ירידות בוול סטריט; המשבר במצר הורמוז מבעיר את שוק הנפט

סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים

16:41

התנודתיות בשוק הנפט נמשכת, כאשר מחירי הנפט זינקו במהלך הלילה על רקע דעיכת התקוות לפתיחה מהירה של מצר הורמוז.

הדאגה ממחירי הנפט לא נעלמת מעיני המשקיעים והירידות בוול סטריט מחריפות - נאסד"ק ב-1.7%, דאו ג'ונס ב-1.2%, S&P 500 משיל 1.3%.

מחירי הנפט המשיכו לטפס לאחר שמנהיגה העליון החדש של איראן, מוג'תבא חמינאי שמונה לתפקיד ב־9 במרץ, אמר כי מצר הורמוז צריך להישאר סגור כ"כלי לחץ על האויב".

שר האנרגיה של ארה״ב, כריס רייט , אמר לרשת CNBC כי חיל הים האמריקאי עדיין "לא מוכן" ללוות מכליות נפט דרך מצר הורמוז, אך ציין כי ייתכן שיוכל לעשות זאת עד סוף החודש. בינתיים, תנועת הספינות באזור כמעט ונעצרה לחלוטין ככל שהעימות במזרח התיכון מחריף.

לרשת פוקס ניוז אמר רייט ש"הנשיא טראמפ מודאג מעליית מחירי האנרגיה בטווח הקרוב. לארה"ב יש 415 מליון חביות נפט באחסון כרגע. שחרור של עתודות הנפט היא בחלקה כדי לוודא אספקה לאסיה בטווח הקרוב. ארה"ב מתכננת שיהיו לה יותר חביות נפט במאגר אסטרטגי בעוד שנה מאשר עכשיו, על אף שחרור החביות כעת".

חוזי ברנט חצו לזמן קצר את רף 100 הדולרים לחבית לפני שמחקו חלק מהעליות. במסחר האחרון נסחר מדד הנפט העולמי בעלייה של כ־8% סביב 95 דולר לחבית. במקביל, חוזים על נפט WTI עולים גם הם בכ־8% לרמה של כ־94 דולר לחבית.

העליות מגיעות לאחר שאיראן תקפה בשלושת היממות האחרונות שלוש ספינות מטען שניסו לעבור במצר הורמוז, בעוד שלוש ספינות נוספות נפגעו באזורים אחרים במזרח התיכון. בנוסף דיווחה סוכנות הידיעות החצי־רשמית Fars News Agency כי מיליציות בעלות ברית של איראן עשויות לחסום נתיב שיט מרכזי נוסף בים האדום.

על רקע ההתפתחויות, סוכנות האנרגיה הזהירה ביום חמישי כי השיבוש בזרימת הנפט הוא הגדול ביותר שנרשם אי פעם, והפחיתה את תחזית הצמיחה בהיצע הנפט לשנת 2026. האזהרה מגיעה יום לאחר שהסוכנות הודיעה כי מדינות החברות בה מתכננות לשחרר כמות שיא של נפט מהמאגרים האסטרטגיים כדי לנסות להרגיע את השווקים.

בארה״ב, חוזי הנפט למסירה באפריל עלו ביותר מ־37% מאז ה־27 בפברואר, יום המסחר האחרון לפני שארה״ב וישראל פתחו במתקפה נגד איראן.

15:36

אחרי נפילה במניית אודיטי טק בשיעור של 56.7% מאז הדוחות הכספיים בפברואר ושל 83.8% מהשיא של שנה שעברה, החברה מודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות (buy back) בהיקף של עד 200 מיליון דולר.

התוכנית מחליפה תוכנית קיימת שהייתה לרכישה של עד 150 מיליון דולר ומתוכה כבר נרכשו מניות ב-97 מיליון דולר. אודיטי טק נסחרת בשווי 721 מיליון דולר, ובמחיר המניה הנוכחי מדובר על רכישה עצמית של קרוב ל-28% מהון המניות שלה. המניה נפלה לאחר שהחברה דיווחה על שיבוש בפרסום הדיגיטלי שלה שפגע בתוצאות ולא פרסמה תחזית שנתית ל-2026.

15:30

המסחר בוול סטריט נפתח בירידות שערים - נאסד"ק ב-0.8%, דאו ג'ונס ב-1.2%, S&P 500 משיל 0.8%.

נתוני אינפלציה מתונים יחסית בארה״ב ושחרור שיא של מאגרי נפט על ידי סוכנות האנרגיה לא הצליחו לשפר את סנטימנט המשקיעים. במקביל, ניסיונותיו של טראמפ להרגיע את החששות מפני הנחת מוקשים במצר הורמוז, לצד רמזים חוזרים לכך שהמלחמה עשויה להסתיים בקרוב, לא הספיקו להפיג את הדאגות סביב המצב במזרח התיכון.

הדולר האמריקאי מתחזק ב-0.44% והתקרב לרמה של 99 במדד הדולר, תוך מחיקת ההפסדים שרשם במהלך השבוע. במקביל, הדולר האוסטרלי התחזק ב-0.5% מול המטבע האמריקאי והגיע לשיאו מאז יוני 2022.

בשוק הסחורות, הזהב הספוט ירד ב-0.3% והכסף איבד יותר מ-3%. מחירי הנפט נעו במהלך היום בתבנית של "V". חוזי הנפט מסוג WTI הרחיבו את העליות עד לכ-6.25% במהלך המסחר, כאשר המחיר עומד כבר על כ-95 דולר. מחירי הנפט כבר זינקו מעל לרמה של 100 דולר לחבית לפני שחזרו לרדת, לאחר שאירן הרחיבה את התקיפות על תשתיות אנרגיה ברחבי המזרח התיכון.

עירק הודיעה כי היא סוגרת את מסופי יצוא הנפט שלה לאחר מתקפות על שתי מכליות מול חופיה. במקביל הזהירה איראן כי השווקים צריכים להיערך לאפשרות שמחירי הנפט יגיעו עד ל־200 דולר לחבית.

ההתפתחויות הללו הגבירו את החששות מפני עימות ממושך ורחב יותר באזור - חשש שכבר התגבר לאחר שנשיא ארה״בהצהיר כי בכוונתו "לסיים את העבודה" מול איראן.

במאקרו - מספר האמריקאים שהגישו בקשות חדשות לדמי אבטלה ירד בשבוע שעבר, נתון שעשוי להרגיע את החששות מפני הידרדרות בשוק העבודה לאחר הירידה המפתיעה במספר המועסקים בחודש פברואר.

לפי נתוני לשכת העבודה של ארה"ב, מספר הבקשות הראשוניות לדמי אבטלה ירד ב־1,000 לרמה מתואמת עונתית של 213 אלף בשבוע שהסתיים ב־7 במרץ. התחזיות של כלכלנים שנסקרו על ידי Reuters עמדו על 215 אלף בקשות.

14:55

המסחר באירופה עבר להתנהל שוב בירידות שערים. מדד הדאקס יורד בכ-0.2%, הפוטסי מאבד מערכו כ-0.4% והקאק נחלש בכ-0.6%. גם הירידות בחוזים העתידיים על וול סטריט התחזקו מעט, ולפי שעה המדדים המובילים צפויים לפתוח בירידות של עד 1%.

מחירי הנפט מטפסים כעת בשיעור של מעל 6%. נפט מסוג ברנט נסחר במחיר של 98 דולר לחבית, בעוד נפט מסוג אמריקאי נסחר במחיר של 93 דולר לחבית.

העלייה במחירים התחזקה לאחר ששר האנרגיה האמריקאי, כריס רייט, אמר ל-CNBC מוקדם יותר היום כי הצי האמריקאי "אינו מוכן" ללוות מכליות נפט דרך מיצרי הורמוז, אם כי הוא יהיה מסוגל לעשות זאת עד סוף החודש הנוכחי.

12:40

המסחר באירופה עבר למגמה מעורבת. בורסת פרנקפורט עולה בכ-0.2%, בורסת לונדון יורדת בכ-0.4% ובורסת פריז נחלשת גם היא בכ-0.4%. גם החוזים העתידיים על וול סטריט נסחרים בירידות של עד 0.5%.

ג'ים ריד, ראש מחקר מאקרו בדויטשה בנק, התייחס להשפעות המלחמה נגד איראן וציין כי "הבעיה היא שהמשקיעים מתמחרים באופן הולך וגובר קונפליט שמתמשך לאורך זמן רב יותר, אשר מייצר נזק כלכלי נרחב. אחרי הכל, כאשר אין סימנים קונקרטיים של דה־אסקלציה עד כה, זה משאיר את מחירי הנפט גבוהים ומעלה את הסיכוי לזעזוע סטגפלציוני רחב יותר".

11:35

הסנטימנט בשווקים ברחבי העולם מוסיף להיות שלילי, כאשר במקביל מחירי הנפט ממשיכים לזנק. בורסת פרנקפורט נחלשת כעת בכ-0.1%, הבורסה בלונדון יורדת בכ-0.4% והבורסה בפריז מאבדת מערכה כ-0.5%.

החוזים העתידיים על וול סטריט נסחרים בירידות של עד 0.5%.

מחירי הנפט רושמים כעת עליות של קרוב ל-6%. נפט מסוג ברנט נסחר במחיר של כ-97 דולר לחבית, בעוד מחיר נפט מסוג אמריקאי עומד על כ-92 דולר לחבית.

10:45

בורסות אירופה פתחו את יום המסחר בירידות. בורסת פרנקפורט יורדת בכ-0.4%, בעוד הבורסות בלונדון ובפריז משילות מערכן כ-0.7%.

החוזים העתידיים על וול סטריט נסחרים כעת בירידות של עד 0.5%.

9:40

אסיה

המסחר בבורסות אסיה מתנהל הבוקר בירידות שערים, על רקע העלייה המחודשת במחירי הנפט בעולם. בורסת טוקיו ירדה בכ-1%, בורסת הונג קונג יורדת בכ-0.8%, מדד שנגחאי נחלש בכ-0.1% והקוספי הדרום־קוריאני איבד כ-0.5%.

מחירי הנפט עלו שוב במהלך הלילה, על רקע תקריות נוספות של תוקפנות איראנית כלפי מכליות נפט במפרץ הפרסי. מחיר נפט מסוג ברנט קפץ בשלב מסוים לרמה של 100 דולר לחבית, אך מאז הזינוק התמתן מעט ומחירו כעת נע סביב 96 דולר לחבית.

וול סטריט

בוול סטריט, ההתפתחויות במלחמה נגד איראן הכבידו אתמול על המדדים המובילים, כאשר נותרה רמה גבוהה של אי־ודאות באשר למשך המלחמה, ומחירי הנפט המשיכו לטפס. זאת, על אף ההחלטה של סוכנות האנרגיה הבין־לאומית (IEA) לשחרר לשוק הנפט 400 מיליון חביות ממאגרי החירום שלה - ההיקף הכי גדול שנרשם אי־פעם - כדי להתמודד עם ההפרעה שנוצרה באספקת הנפט (ראו הרחבה תחת סעיף 3).

בסיום יום מסחר שהתנהל ברובו בירידות שערים, מדד הנאסד"ק עלה בכ-0.1%, ה-S&P 500 נחלש בכ-0.1% והדאו ג'ונס נפל בכ-0.6%, לרמתו הנמוכה ביותר מזה שלושה חודשים. סקטור האנרגיה של ה-S&P 500 טיפס בכ-2.5%, על רקע העלייה במחירי הנפט, והוא היחיד שנסחר בטריטוריה חיובית, למעט סקטור ה-IT, שעלה גם הוא קלות. עליות בולטות נרשמו במניות שברון , ואלרו ואקסון מובייל .

על רקע העלייה במחירי הנפט, ב-CNBC דיווחו כי קרנות סל העוקבות אחר מניות בתחום האנרגיה הירוקה נסחרו סביב שיאים חדשים. קרנות הסל Invesco WilderHill Clean Energy ETF ו-iShares Global Clean Energy ETF טיפסו בשיעור של כ-1.5% לרמתם הגבוהה ביותר מאז 2023. בין המניות שבלטו בעליות, ניתן למצוא את פלואנס אנרג'י ובלום אנרג'י .

כאמור, גם סקטור ה-IT סיים את היום בירוק, בין היתר, בזכות מניית ענקית התוכנה אורקל , שזינקה לאחר שתוצאותיה הכספיות לרבעון הפיסקאלי השלישי של 2025 עקפו את תחזיות האנליסטים (ראו עוד על כך תחת סעיף 5). החברה העלתה גם את התחזית שלה לשנת הכספים 2027 מ-89 ל-90 מיליארד דולר. זאת, בעוד שהאנליסטים צפו שהתחזית שלה תעמוד על 86.6 מיליארד דולר.

חברת תשתיות הבינה המלאכותית נביוס (Nebius), שהוקמה על־ידי ישראלים, זינקה אתמול בוול סטריט, לאחר שענקית השבבים אנבידיה הודיעה כי תשקיע בה 2 מיליארד דולר. ההשקעה היא חלק משותפות אסטרטגית להקמה ולהרחבה של חוות שרתים ייעודיים לבינה מלאכותית, ומצטרפת לשורת מהלכים שביצעה אנבידיה בשנים האחרונות כדי להאיץ את בניית תשתיות הבינה המלאכותית בעולם, שרובן מבוססות על השבבים שהיא עצמה מפתחת, כך לפי אתר בלומברג.

מניית רשת הפיצריות פאפא ג'ונס זינקה בחדות, לאחר שבוול סטריט ג'ורנל דווח כי קיבלה הצעה לרכישתה ולהפיכתה לחברה פרטית, על־ידי Irth Capital Management, קרן הנתמכת על־ידי קטאר. לפי הדיווח, הקרן הציעה לרכוש את החברה תמורת 47 דולר למניה - פרמיה של כ-50% על מחיר המניה לפני תחילת המגעים. היקף העסקה משקף לחברה שווי של כ-1.5 מיליארד דולר.

שוק החוב האמריקאי

בשוק החוב האמריקאי, המשיכה מגמת הירידה במחירי האג"ח, שבלטה גם לאורך השבוע שעבר. תשואת האג"ח הממשלתיות לעשר שנים עלתה בכ-9 נקודות בסיס לרמה של 4.22%, בעוד התשואה לשנתיים עלתה בכ-8 נקודות בסיס לרמה של 3.65% - גם שם, על רקע החששות מפני התפרצות אינפלציונית שתונע על־ידי העלייה במחירי הנפט. הבוקר, המגמה נמשכת: התשואה לעשר שנים עומדת על רמה של 4.24%, בעוד התשואה לשנתיים עומדת על 3.67%.

שוקי הסחורות והמטבעות

מחירי הנפט המשיכו לטפס אתמול ורשמו עליות של מעל 5%. נפט מסוג ברנט נסחר במהלך היום במחיר של מעל 92 דולר לחבית, בעוד נפט מסוג אמריקאי נסחר סביב 88 דולר לחבית. במהלך הלילה, המחירים רשמו עליות נוספות, כאשר הבוקר נפט מסוג ברנט נסחר שוב סביב 100 דולר לחבית, בעוד נפט מסוג אמריקאי נסחר סביב 94 דולר לחבית. ברקע לעליות, בבלומברג דיווחו במהלך הלילה כי מסוף יצוא הנפט המרכזי בעומאן, מינה אל־פחאל, פוּנה כאמצעי זהירות. בנוסף, דווח כי שתי מכליות נפט הותקפו במים הטריטוריאליים של עיראק, מה שהוביל להקפאת הפעילות של מסופי הנפט במדינה.

כאמור, המחירים עלו על אף שסוכנות האנרגיה הבין־לאומית (IEA) הסכימה לשחרר לשוק 400 מיליון חביות נפט ממאגרי החירום - ההיקף הגדול בתולדותיה - כדי להתמודד עם ההפרעה באספקת הנפט בעקבות המלחמה נגד איראן. ב-CNBC דווח כי מלאי החירום יהיו זמינים לשוק בלוח זמנים שיתאים לנסיבותיהן של 32 המדינות החברות בארגון, כך מסרה סוכנות האנרגיה הבין־לאומית. בנוסף, במהלך הלילה, ארה"ב הודיעה כי תשחרר 172 מיליון חביות נפט ממאגר הנפט האסטרטגי שלה.

מעבר להסכמה הרחבה בקרב המומחים לגבי העובדה שהיקף החביות אינו מספיק כדי לסגור את הפער שנוצר בעקבות חסימת מיצרי הורמוז (על אף שהמהלך עדיף בעיניהם מאשר אי־פעולה), אנליסטים סיפקו כמה הסברים לכך שהמהלך של ה-IEA לא הובילה לירידות במחירי הנפט.

אור אזרן, כלכלן מחקר באגף הכלכלה בבנק לאומי, אמר אתמול לגלובס כי "זה תלוי במשך הזמן שהמיצר יהיה סגור. המלאים לא יכולים להיות תחליף לסגירה הרמטית לאורך זמן של המיצר. 400 מיליון חביות הן בערך 20 ימים של מעבר סדיר דרך הורמוז. כל עוד הוא ייסגר, המחירים לא יירדו, ואם הוא יישאר סגור לאורך זמן והמלאים יתרוקנו, המחירים יחזרו לעלות".

רון אלבהרי, מנהל השקעות ראשי ב-Laird Norton Wetherby, התייחס להחלטת הסוכנות הבין־לאומית לאנרגיה ואמר ל-CNBC כי "היא לא פותרת את הבעיות האחרות שהולכות להשפיע על הכלכלה העולמית". הוא ציין מוצרים מזוקקים שמשונעים דרך מיצרי הורמוז, כמו דלק סילוני, כאחת הבעיות שמייצרת חסימת האזור למעבר כלי שיט. "אני חושב שהשווקים מתחבטים כרגע סביב השאלה מהי נקודת היציאה בשלב זה. שני הצדדים התחפרו בעמדותיהם, וקשה לראות איך זה מסתיים בצורה חיובית בצד השני בטווח הקצר", הוא הוסיף.

ג'וש יאנג, מנהל השקעות ראשי ב-Bison Interests, חברת השקעות בתחומי הנפט והגז, אמר לאתר הכלכלי מרקטוואץ' כי לדעתו ההחלטה היא למעשה "שורית באופן קיצוני" עבור המחירים, שכן היא תבטל תמריצים לפיצוי על אובדן הנפט באמצעות הגברה של הפקתו, ובמקביל תצמצם את האפשרויות לריכוך ההפסדים הללו במידה שמיצרי הורמוז יישארו סגורים.

יש גם מי שמאמין שמהלך ה-IEA היא סימן לכך שהמלחמה לא צפויה להסתיים בקרוב. שאול קבוניץ', אנליסט אנרגיה ב-MST Marquee, אמר ל-CNBC כי "החלטת ה-IEA מאותתת עד כמה אקוטי הסיכון של המחסור בנפט, מה שמסמן כי הסוכנות לא מאמינה שסביר כי המלחמה תסתיים בקרוב. מלאי הנפט שיימשכו יצטרכו להיות מוחלפים בהמשך, מה שעלול להביא למחירים גבוהים יותר גם אחרי שהמלחמה מסתיימת".

פוואד רזאקזאדה, אנליסט שווקים ב-StoneX, אמר למרקטוואץ' כי "בהתבסס על תגובת מחירי הנפט, נראה שהשוק כבר גילם את שחרור 400 מיליון החביות מהרזרבות. המחירים לא זזו כמעט בכלל. נראה שהמשקיעים אינם משוכנעים שלמהלך הזה יהיה האפקט הרצוי, והם כנראה מצפים שזרימת הנפט דרך מצר הורמוז תישאר חסומה בפועל למשך זמן רב". רזאקזאדה ציין גם את העובדה שאיראן רמזה שהיא עוברת מ"תגובות הדדיות" ל"תקיפות רציפות".

מאקרו

בארה"ב, פורסמו נתוני האינפלציה לחודש פברואר ובישרו על עלייה חודשית של 0.3% - בהתאם לציפיות המוקדמות. בקצב שנתי, האינפלציה עלתה בכ־2.4%.

יוני פנינג, האסטרטג הראשי של מזרחי טפחות, התייחס למדד וציין כי "החדשות האמיתיות מכיוון האינפלציה צפויות בשלב הזה מהמדדים הבאים. מחירי הנפט בארה"ב גבוהים כרגע בכ-40% מאשר הממוצע בפברואר. מרווחי הזיקוק והשיווק כנראה יתרחבו ברמה מתונה משמעותית. ועדיין, כבר עכשיו מחירי הדלק בתחנה עומדים בממוצע על כ-3.6 דולר לגלון, גבוה בכ-20% מהרמות של פברואר. אם נכפיל את זה במשקל דלקים של קרוב ל-3% במדד המחירים בארה"ב, נקבל די בקלות תרומה של כ-0.6% למדד כולו. ועל זה, יש להוסיף השפעות שניוניות של תחבורה יבשתית מבוססת דלק שנפוצה בארה"ב, או סתם אנשים שיהיה להם יותר יקר עכשיו להגיע לעבודה. בסך הכל, אחוז אינפלציה במדדים הקרובים כתוצאה ממחירי הנפט הנוכחיים זה אומדן די הגיוני".

פנינג הוסיף: "על הרקע הזה, בשלב הנוכחי, ציפיות השוק לשינוי בריבית הפד בהודעה בשבוע הבא נותרות מתונות מאוד, שלא לומר זניחות. מפה, ההסתברות נותרת מתונה יחסית גם להחלטות שאחריה. ותמחור השוק להורדה אחת עומד איפה שהוא בין אמצע ספטמבר להחלטה של סוף אוקטובר - כן, אחרי הקיץ".

פנינג מציין כי "בראייה מקומית, השפעת מחירי הדלק היא בסדר גודל של פחות ממחצית מזו של ארה"ב. ועדיין, חוסר הוודאות המקומי מביא את ההסתברות שנראה הורדת ריבית מקומית על־ידי בנק ישראל בסוף החודש אל מתחת ל-50%. אבל מעבר לזה, כמובן שהמשך התקדמות המלחמה יהיה גורם משמעותי יותר מבחינת שער החליפין של השקל, ומשם דומיננטי יחסית גם בקביעת ציפיות הריבית בישראל".

נזכיר כי ביום שישי, יפורסם ה-PCE לחודש ינואר, מדד האינפלציה המועדף על הפדרל ריזרב - אשר צפוי להציג תמונה שונה בתכלית מזו שמצטיירת ממדד המחירים לצרכן, עם קצב אינפלציה של שנתי של 3%-3.1%.

ג'ון קרשנר, מנהל השקעות ב-Janus Henderson Investors, אמר למרקטוואץ' אתמול כי "מדד ה-PCE צפוי להיראות גרוע משמעותית מהמספרים של הבוקר [מדד המחירים לצרכן] - ככל הנראה מעל 3% - ומדאיג אף יותר, הוא מתקדם בכיוון הלא נכון. הדבר מתרחש מכיוון שמדד ה-PCE מתמקד במה שצרכנים קונים בפועל, ולכן למדד זה יש חשיפה גבוהה יותר לשירותי בריאות, אך פחות לדיור", הוא כתב. "בטווח הארוך, אינפלציית ה-PCE נמוכה בממוצע בכ-50 נקודות בסיס ממדד המחירים לצרכן, אך נכון לעכשיו, אנחנו רואים שהיחס התהפך, כאשר ה-PCE גבוה בערך ב-50 נקודות בסיס".

עוד בגזרת המאקרו של ארה"ב, אתמול דווח כי גירעון הממשל האמריקאי חצה את רף הטריליון דולר בשנת הכספים הפיסקאלית עד פברואר, אך היה נמוך בשיעור חד לעומת התקופה המקבילה לפני שנה. ההוצאות עלו על ההכנסות ב-308 מיליארד דולר במהלך חודש פברואר, נתון התואם בקירוב לגירעון שנרשם באותו חודש בשנה שעברה.

לפי הדיווח ב-CNBC, מתחילת שנת הכספים ועד כה, הגירעון הסתכם ב-1.004 טריליון דולר - נמוך בכ-12% מהתקופה המקבילה בשנת 2025 - וזאת בשל עלייה מהירה יותר בהכנסות הממשלה בהשוואה להוצאותיה. אחת הסיבות לכך נעוצה בגידול חד בגביית מכסים. ההכנסות ממכסים הסתכמו ב-151 מיליארד דולר במהלך חמשת החודשים הראשונים של שנת הכספים - עלייה של כ-113 מיליארד דולר, או 294%, לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

6:44

ירידות השערים באסיה ממשיכות, כאשר השנזן יורד בכ-1.3%, הניקיי נופל ב-1.8% ומדד ההנג סנג מאבד 1.3% מערכו.

מחירי הנפט מוסיפים לעלות: מחיר נפט מסוג ברנט קופץ בכ-9% ועובר שוב את רף ה-100 דולר. מחיר נפט מסוג WTI מטפס בכ-8.9% ועומד על 95 דולר לחבית.

גם החוזים העתידיים בוול סטריט מראים צפי לירידות של מעל 1%.

5:33

אסיה שוב נצבעת אדום בשעה שמחיר הנפט מסוג ברנט מטפס ב-7% ומתקרב פעם נוספת לרף של 100 דולר.

זה קורה במפתיע דווקא לאחר שארה"ב הודיעה כי תשחרר 172 מיליון חביות נפט ממאגר הנפט האסטרטגי, והסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA) הודיעה אף היא כי תשחרר 400 מיליון חביות נפט כדי לטפל בשיבושים באספקה - הפעולה העצימה ביותר של הסוכנות עד היום.

● המומחה שמסביר למה המרוויחה הגדולה מהמלחמה היא סין
● תם עידן ההקלות: הרגולציה החדשה על ישראליות בוול סטריט

״נראה שמשקיעים אינם משוכנעים שיהיה לכך האפקט הרצוי, וכנראה מצפים שזרימת הנפט דרך מיצרי הורמוז תישאר סגורה למשך זמן רב", אמר פאווד רזאקזאדה, אנליסט שוק ב-StoneX ל-MarketWatch.

רון אלבהרי, מנהל השקעות ראשי ב-Laird Norton Wetherby, התייחס אף הוא להחלטת ה-IEA ואמר ל-CNBC כי "היא לא פותרת את הבעיות האחרות שהולכות להשפיע על הכלכלה העולמית". הוא ציין מוצרים מזוקקים שמשונעים דרך מיצרי הורמוז, כמו דלק סילוני, כאחת הבעיות שמייצרת חסימת האזור למעבר כלי שיט.

"אני חושב שהשווקים מתחבטים כרגע סביב השאלה מהי נקודת היציאה בשלב זה. שני הצדדים התחפרו בעמדותיהם, וקשה לראות איך זה מסתיים בצורה חיובית בצד השני בטווח הקצר", הוא ציין.

למרות זאת, ובתגובה למחירי הנפט והימשכות המלחמה, מדד ניקיי ביפן יורד בכ-2%, הקוספי בדרום קוריאה ומדד ההנג סנג נמצאים בירידות שערים של כ-1.2%.

בוול סטריט החוזים העתידיים מלמדים על צפי לירידות של עד 1%. לאחר שאמש נסגרה וול סטריט במגמה מעורבת - מדד הנאסד"ק עלה בכ-0.1%, ה-S&P 500 נחלש בכ-0.1% והדאו ג'ונס מוטה התעשייה השיל מערכו כ-0.6%.