באיטליה מתחילים להבין: זו דווקא כן המלחמה גם שלהם

בעוד המלחמה באיראן נכנסת לחודש השני שלה, אירופה מוצאת את עצמה בפוזיציה בלתי־רצויה בעליל: היא סופגת חלק גדול מהמחיר הגלובלי של העימות, בעוד היא בעלת אפס השפעה על הדרך שבה הוא מתנהל. בריטניה אולי מכנסת ועידה וירטואלית של עשרות מדינות ל"פתיחת מצרי הורמוז" אך בפועל אין לה תוצאות מלבד תמונה של שרת החוץ מול מסך מחשב; צרפת אולי מדברת על "היום שאחרי" אבל בינתיים מהססת לפעול. והאיחוד האירופי? הוא קובר את המעורבות האפשרית שלו בבליל הודעות בסגנון בריסל שכל הצדדים מתעלמים מהן.

● בעולם ערים מוחשכות ומכוניות מושבתות. איך חומקת ישראל ממשבר אנרגיה?
● באיחוד האמירויות ביטלו פרויקט של מיליארדים עם צרפת. ומה הקשר למלחמה?
● סערה בגרמניה: האם החשש ממלחמה יגרור צעד קיצוני?

אבל בפועל, מדובר במלחמה שמאיימת על אירופה באופן ברור ומיידי. "אני חי עם המציאות של המלחמה הזאת וההשלכות שלה 24 שעות ביממה", אמר שר הביטחון האיטלקי בראיון גלוי לב ל"לה רפובליקה" בשבוע האחרון, "ואני מחויב לדעת דברים שגורמים לי לא לישון בלילה". ההשלכות ארוכות הטווח של המלחמה, הזהירה נשיאת הבנק המרכזי האירופי כריסטין לגארד בשבוע שעבר - "כנראה יחרגו מכל מה שאנחנו מכירים".

הדלק של החיכוכים

כבר כעת המלחמה גורמת לתזוזות ולחיכוכים בתוך האיחוד האירופי. מחירי הדלק והדיזל בתחנות ברוב מדינות האיחוד האירופי כבר שברו את השיאים שנרשמו בראשית המלחמה באוקראינה, למעט במדינות שהחליטו לסבסד אותו בנדיבות. מדינות נלחמות זו בזו בתוך האיחוד: סלובקיה הודיעה כי בתחנות הדלק שלה יהיה מחיר מסובסד לאזרחים שלה ומחיר אחר לאזרחי מדינות אחרות שמגיעים ל"תיירות תדלוק". בריסל נאלצה להבהיר למדינה כי הצעד מנוגד לחוקי השוק הפתוח העומדים בבסיס האיחוד האירופי. מדינות אחרות נמצאות על מסלול התנגשות דומה עם הנציבות האירופית סביב צעדי סבסוד.

שלא במקרה, מדינות כמו הונגריה וסלובקיה, שנסמכות על נפט רוסי, קוראות כעת לאיחוד האירופי בפומבי להשעות את הסנקציות על הנפט הרוסי שהוטלו באחד הסבבים האחרונים. הן מקבלות חלק גדול מהנפט שלהן דרך צינור דרוז'בה שעובר דרך אוקראינה, ושהושבת בחודשים האחרונים בשל "תקלות מסתוריות" בשטח אוקראינה. "סיום הסנקציות על הנפט הרוסי יסייע לנו לצלוח את משבר האנרגיה הנוכחי" אמר ראש ממשלת סלובקיה, רוברט פיקו, כאשר הוא מסמל היחלשות נוספת של החזית המאוחדת עד כה, יחסית, בעד אוקראינה. פוטין, מהצד, שב ומציע לאיחוד האירופי לקנות ממנו גז טבעי ונפט.

באיטליה, שדות תעופה הודיעו לשורת חברות תעופה מסחריות כי הם נערכים לקיצוב של אספקת דלק מטוסים. כ־57% מאספקת הדלק הסילוני העולמי מגיעה מהמפרץ הפרסי, שמשותק כעת בשל אחיזת החנק האיראנית על הסחר הימי בו. חברות תעופה אירופיות כבר העלו מחירים, ושירותי מעבורות ברחבי אירופה הוסיפו "מס מלחמה" למחירים הרגילים שלהם, בשל העלויות המזנקות של דיזל במיוחד, עוד דלק שחלק גדול ממנו מגיע ממדינות המפרץ.

איטליה, שכמו גרמניה תלויה ביבוא גז מונזל ממדינות שונות - כולל קטאר במפרץ - מודאגת במיוחד. זו הסיבה שראשת הממשלה שלה, ג'ורג'ה מלוני, בניגוד למנהיגי צרפת וגרמניה בימים הראשונים של המלחמה, הפכה השבוע למנהיגה האירופית הבכירה ביותר לבקר באזור המפרץ. בדבריה ניתן היה לשמוע ביקורת על העמדה של עמיתיה, וגם את הדרך שבה כל מדינה כעת מנסה לדאוג לעצמה. "זה אזור הכרחי לביטחונה ולעתידה של אירופה", אמרה מלוני בהודעה שהקליטה לציבור מהדרך חזרה, "לא נסעתי רק כדי להיות צופה מהצד, אלא לדאוג לאינטרסים הלאומיים של איטליה". אין תוצאות מוחשיות לנסיעה, נכון לעכשיו. אבל מלוני, כמו נשיא פינלנד אלכסנדר סטוב בחודש שעבר, מקדמת מעורבות אירופית משמעותית יותר בנעשה במפרץ, ולו רק באופן סמלי. שניהם מתנערים מתפיסת "לא המלחמה שלנו״, שהביעו גרמניה ובריטניה אחרי פרוץ העימות.

 שרת החוץ הבריטית איווט קופר בוועידה וירטואלית (מימין) / צילום: ap, Neal Leo

המחיר הכלכלי

מעבר לערעור המעמד של נאט"ו כפועל יוצא של המלחמה עד כה, וההתבטאויות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לגבי עזיבה אפשרית של הברית אחרי המלחמה, ההשלכות הכלכליות על אירופה עשויות להיות מרחיקות לכת.

מחירי החשמל באיחוד האירופי נקבעים לפי מחיר ייצור האנרגיה היקר ביותר בכל רגע נתון, שלרוב הוא אנרגיה מגז. כאשר מחיר הגז האירופי כמעט והכפיל את עצמו מאז תחילת המלחמה, המשמעות היא התייקרות אדירה בתעריפים למשקי הבית - או סבסוד מקיף של המדינות, במחיר חוב מעמיק. אירופה, שגם כך נמצאת במשבר כלכלי תעשייתי בשל המלחמה באוקראינה והתמודדות עם גל האינפלציה שאחריה, חוששת מדיכוי כלכלי עז יותר כתוצאה מרמת מחירי האנרגיה החדשים.

צעדים שעד כה נדונו בעיקר בדיעבד, בהתייחס למשבר האנרגיה של שנות ה־70', נדונים כעת בבריסל. ביניהם ההצעות לאסור על נהיגה ביום מסוים בשבוע לחלק מהאוכלוסייה (על בסיס לוחות רישוי), לאפשר לחברות תעופה לבטל טיסות כדי לחסוך עלויות או לנקוט צעד שכבר יושם בכמה מדינות - להקציב כמות מקסימלית של דלק לרכישה לנהגים. בגרמניה שוקלים להציב מגבלת מהירות חדשה באופן זמני - כדי לוודא ניצול מקסימלי של הדלק, ולמנוע בזבוז הנובע ממהירויות גבוהות. תעשיות צורכות אנרגיה כמו נייר, דשנים וכימיקלים עשויות לעבור לייצור חלקי.

אם תהליך השרשרת הזה יתקדם במהירות, תסריט שהופך ליותר ויותר סביר ככל שהזמן בו מצר הורמוז נשאר סגור הולך וגדל, הרי שרמת המחירים באירופה תעלה שוב, והבנק המרכזי האירופי יידרש לעוד מחזור של העלאות ריבית כדי להתמודד עם המצב. תסריט הסטגפלציה (אינפלציה גבוהה מלווה בצמיחה אפסית), ממנו האיחוד האירופי הצליח להתחמק בשנים האחרונות עשוי להתממש כעת, אם מחירי האנרגיה יישארו גבוהים לתקופה ארוכה.

חוסר האונים של אירופה

גם הממשלות ביבשת, שרואות כיצד משבר כלכלי ומחירים גבוהים יוצרים חוסר שקט חברתי שמביא למהפכות בקלפי, צפויות להמשיך במדיניות פיסקלית מרחיבה, כדי למתן את ההשפעות. איטליה, ספרד ופולין, בין היתר, כבר מוותרות על הכנסות במיליארדים והפחיתו את המסים על הדלק בשבועות האחרונים. יחס החוב-תוצר של אירופה כבר גבוה מזה שנקבע באמנות הייסוד שלו. "הפעם אין לנו מרווח משחק פיסקלי גדול" הזהיר נציב התחרות באיחוד האירופי את ממשלות היבשת.

עכשיו, אירופה מקווה לסיום מהיר של המלחמה ולכניסה לשלב כלשהו של מו"מ. היא מעריכה כי חזרה לשגרה, במידה ומצר הורמוז ייפתח, תהיה מהירה. אירופה מקווה שמדינות המפרץ יחדשו את יצוא הנפט, הדשנים והסחורות. הדינמיקה הזו שוב מוכיחה עד כמה פגיעה הכלכלה האירופית לזעזועים חיצוניים, ועד כמה האיחוד האירופי - כארגון על־לאומי בזמנים אלה - כמעט חסר אונים בהתמודדות אתם.