ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך שפרסם השבוע גוף המחקר העצמאי Citrini Research אינו עוד סקירה על בועת מניות טכנולוגיה. הוא גם לא תחזית מאקרו קלאסית. למעשה, כבר בתחילתו מדגישים המחברים כי מדובר בתרחיש ולא בניבוי. ובכל זאת, "The 2028 Global Intelligence Crisis" הצליח להצית ירידות חדות בוול סטריט ובת"א.

● עסקת הענק עם מטא שמקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט
● יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

הסיבה לכך אינה מספר כזה או אחר, אלא הטענה העקרונית שהוא מציג: אם הבינה המלאכותית תמשיך להשתפר בקצב הנוכחי, ייתכן שהבעיה של השווקים לא תהיה אכזבה, אלא הצלחת ה-AI. בפתח הדוח מציבים הכותבים את הפרדוקס במפורש: מה יקרה אם האופטימיות כלפי AI תמשיך להתברר כמוצדקת, ודווקא משום כך תהפוך לשלילית לשווקים. בהמשך הם מבהירים כי מטרתם היא לבחון סיכון קצה שפחות מדובר, לא לטעון שזהו התרחיש הסביר ביותר. אך עצם העלאת השאלה חושפת עצב רגיש במיוחד בתקופה שבה חלק גדול משווי השוק נשען על ציפיות למהפכת ה-AI.

המסמך כתוב כמזכר מאקרו עתידי מיוני 2028, המתאר בדיעבד כיצד הכלכלה האמריקאית נכנסה למשבר. נקודת הפתיחה דווקא חיובית. בתחילת 2026, כך לפי התרחיש, חברות אימצו כלי AI מתקדמים שהחליפו עובדים בצווארון לבן. התוצאה המיידית הייתה שיפור ברווחיות. "שולי הרווח התרחבו, הרווחים עקפו את התחזיות והמניות זינקו", נכתב בין היתר. רווחי שיא הופנו בחזרה להשקעה בתשתיות מחשוב ובמודלים מתקדמים.

אלא שכאן טמון הזרע לבעיה. הרווחיות נבעה מצמצום הוצאות שכר, רכיב מרכזי בכלכלת שירותים. כאשר חברות מפטרות עובדים ומשקיעות את החיסכון בטכנולוגיה, הפריון עולה אך ההכנסה של משקי הבית נשחקת. הדוח מציע את המונח "Ghost GDP", תוצר שמופיע בנתונים הלאומיים אך אינו מחלחל לכלכלה הריאלית. התפוקה קיימת, אך אינה מתורגמת לביקוש רחב.

הירידות הגיעו לת"א

המסמך הוויראלי לא נותר בגבולות הדיון התיאורטי. ביום שני התפתח בוול סטריט מה שכונה בין היתר בבלומברג "מסחר הפחד מה־AI", כאשר משקיעים מיהרו לצמצם חשיפה למניות שנתפסות כפגיעות במיוחד לשיבושים אפשריים מצד בינה מלאכותית מתקדמת.

כך, מניית IBM צנחה ב־13% ביום אחד, הירידה החדה ביותר שלה מאז שנת 2000. במקביל, חברות כמו DoorDash, אמריקן אקספרס, KKR ובלקסטון איבדו לפחות 6%, בעוד שמאסטרקארד, ויזה, קפיטל וואן ואפולו ירדו בשיעורים של 4% ויותר. גם מניות תוכנה וסייבר ספגו ירידות, וכל האירוע הבהיר כי בשלב הנוכחי בוול סטריט די גם בתרחיש תיאורטי כדי לטלטל מניות החשופות למהפכת ה־AI.

בהמשך, גם שוק המניות בת"א הגיב ביום ג' למסמך האפוקליפטי, עם ירידות, בשעות אחר הצהריים, של כ-1.8% במדד ת"א-35 וכ-2.8% בת"א-90. בדומה לוול סטריט, את הירידות בת"א הובילו מניות הביטוח, שירדו בכ-7%, בעוד שמדד הבנקים ירד ב-1.8%. למרות הירידות החדות, מתחילת השנה הנוכחית מניות הביטוח עדיין רושמות עלייה של 18% כמעט.

"הסיבה לירידות החדות במניות הפיננסים בבורסה בתל אביב התחילה בוול סטריט כשסקטור הפיננסים היה הנפגע העיקרי מהדוח האפוקליפטי של Citrini", מסביר דודו מנגן, סמנכ"ל מסחר ובורקראז' בלידר שוקי הון. "הדוח, שמנסה להציג כיצד ה-AI מערער את המודל הכלכלי הקיים, נגע בין היתר בסיכונים בעולמות התשלומים. מניות השירותים הפיננסיים (3.3%-) והמימון הצרכני (7.8%-) הובילו את הירידות ביום ב' בוול סטריט".

מנגן הוסיף כי "המסמך של Citrini מגיע כאשר ברקע חששות רבים לגבי החשיפה של שוק החוב הפרטי לחברות תוכנה, שהן הנפגעות העיקריות מה-AI. אם זה לא מספיק, התקיים במקביל יום האנליסטים של בנק ג'יי. פי מורגן, שם המנכ"ל ג'יימי דיימון הזהיר כי המתחרים שלו 'נוהגים בטיפשות' כדי להגדיל את ה-NII (הכנסה נטו מריבית), וזה מזכיר לו את ההתנהגות שהוא ראה לפני המשבר של 2008. כל הסיבות הללו מובילות גם את סקטור הפיננסים המקומי לירידות חדות, דווקא כשהוא נמצא קרוב לשיא ונהנה לאחרונה מזרם קניות מצד משקיעים זרים".

החששות מפני השפעות ה-AI לא חלפו מעל לסקטורים אחרים. כך, מדד ת"א נדל"ן ירד ב-3.4%. לעומתו, מדד ת"א תקשורת וטכנולוגיות מידע, הכולל בתוכו את מניות חברות התוכנה וה-IT, שהיו הנפגעות המשמעותיות עד כה מהחשש מפני השפעות ה-AI, ירד בפחות מ-1%. עם זאת, מניות התוכנה וה-IT הכלולות בו ירדו ביותר מ-30% מתחילת החודש, בין היתר בשל החשש שסוכני בינה מלאכותית יחליפו חלק מהשירותים שאותם חברות אלה מציעות ללקוחותיהם.

שי זיגלמן, אנליסט מניות ביחידת המחקר של בנק הפועלים, מוסיף כי "אנחנו רואים ירידות חדות במניות סקטור הנדל"ן המניב, שקשורות גם לריבית שלא ירדה, אבל גם לאפשרות לקיצוצים בקרב חברות הטכנולוגיה בעקבות השפעות הבינה המלאכותית".

"החיכוך הולך ונעלם"

בלב המסמך של Citrini עומדת מה שמכונה "Intelligence Displacement Spiral" (ספירלת דחיקת העבודה האנושית). יכולות הבינה המלאכותית משתפרות, חברות זקוקות לפחות עובדים, הצריכה נחלשת, הלחץ על רווחיות גובר וההשקעה ב-AI מתעצמת. מדובר בלולאת משוב שלילית שלדברי הכותבים "אין לה בלם טבעי". בשלב מסוים, השאלה כבר אינה אם מניית תוכנה יקרה מדי, אלא מה קורה לכלכלה שמבוססת על אשראי לצרכנים, כאשר הצרכנים עצמם מאבדים כוח קנייה.

חלק מרכזי בדוח עוסק בשחיקת מודלים עסקיים המבוססים על חיכוך אנושי. אינרציה, מחסור בזמן וקושי להשוות מחירים אפשרו במשך שנים גביית עמלות ותיווך. לפי התרחיש, סוכני AI פועלים ברקע, משווים מחירים, מבטלים מנויים ומנהלים משא ומתן עם ספקים. "היתרון התחרותי שלהן נשען על חיכוך. והחיכוך הלך ונעלם", כותבים המחברים.

אם היתרון התחרותי נשען על כך שאנשים אינם בודקים כל חלופה, מכונה תעשה זאת. התוצאה היא לחץ על מחירים ועל שיעורי רווח בענפי תוכנה, תשלומים ותיווך. עצם קיומה של חלופה פנימית זולה, המאפשרת לארגונים לפתח פתרונות בעצמם, משנה את מאזן הכוחות גם בלי קריסה דרמטית בן לילה.

בשלב מתקדם יותר בתרחיש, הדיון מתרחב אל תחום האשראי. המחברים מזכירים כי שוק המשכנתאות האמריקאי מוערך בכ־13 טריליון דולר ושואלים אם גם הלוואות שנחשבו בטוחות לחלוטין יישארו כאלה בעולם שבו יציבות ההכנסה נשחקת. אז "האם גם משכנתאות פריים הן אכן חסינות?", הם תוהים.

הנקודה אינה שהלוואות היו מסוכנות מלכתחילה, אלא שההנחות שעליהן הן התבססו השתנו במהירות. אם חלק משמעותי מעובדי הצווארון הלבן חווים פגיעה מתמשכת בהכנסה, גם שוקי האשראי עלולים לחוש בכך. לצד התרחיש הקודר, המחברים מדגישים כי לא כל רכיביו יתממשו. הם כותבים כי חלק מהתסריטים לא יקרו, אך סבורים כי "הפרמיה על אינטליגנציה אנושית תצטמצם". כלומר, גם אם לא יתרחש משבר רחב, עצם השינוי במעמד האינטליגנציה האנושית מחייב בחינה מחדש של הנחות יסוד.