סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים
15:04
בין המניות הביטחוניות בולטת היום מניית אירודרום שנופלת במעל 25% זה היום השני ברציפות. החברה זכתה למומנטום חיובי לאחרונה, לאחר שסדרה של עסקאות השקעה בה, הפיחו חיים במניה החבוטה. בימים האחרונים, המניה זינקה בקרוב ל-40%, לאחר שדיווחה על הצטרפות של אישים מוכרים כגון ראש המוסד יוסי כהן ובעלי השליטה בקבוצת הנדל"ן ישראל קנדה, ברק רוזן ואסי טוכמאייר.
14:45
קבוצת המזון שטראוס העלתה אשתקד את מחירי מוצריה בארץ ובחו"ל ושיפרה את הרווחיות, כשבארץ שיעור הרווחיות שלה ממשיך להיות גבוה יותר מאשר בחו"ל .
כך, שטראוס רשמה עלייה של כמעט 9% במכירות הקפה בישראל ל-903 מיליון שקל בשנת 2025 ושיעור הרווח התפעולי שלה עלה ל-12.5%. מכירות הקפה בעולם עלו גם הן ל-6.16 מיליארד שקל, קפיצה של 31%, בעיקר בזכות פעילות החברה בברזיל, כאשר העלאות המחירים הביאו לרווח תפעולי בשיעור של 8% בחו"ל .
הפעילות הגדולה הנוספת של שטראוס בישראל, מגזר בריאות ואיכות חיים (מוצרי חלב, סלטים) צמח רק בשיעור של 2.7% לסכום של 3.2 מיליארד שקל ושמר על שיעור רווח תפעולי של 12.8% .
ואולם מכירות של תחום אחד נפגעו משמעותית. אמנם החברה רשמה עלייה של 10.3% במכירות החטיפים והממתקים ל-1.4 מיליארד שקל, אלא שעלות המכר במקרה הזה זינקה הרבה יותר, בגלל עלייה במחירי הקקאו לדברי החברה, מה שהוביל לנפילה ברווחיות התפעולית ל-12 מיליון שקל, או 0.9% בלבד, זאת לעומת 3.5% אשתקד ושיעור רווחיות של 3.5%.
שטראוס רושמת שנת שיא מבחינתה עם הכנסות של 12.5 מיליארד שקל, עלייה של 11.6%, ורווח תפעולי של קצת יותר ממיליארד שקל, קפיצה של כמעט 36%. הרווח הנקי עלה ב-7.6% והסתכם ב-450 מיליון שקל והחברה תחלק דיבידנד של 250 מיליון שקל לבעלי המניות.
14:42
אפולו פאוור , המייצרות לוחות סולאריים גמישים לגגות משופעים ולרכבים, הציגה הפסד של 80 מיליון שקל ב-2025, פחות מאשר 87 מיליון ב-2024 אך יותר מ-66 מיליון ב-2023. עם זאת, אפולו מדווחת על שיפור דרמטי ברווח הגולמי שלה, שעלה משמעותית ביחס לשנה שעברה אך עדיין צנוע: 6.1 מיליון שקל. החברה מחזיקה ב-35 מיליון שקל בלבד במזומנים. כרגע, אפולו נשענת על הבנק המלווה שלה לאשראי מתגלגל.
למרות שהחברה הפסדית, היא מפגינה סימני צמיחה: הכנסות החברה ב-2025 הגיעו ל-19.7 מיליון שקל לעומת 12.9 מיליון בלבד ב-2024. החברה גם חתמה בשנה האחרונה על מגוון הסכמי שיתוף פעולה להצבת הפאנלים הגמישים שלה, כולל עם רשת תחנות הדלק ארקו במסצ'וסטס (שצפויים להכניס לה כ-167 מיליון שקל, אספקה בעוד פחות משנתיים) ועם חברת הרכב פולקסוואגן. עם זאת, אפולו ממשיכה להוציא סכומים ניכרים (59 מיליון שקל ב-2025) על מחקר ופיתוח, בינתיים ללא נכסים בלתי-מוחשיים חדשים. כך שבזמן שעסקיה של אפולו צומחים, החברה עדיין הפסדית ותהיה זקוקה להזמנות רבות של מוצריה החדשניים לפני שזה ישתנה.
14:35
האופטימיות בתל אביב שבה ומדד ת"א 35 עדיין בעלייה של 1.2% ות"א 90 ב-0.3%. מדד הביטוח לא נרגע וכבר רושם זינוק של 8%, גםמדד הבנקים, הכי חלש מאז פתיחת המלחמה מתאושש ועולה ב-0.6%. בעוד הבורסות בעולם רושמות עליות כשהמשקיעים כבר מתמחרים רגיעה אזורית, מדד החברות הביטחוניות מאבד כ-2%.
בזא חוזרת לרווח קטן של 3 מיליון דולר ב-2025, עם רבעון רביעי מוצלח במיוחד אחרי שנה קשה מאוד לבית הזיקוק השני בגודלו בישראל. מדובר בשיפור דרמטי לעומת ההפסד של 34 מיליון דולר ב-2024, אך עדיין לא מתקרב לרווח המרשים של 80 מיליון דולר שנרשם ב-2023. המניה מזנקת במעל 20% במסחר בבורסה לרמה של , אך טרם שחזרה את השווי שנרשם לפני שנתיים.
ה- EBITDA עמד על 140 מיליון דולר בשנה האחרונה, לעומת 72 מיליון דולר אשתקד. גם כאן, ברבעון הרביעי התוצאות היו מוצלחות. בזא נהנו מ"מרווח הפקה" (הפער בין מחיר חומר הגלם של נפט גולמי לבין מחיר הדלקים המזוקקים) מעל המקובל בשוק, בייחוד ברבעון הרביעי, אז מרווח הזיקוק שלהם עמד על 17.5 דולר לחבית, לעומת מרווח ייחוס של 10 דולר. זה הוביל ל- EBITDA חזקה במיוחד ברבעון האחרון, של 120 מיליון דולר (כמעט כל הכמות השנתית) לעומת 16 מיליון דולר בלבד ברבעון המקביל אשתקד. זאת גם לעומת תוצאה שלילית של 6 מיליון דולר ברבעון השלישי. גם מניית בזן, שתפרסם את דוחותיה מחר, עולה מעט בעקבות הדוח המעודד של אחותה הקטנה מאשדוד.
מדובר על תוצאות מעודדות במיוחד לאור השנה המאתגרת שעברה על בז"א: לאחר שחזרה מהשבתה מתוכננת בזמן מלחמת 12 הימים "עם כלביא", חומר גלם מזוהם שהגיע מאזרבייג'ן והשפיע על בתי זיקוק בכל העולם, נזק ניכר נגרם למתקני בז"א בזמן שלקח להם זמן להבין את מקור התקלה ולתקן אותה. זו הייתה חלק מהסיבה לתוצאות הבעייתיות ברבעון השלישי. אך הם קיבלו על התקופה הזאת סכום ניכר מהביטוח, והוסיפו בדיקה נוספת כאמצעי בטיחות לעתיד. בנוסף, בז"א סבלה מקנס של 32 מיליון שקל בשל זיהום חריג. וחמור מכל: שתי עובדות החברה, אירנה רדצ'וק וניצן גויכמן, נהרגו לאחר שכנראה השתמשו במיכלי גז לא תקינים שסופקו על ידי צד שלישי. המשטרה אף עצרה את הספק בחשד להמתה בקלות דעת. מדובר ברצף קשה במיוחד עבור המנכ"ל היחסית-טרי, רונן יחזקאל, שנכנס לתפקידו הקבוע באפריל 2025.
במבט לעתיד, בזא דווקא צפויה להנות ממחיר הנפט המזנקים שצפויים לשמור על מרווחי זיקוק גבוהים. בנוסף, הם שואפים לדבריהם להפוך מ"חברת זיקוק לחברת אנרגיה" ולשדרג את תחנת הכוח הפנימית בבזא (המונעת בגז) מתוך ראיה שהביקוש לחשמל בישראל צפוי להיות גבוה בעתיד הנראה לעין.
13:20
קבוצת דלק כבר נסחרת בבורסה לפי שווי של כ-20 מיליארד שקל, אחרי עלייה של כ-30% במחיר המניה מתחילת השנה, אשר מיוחסת בחלקה לעליית מחירי האנרגיה בעקבות המלחמה מול איראן. בסיכום השנה החולפת, הכפילה הקבוצה את שווייה, וחלקו של בעל השליטה יצחק תשובה (50% מהמניות) כבר שווה 10 מיליארד שקל.
הקבוצה היא חברת החזקות העוסקת בתחום חיפוש והפקת נפט וגז טבעי בישראל ובים הצפוני, ושולטת בחברת הנדל"ן מהדרין ובחברת כרטיסי האשראי ישראכרט, שלאחרונה הודיעה על עסקה לרכישת הבנק הדיגיטלי אש (esh) שייסד מיליארדר הטכנולוגיה ניר צוק.
הדוחות הכספיים שפרסמה היום (ד') הקבוצה מסבירים את התוספת המרשימה לשוויה בשנה האחרונה עם רווח נקי של 3.3 מיליארד שקל בשנת 2025 - יותר מכפול מהרווח השנה הקודמת שעמד על 1.4 מיליארד שקל.
12:20
תוכנית ההתייעלות ברשת המזון קרפור ישראל שבשליטת אלקטרה צריכה (49.5%) ממשיכה לתת את אותותיה. הרשת השלימה את הסבת הסניפים שלה (מיינות ביתן ומגה), וכעת יש לה 151 סניפים, והיא רושמת לעצמה הישג נוסף - כשלמרות ירידה בהכנסות החנויות הזהות (חנויות שפעלו בשתי התקופות), היא הצליחה לסיים את שנת 2025 ברווח של 15.5 מיליון שקל, לעומת הפסד כבד של 47 מיליון שקל בשנה שלפניה.
במקביל קרפור הצליחה לשפר את הרווחיות מפעילות המגזר בשנה האחרונה ל-4.9% מהמכירות, או 161 מיליון שקל, לעומת 3.9% בשנה המקבילה (130 מיליון שקל). חלק מהשיפור נובע מכך שמספר מספר עובדי החברה קטן ב-370 עובדים בשנה החולפת לכ-4,000 עובדים. או בלשון החברה עצמה, "השיפור נבע בעיקר משיפור בשיעור הרווח הגולמי, בעיקר כפועל יוצא של התייעלות בהוצאות, ממימוש 7 סניפים (כלומר מכירת סניפים) בתקופת הדוח וכן כתוצאה מהתייעלות בהוצאות המגזר".
10:35
מניית קבוצת דלק יורדת בכ-2.5% למרות הדוחות הטובים לרבעון הרביעי שפרסמה הבוקר. הכנסות הקבוצה ברבעון הרביעי של 2025 גדלו והסתכמו בכ-4.5 מיליארד שקל, בכלל מגזרי הפעילות, לעומת 3.9 מיליארד שקל ברבעון הרביעי של שנת 2024; הכנסות הקבוצה בכלל מגזרי הפעילות רשמו עליה חדה והסתכמו בכ-16 מיליארד שקל והרווח הנקי זינק לכ-3.3 מיליארד שקל.
ה-EBITDAX הכולל של תחום הגז והנפט בשנת 2025 עלה בכ-23% והסתכם לכ-2.7 מיליארד דולר.
אירועים מרכזיים בקבוצה בשנת 2025 כללו זינוק בקצב ההפקה של איתקה כתוצאה מהמהלך האסטרטגי של המיזוג של נכסי ENI UK עם נכסי איתקה בים הצפוני, אשר הושלם ברבעון הרביעי של שנת 2024; השלמת רכישת השליטה של הקבוצה בישראכרט, חברת כרטיסי האשראי הגדולה בישראל ואישור הסכם הייצוא מלוויתן למצרים בהיקף של כ- 35 מיליארד דולר, לצד קבלת החלטת השקעה (FID) להרחבת כושר ההפקה בלוויתן;
הקבוצה הכריזה על דיבידנד של 250 מיליון שקל בנוסף לתוכנית BuyBack של 100 מליון ש"ח ובמהלך שנת 2025 חילקו החברות הבנות של הקבוצה דיבידנדים בהיקף של כ-3.4 מיליארד שקל, כולל החלוקות שהוכרזו על ידי ניו מד ואיתקה עם פרסום הדוחות השנתיים שלהם לשנת 2025.
10:20
מניית מגדל ביטוח מזנקת בעקבות הדוח הכספי שפרסמה הבוקר ומובילה את העליות במדד ת"א 35, מנורה והראל השקעות עוקבות אחריה.
הרווח הכולל בשנת 2025 הסתכם בכ-1,791 מיליון שקל לעומת כ-1,417 מיליון שקל. בתקופה המקבילה אשתקד, צמיחה של כ-26%. השיפור ברווח בשנת 2025 נבע מהצמיחה ברווח מפעילויות ליבה ומגידול ניכר ברווח הפיננסי העודף.
הרווח הכולל ברבעון הרביעי של שנת 2025 צמח בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ("הרבעון המדווח") ב-249% והסתכם בכ-431 מיליון שקל לעומת כ-173 מיליון שקל ברבעון המקביל, המהווה תשואה על ההון של כ-18%.
10:00
המסחר בבורסת ת"א נפתח הבוקר בעליות. ת"א 35 ות"א 125 מטפסים ב-0.9%, ת"א 90 עולה ב-0.6%. מדד הבנקים קופץ ביותר מ-1%, ומדד נפט וגז יורד ב-0.5%. מדד ת"א רשתות שיווק עולה יותר מ-1%.
מדד הביטוח מזנק ביותר מ-3%, בהובלת מניית מגדל .
08:04
1. שוק המניות
המסחר בת"א יפתח הבוקר בעוד השווקים בעולם מתחילים לתמחר תרחיש של רגיעה -עליות באסיה ובחוזים העתידיים בוול סטריט, מחירי הנפט יורדים בכ-4%, כל אלה בתקווה שהדיפלומטיה באמת תבשיל להסכם - לפי הניו יורק טיימס, ארה"ב העבירה לאירן תוכנית בת 15 סעיפים שמטרתה לסיים את המלחמה, ושיש אפשרות להפסקת אש של חודש שתאפשר לדון בסיום מלא של העימות.
לפי בלומברג, טראמפ אף רמז אתמול על "מתנה" בשווי עצום, הוא לא פירט מהי אותה מתנה, אך ציין כי מדובר במשהו הקשור לזרימת אנרגיה דרך מצר הורמוז.
נזכיר שממשל טראמפ הורה על פריסת כ-2,000 חיילים מהדיוויזיה המוטסת 82 לאזור, כחלק מחיזוק האחיזה האמריקאית במצר הורמוז, ובשטח, איראן החלה לגבות דמי מעבר מכלי שיט מסחריים העוברים במצר, צעד המדגיש את שליטתה בנתיב האנרגיה החשוב בעולם. טהראן הבהירה כי ספינות זרות שאינן "עוינות" יורשו לעבור בתנאים שלה.
גם רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי, נזהר: "סביר להניח כי הימים הקרובים יתאפיינו בתנודתיות גבוהה מהרגיל של השווקים השונים, תוך תגובות עצימות להתפתחויות תוך כדי ימי המסחר. הדריכות גבוהה, מפלס החששות ירד רק חלקית והמשקיעים ערים לנזילות הגבוהה של המצב".
המניות הדואליות חוזרות לת"א עם פערי ארביטרז' קטנים - טבע בפער חיובי של 2%, איי.סי.אל ואורמת ב-1%, טאואר ונייס בפער שלילי של כ-0.5%.
● להשקיע בבית ההשקעות במקום לנהל בו את הכסף? התשובה המפתיעה של השוק
אתמול, למרות שברוב יום המסחר נרשמו ירידות חדות, אלו התמתנו לקראת הנעילה. מדד ת"א 35 ירד בכ-1.2%, בעוד מדד ת"א 90 איבד כ-1.3%.
מדד הביטחוניות הוביל את הירידות ונחלש בכ-4.6%, אפשר שהמשקיעים מתמחרים סיום מהיר למלחמה בעקבות הודעתו של טראמפ שלשום על הארכת האולטימטום לאיראן, גם מדד הביטוח בלט לשלילה וירד בכ-2.4%. יתכן שלאור מאמצי הדיפלומטיה, ירדו גם הבוקר.
מניית טאואר סמיקונדקטור לא עוצרת ושוב עלתה אתמול בוול סטריט בכ-5% וב-3% נוספים במסחר המאוחר. הסיבה המרכזית היא שיחד עם השותפה Coherent, השתיים חשפו השבוע פריצת דרך שעשויה לשדרג משמעותית את ביצועי מרכזי הנתונים של AI. במקום תקשורת חשמלית רגילה בין מעבדים (דרך חוטים וסיליקון), הן מציעות להשתמש באור, באמצעות סיבים אופטיים, כדי להעביר מידע במהירות גבוהה בהרבה.
אבל יש גם צד שני: המניה של טאואר כבר זינקה חזק, כ־450% מהשפל באפריל וכ־40% רק מתחילת החודש, יתכן שחלק גדול מהחדשות הטובות כבר מתומחרות ויש סיכון ל־"sell the news" או תיקון.
בין המניות הביטחוניות בלטה מניית אירודרום שנפלה לאחר שפתחה את היום עם עלייה של מעל 10%. החברה זכתה למומנטום חיובי לאחרונה, לאחר שסדרה של עסקאות השקעה בה, הפיחו חיים במניה החבוטה. בימים האחרונים, המניה זינקה בקרוב ל-40%, לאחר שדיווחה על הצטרפות של אישים מוכרים כגון ראש המוסד יוסי כהן ובעלי השליטה בקבוצת הנדל"ן ישראל קנדה, ברק רוזן ואסי טוכמאייר. כעת, יתכן שהאופטימיות סביב מעורבותם בחברה וההשפעה הפוטנציאלית עלולה לדעוך.
מעניין לראות את השונות במדדי הבורסה בת"א מתחילת המלחמה. בעוד שני המדדים הגדולים (ת"א 35 ות"א 125) נהנים מתשואה חיובית של 1.5% ו־2.5% מתחילת הלחימה, מדד הבנקים שהשלים ירידה של 5% הוא עם הביצועים הכי חלשים מבין המדדים הענפיים, ומדד הבנייה המקומי ירד בשיעור דומה.
אלא שביחס לעולם התשואה בת"א טובה משמעותית, שכן למשל ה־S&P 500 איבד מתחילת המלחמה 5% מערכו. בחברת הביטוח הראל מסבירים כי "משקל החברות הביטחוניות במדד ת"א 125 הוא 9.3% בהשוואה ל־2.4% ב־S&P 500; משקל סקטור האנרגיה, שמציג ביצועים עודפים בכל העולם, הוא 6.2% בישראל בהשוואה ל־2.9% ב־S&P 500. מדד הנפט והגז עלה ב־5% מתחילת המלחמה והביטחוניות ב־1.5%".
● המלחמה שבה כולם מנחשים מה טראמפ יעשה, ומנסים להרוויח מזה כסף
באסיה הבוקר עליות חדות בעיקר בטוקיו שם מדד ניקיי מזנק ב-3%, בדרום קוריאה מדד קוספי ב-2% ובהונג קונג מדד הנג סנג ב-0.1%.
בניו יורק החוזים העתידיים עולים ב-0.8% לאחר דיווח של ניו יורק טיימס שארה"ב העבירה לאירן תוכנית בת 15 סעיפים שמטרתה לסיים את המלחמה. במקביל, מחירי הנפט יורדים - נפט אמריקאי ירד מתחת ל־90 דולר לחבית וברנט מתחת לרמה של 100 דולר.
אתמול ננעל המסחר בוול סטריט בירידות לאחר שהתנהל בתנודתיות ובעצבנות בעוד השוק נע בין תקווה להתקדמות דיפלומטית לבין לחץ מעליית מחירי האנרגיה ושיבוש טכנולוגי.
מדד S&P 500 צמצם ירידה של כמעט 1% ל-0.4%, נאסד"ק ננעל בירידה של 0.9%. דאו ג'ונס ירד ב-0.2%. לעומת הירידות בלטו מניות האנרגיה בעלייה של כ-2%.
לא רק המלחמה העיבה על השווקים, גם חששות מהשפעה שלילית של ה AI על חברות תוכנה שונות שבעצם נותרו מעט בצל אבל עדיין מפעמות. גם דיווח כי Amazon Web Services מפתחת כלי AI חדשים, הגביר חששות לירידה בביקוש למוצרים "ישנים" (legacy), כלומר תוכנות מסורתיות שעלולות להיפגע מהמעבר ל־AI.
קרן הסל IGV על מניות התוכנה נפלה במעל 4% ומשלימה ירידה של מעל 20% מתחילת השנה, בתוכה בלטו לרעה מניות נייס , מאנדיי , פאלו אלטו נטוורקס וקראוד סטרייק הולדינגס .
משקל סקטור התוכנה במדד ה-S&P 500 רשם ירידה חדה מרמת שיא של 12% לרמה של 8%. כאשר מנטרלים את השפעתה של מיקרוסופט על הנתונים, ניתן לראות כי משקלן של שאר חברות התוכנה במדד צנח מרמה של 5% ל-3% בלבד. נתונים אלו, המבוססים על מחקר של גולדמן זאקס, משקפים את החרדה של השוק לגבי ההשפעה האפשרית של הבינה המלאכותית על עתידן של החברות.
העובדה שמיקרוסופט נפגעה פחות נובעת מהיותה "שחקנית כפולה": היא גם יצרנית תוכנה וגם ספקית תשתית ענן (Azure) שמשכירה את כוח המחשוב לכל שאר השוק.
למרות דוחות חזקים במיוחד, מניית מיקרון דווקא ירדה בכ־15% מאז הפרסום, תופעה קלאסית של "sell the news". החברה נהנית מביקוש אדיר לזיכרונות, שהם רכיב קריטי לשבבי AI. כנראה שהמניה יורדת למרות הבשורות הטובות כי הציפיות כבר היו גבוהות מאוד, מה גם שהחברה הגדילה השקעות (CapEx), מה שמעלה חששות ללחץ על רווחיות והמשקיעים מתחילים לתהות אם השיא במחזור קרוב.
מניית אמזון ירדה בכ-1%. חטיבת הענן שלה, Amazon Web Services הודיעה כי הלחימה במזרח התיכון שיבשה את פעילות אשכול מרכזי הנתונים שלה בבחריין.
מניית סירקל אינטרנט גרופ צנחה בכ־19%, היום הגרוע בתולדותיה, לאחר שהמתחרה Tether הודיעה כי שכרה לראשונה פירמת רואי חשבון מה־"Big Four" כדי לבצע ביקורת מלאה לרזרבות של המטבע שלה, USDT. עצם המעבר לביקורת רשמית נתפס כצעד גדול לחיזוק האמון. המהלך של Tether מעלה את רף השקיפות בענף, וזה שם לחץ על Circle, שנתפסת כמי שמאבדת יתרון תחרותי, ולכן המניה מגיבה בירידה חדה.
2. שוקי האג"ח
שוק האג"ח האמריקאי מאותת חוסר נוחות - גם אינפלציה גבוהה יותר וגם פחות תמיכה מהפד - שילוב שמוביל לעליית תשואות ולחץ על נכסי סיכון. תשואות האג״ח הממשלתיות בארה״ב זינקו לאחר מכרז חלש במיוחד של אג״ח לשנתיים, בהיקף של 69 מיליארד דולר, סימן לכך שהביקוש מצד המשקיעים היה נמוך מהצפוי.
האג״ח לשנתיים נמכרו בתשואה של 3.936%, גבוה מהתחזיות, מה שמעיד שהמשקיעים דרשו פרמיה גבוהה יותר כדי לקנות, כלומר פחות אמון או יותר חשש. בנוסף, הדילרים נאלצו לקחת כ־24.1% מההנפקה (לעומת ממוצע של כ־10.7%), עוד אינדיקציה לביקוש חלש.
הסיבה המרכזית ללחץ היא החשש מאינפלציה: עליית מחירי האנרגיה בעקבות העימות עם איראן מעלה את הסיכון שהאינפלציה תישאר גבוהה - מה שמקשה על הפד להוריד ריבית. אג״ח קצרות כמו ל־2 שנים רגישות במיוחד לציפיות לריבית בטווח הקרוב, ולכן הן נפגעות יותר כשהשוק מתחיל לתמחר פחות הורדות ריבית ואפילו אפשרות להעלאות.
גם בשוק החוב המקומי, נרשמו ירידות (ג'). מדדי תל גוב שקלי 10+ ירד בכ־011%, בעוד שמדד תל גוב־כללי נחלש בכ־0.16%.
3. שוקי הסחורות והמטבעות
בשוק המטבע, שער השקל היציג נקבע על 3.125, עלייה של כ-0.4% לעומת זה של אתמול (3.11). החלשות השקל מול הדולר מתאימה למגמת התחזקות הדולר בעולם. הבוקר נסחר השקל ב-3.123 שקלים לדולר.
כאמור הבוקר, מחירי האנרגיה יורדים בעקבות מאמצי הדיפלומטיה. נפט אמריקאי ונפט מסוג ברנט נסחרים ב-88.5 ו-99.3 דולר לחבית בהתאמה.
אתמול מחירי הנפט שוב טיפסו אתמול שקרן הסל על מחירי הנפט USO זינקה ב-4% ו-ב40% רק בחודש האחרון, נפט ברנט עלה מעל 103 דולר לחבית, ונפט אמריקאי קפץ מעל 92 דולר. גם XLE , תעודת הסל על מניות האנרגיה טיפסה בכ-2.5%
בתוך כך, בבלומברג דיווחו שאיראן לא רק משבשת את המעבר במצר הורמוז, אלא גם "שולטת כלכלית" בנתיב, שמעלה עלויות, מגביר סיכון, ותומך בלחץ כלפי מעלה במחירי האנרגיה. איראן החלה, לפי הדיווחים, לגבות תשלומי מעבר מחלק מהספינות המסחריות שעוברות דרך מצר הורמוז. מהלך שממחיש את השליטה שלה באחד מנתיבי האנרגיה החשובים בעולם. מדובר בתשלומים אד־הוק שיכולים להגיע עד כ־2 מיליון דולר להפלגה, מעין "אגרה לא רשמית", כאשר חלק מהספינות כבר שילמו, אם כי המנגנון, כולל המטבע או אופן הגבייה, אינו ברור ואינו אחיד.
מנכ״ל שברון, מייק ווירת' מזהיר שהשווקים לא מתמחרים נכון את גודל הזעזוע בהיצע הנפט שנגרם מהמלחמה מול איראן . לדבריו, למרות הפגיעה המשמעותית באספקה ובתשתיות, כולל שיבושים חמורים סביב מצר הורמוז, מחירי החוזים העתידיים אינם משקפים את המציאות בשטח.
הטענה המרכזית שלו היא שיש פער בין "השוק הפיננסי" (חוזים, ציפיות) לבין "השוק הפיזי"' שבו כבר מורגשת מחסור אמיתי, במיוחד בדלקים כמו דיזל ודלק סילוני, בעיקר באסיה. בנוסף, לפי הערכות, בין כ־6.5 ל־9 מיליון חביות ביום יצאו מהשוק והנזק לתשתיות עשוי לקחת חודשים ואף שנים לתקן.
השורה התחתונה היא שוורת' בעצם אומר שהשוק "שאנן מדי", מתמחר פתרון מהיר או שיבוש זמני, בזמן שבפועל ייתכן שמדובר במשבר היצע עמוק ומתמשך שעדיין לא מגולם במחירי הנפט.
מחיר הזהב ירד בכ־15% בחודש האחרון לאחר שנסחר קרוב לרמות שיא. לפי כלכלני יוליוס בר כי החולשה במחירי הזהב (והכסף) ממחישה עד כמה היה מדובר "בפוזיציה צפופה" - שרבים נכנסו להשקעה בה, ואומרים כי "הסוחרים מפגינים התנהגות עדר". מה גרם לירידות במחיר על רקע המלחמה? להערכת יוליוס בר, אחת הסיבות היא שסוחרי המתכות היקרות חוששים מתגובה חריפה של בנקים מרכזיים לעלייה בסיכוני האינפלציה (בעקבות עליית מחיר הנפט); וסיבה נוספת היא מכירות כפויות של פוזיציות ממונפות.
4. מאקרו
מודי שפריר, אסטרטג שווקים ראשי בבנק הפועלים, כתב אתמול על ההשלכות של הגדלה פרמננטית של תקציב הביטחון (רלוונטי במיוחד אם המלחמה תסתיים ללא החלפת השלטון באיראן) על כלכלת ישראל בעשור הקרוב.
הוא ציין את דברי נגיד בנק ישראל אמר אתמול כי הגדלת תקציב הביטחון בסדרי הגודל שעליהם דיבר לאחרונה ראש הממשלה (מאות מיליארדי שקלים על פני העשור הקרוב), מבלי לבצע התאמות מקבילות, תוביל בהכרח לתוואי מסוכן של עלייה ביחס החוב-תוצר של ישראל - "מה קורה אם אנחנו צריכים להשקיע את עוד 250-300 או מיליארד נוספים על פני 10 שנים שראש הממשלה הצביע כדרקטיבה - במקרה כזה אנחנו על יחס חוב-תוצר עולה אם אנחנו לא עושים משהו דרמטי בצד ההכנסות ובצד ההוצאות".
שפריר הוסיף שהנגיד הדגיש כי מה שעזר לכלכלת במשבר הקורונה ולאחר ה- 7 לאוקטובר זו הירידה ב'יחס חוב-תוצר'לרמות של כ- 60% (טרום המשברים), ולכן הדגיש (ובצדק) כי "יש לחזור לתוואי יורד של יחס החוב לתוצר וליצור כריות פיסקליות לקראת אתגרי העתיד."
הפעילות העסקית בארה״ב נחלשה במרץ לרמה כמעט הנמוכה ביותר מזה שנה, כאשר המדד המשולב של S&P Global ירד ל־51.4, עדיין מעל 50 (המעיד על התרחבות), אך מצביע על האטה בקצב הצמיחה. במקביל, נרשמה עלייה חדה בעלויות: מדד המחירים לתשומות קפץ ביותר מ־3 נקודות לרמה הגבוהה ביותר מאז מאי, על רקע המלחמה.
ההאטה נבעה בעיקר מחולשה בענפי השירותים, שם הצמיחה הייתה החלשה ביותר כמעט בשנה, בעוד עלויות התשומות זינקו גם בשירותים וגם בתעשייה (שיא של שבעה חודשים). חברות מדווחות על פגיעה בביקושים בשל אי־הוודאות ועלייה ביוקר המחיה, כאשר תחומים כמו תיירות, תחבורה ונסיעות נפגעים במיוחד, לצד השפעות של תנודתיות פיננסית, ריביות גבוהות, מחירי אנרגיה מזנקים ועיכובים בשרשראות האספקה.
בנוסף, החברות גלגלו את העלויות ללקוחות, מה שהוביל לעלייה החדה ביותר במחירי המכירה זה יותר משלוש וחצי שנים. במקביל, התעסוקה התכווצה לראשונה מזה שנה, בעיקר בענף השירותים, בעוד קצב ההזמנות החדשות נותר חלש יחסית לשנה שעברה.
5. תחזית
למרות שהמלחמה מטלטלת את השווקים והגשם יורדת על כל השוק, בבנק אוף אמריקה האנליסטים כבר רואים את היום שאחרי ומסמנים כמה מניות שכדאי לרכוש.
1 מיקרוסופט
מיקרוסופט היא המניה הכי חלשה בין "שבע המופלאות" מתחילת השנה לאחר שהשילה כבר 22%.
בבנק אוף אמריקה ממליצים עליה במחיר יעד של 500 דולר, המשקף פוטנציאל עלייה של 31% ומבוסס על מכפיל רווח (P/E) של 24 לשנת 2027. ההמלצה נתמכת בצמיחה רב-שנתית יציבה בתחומי הענן וה-AI. "אנו צופים צמיחת הכנסות כוללת של 15%-17% בשלוש השנים הבאות, בהובלת מגזר הענן החכם (Intelligent Cloud) שיצמח ב-24%-28% בשנים 2026-2028 בזכות הביקוש לתשתיות Azure. למרות שאנו מעריכים שחיקה של כ-340 נקודות בסיס בשולי הרווח הגולמי עד 2028 בשל עלויות מחשוב גבוהות, שולי הרווח התפעולי צפויים להישאר גבוהים מ-46%".
"ההוצאות ההוניות צפויות לזנק מ-44 מיליארד דולר ב-2024 לכ-143 מיליארד ב-2028. הדיונים המרכזיים בשוק מתמקדים בקצב המרת צבר ההזמנות הגדול של Azure להכנסות (לאור מגבלות היצע), בהשלכות השותפות המורכבת עם OpenAI, ובשאלת קיימות ההשקעות העצומות בתחום ה-AI".
2 אורקל
לאורקל מוענקת המלצת קנייה ומחיר יעד של 200 דולר, המשקף פוטנציאל עלייה של כ-30% ומבוסס על מכפיל רווח (P/E) של 22 לשנת 2027. ההמלצה נשענת על הביקוש המואץ לתשתיות הענן וה-AI של החברה.
"אנו מעריכים צמיחה חזקה בהכנסות בשיעורים של 17%, 33% ו-46% בשנים 2026-2028 בהתאמה. מנגד, אנו צופים שחיקה של כ-1,200 נקודות בסיס בשולי הרווח הגולמי עד 2028, ותזרים מזומנים חופשי שלילי עד 2029, וזאת לאור הוצאות הוניות מסיביות שצפויות לזנק לכ-50 מיליארד דולר כבר בשנת 2026".
"הדיונים המרכזיים מתמקדים באתגרי הביצוע בדרך להמרת צבר ההזמנות העצום (553 מיליארד דולר), כאשר 57% ממנו יוכר רק בעוד למעלה מ-3 שנים, וכן בסיכונים הנובעים מריכוזיות לקוחות חריפה (התלות ב-OpenAI) ומצרכי המימון וההשקעה הכבדים של החברה.
3 קבוצת נביוס
בבנק מתחילים לסקר את חברת נביוס גרופ בהמלצת קנייה עם מחיר יעד של 150 דולר, המגלם אפסייד של 31% ומבוסס על מכפיל מכירות של 4.0 לשנת 2027. החברה מתפתחת כשחקנית מבטיחה בשוק תשתיות הבינה המלאכותית הצומח (IaaS), שצפוי להגיע לשווי של 419 מיליארד דולר עד 2028. אנו צופים לחברה זינוק חד בהכנסות עם שיעורי צמיחה של 501% בשנת 2026, 199% ב-2027 ו-64% ב-2028.
"להערכתנו, שיעור הרווח התפעולי יהפוך לחיובי בשנת 2027 ויגיע ל-9.2% ב-2028. היתרון של החברה טמון ביכולתה הארכיטקטונית לחבר שרתי GPU ממיקומים שונים לכדי מערכת אחודה. עם זאת, תזרים המזומנים החופשי (FCF) צפוי להישאר שלילי לאורך שנות המודל שלנו, והחברה תזדקק להון חיצוני של כ-29 מיליארד דולר עד 2028 בכדי לממן את ההשקעות ההוניות הכבדות הנדרשות לפעילותה.
4 קורווייב
לקורוויב נותנים בבנק המלצת קנייה ומחיר יעד של 100 דולר, המגלם פוטנציאל אפסייד של 22% ומבוסס על מכפיל EV/EBIT של 21 לשנת 2027.
ההמלצה נתמכת בצמיחה חדה בהכנסות בזכות הגידול המואץ בשוק תשתיות הבינה המלאכותית (AIaaS).
"אנו מעריכים צמיחה בהכנסות של 144% בשנת 2026 ו-86% בשנת 2027, לצד שיפור בשולי הרווח התפעולי מ-8% ל-16%. מנגד, לחברה צרכי הון משמעותיים, ואנו צופים הוצאות הוניות (Capex) גבוהות של 25 עד 33 מיליארד דולר בשנים 2026-2028. הדיונים המרכזיים סביב החברה מתמקדים ביכולתה לשמר יתרון טכנולוגי אל מול ענקיות הענן, להקטין את ריכוזיות הלקוחות, ולהציג עמידות פיננסית למרות התלות העמוקה במימון חיצוני המגדילה את רמות הסיכון".
כתבות
ני"ע
