המדינה תרוויח מהעסקה, כאשר ירידת שער הדולר במהלך השנה האחרונה פגעה ביכולת להרוויח ממנה. על-פי ההערכה, בהתחשב במס רווח הון ומס יסף שישלם כל אחד מארבעת המייסדים (30% מס סך הכל), המדינה צפויה להרוויח 9-9.5 מיליארד שקל, אולם מיסוי משקיעים נוספים במס מינימלי עשויה להוסיף עוד כמה מאות מיליוני שקלים, כך שההכנסה למדינה עשויה להגיע לכ- 10 מיליארד שקל.