הבטיחו פטור ממס וסיבכו את החוסכים: כך לכאורה עבדה תרמית הפנסיה החדשה

חוקרי משטרת ישראל ורשות המסים עצרו השבוע עובד של הרשות וסוכן ביטוח בחשד לביצוע עבירות שוחד, זיוף, מרמה ועבירות מס במסגרת תרמית שרקמו סביב משיכה מוקדמת של כספי פנסיה.

על־פי החשד, השניים פעלו באופן שיטתי וקשרו קשר לביצוע עבירות זיוף אישורים ומשיכה מוקדמת שלא כדין של כספי תגמולים ופיצויים השייכים לעמיתים, תוך התחמקות מתשלום מס, עבירות שוחד והלבנת הון.

מהחקירה עלה כי במסגרת פעילותם, פעלו השניים ליצירת מצגי שווא מתוחכמים והזינו נתונים כוזבים במערכות הרלוונטיות, בהן מערכות הדיווח של רשות המסים, במטרה להביא לשחרור כספי הפנסיה תוך קבלת פטור ממס במרמה.

● מושכים היום, מפסידים מחר: אפילו שקל אחד שמשכתם מוקדם מהפנסיה יעלה לכם ביוקר
● המספרים נחשפים: 120 אלף ישראלים עושים בכל שנה את הטעות הגדולה ביותר בפנסיה

בפעילות משותפת של היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית בלהב 433, המפלג למניעת שחיתות ציבורית, יחד עם יחידת יהלום ברשות המסים, בוצעו חיפושים, ונעצרו מספר חשודים בחשד למעורבות בתרמית. החקירה מצויה בראשיתה, וצפויים עוד להיחקר עשרות מעורבים.

משטרת ישראל ורשות המסים ניצלו את ההזדמנות לשגר אזהרה לציבור מפני הצעות כלכליות שנשמעות טובות מכדי להיות אמיתיות, ומסרו: "משטרת ישראל, להב 433 ורשות המסים שבות וקוראות לציבור לגלות ערנות מפני תרמיות והצעות למשיכת כספים בניגוד לדין, המוצגות לעתים כ'פתרונות קסם'. משיכה מוקדמת שלא כדין עלולה לפגוע באופן מהותי בזכויות הפנסיוניות של העמיתים. היענות להצעות הכוללות עקיפת חבות מס עלולה להוביל להשלכות משפטיות, לרבות הליכים פליליים, חילוט כספים וחיובי מס משמעותיים".

מדוע זה בעייתי, ומה הם הסיכונים והסכנות במשיכה מוקדמת של כספי הפנסיה? גלובס עושה סדר.

מה הבעיה במשיכת מוקדמת של כספי הפנסיה?

בשנים האחרונות צצו לא מעט חברות "לאיתור כספים" או "לאיתור כספים אבודים", שמציעות "לסייע" לציבור לבצע משיכה מוקדמת של כספים מהפנסיה שנצברה, תמורת עמלה שמנה שמגיעה לפעמים ל־25%.

למה צריך סיוע לשחרר כספים ששייכים לך? כי המדינה קבעה מנגנונים לשמירה על הכסף. הכסף שנצבר בפנסיה מההפקדות החודשיות של המעסיק ושל העובד אמור להיצבר לפנסיה ולשמש את החוסך כשיפרוש לגמלאות, והמדינה מבקשת להגן על האזרחים מפני משיכה מוקדמת מדי של הכספים הללו. כשמושכים אותם לפני גיל פרישה, משלמים למדינה "קנס" בדמות מס, סכום הכסף שנצבר לימי הפנסיה נפגע, ונוצרת גם פגיעה בכיסויים הביטוחיים (למשל בפוליסת אובדן כושר עבודה).

מה המדינה עושה כדי להילחם בתופעה?

האזהרה של המשטרה ורשות המסים היא לא הראשונה שהציבור מקבל בנוגע לסכנות הכלכליות הטמונות במשיכה מוקדמת של כספי הפנסיה, וזו גם לא החקירה הראשונה שחושפת את הקלות שבה משכנעים גורמים שונים אזרחים תמימים לשחרר מוקדם מדי כספים להם יהיו זקוקים בעתיד, תוך הפסד משמעותי.

בחודש שעבר הגישה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה כתב אישום לבית משפט השלום בירושלים נגד גבר בשנות ה־40 לחייו שיזם ומימש תוכנית תרמיתית למשיכת כספי הפנסיה של 15 עובדים בעיריית ירושלים, בתמורה לעמלות של מאות אלפי שקלים. על־פי האישום, הנאשם הציע לאותם עבדים כי יסייע להם לפדות את כספי הפנסיה ללא תשלום מס, בתמורה לעמלה גבוהה.

התופעה של "מאעכרים" שמשכנעים עובדים למשוך את כספי הפנסיה שלהם בטרם גיל פרישה עלתה גם על הרדאר של רשת שוק ההון. בינואר השנה הטיל הממונה על רשות שוק ההון, עמית גל, קנס של 2.3 מיליון שקל על חברת אלמוג פתרונות פיננסיים, שלפי רשות שוק ההון שידלה אנשים בין השנים 2021-2024 למשוך כספים מהפנסיה, גמל וביטוח חיים, למרות שאין לה רישיון יועץ או משווק פנסיוני מרשות שוק ההון - וגבתה עמלה גבוהה של עד 20% מהכסף שנמשך. על הכספים שנפדו לפני הזמן הלקוחות שילמו מס גבוה של 35%, כך שהם נפגעו פעמיים.

הרשות הודיעה אז כי היא תיאבק "בתופעה הפסולה של עידוד לקוחות לאיתור ופדיון חסכונותיהם, ללא רישיון מתאים, תוך מניפולציה והטעיה של הלקוחות ומבלי לשקף להם את הסיכונים הכרוכים בכך", ואף דרשה מחברות הפנסיה לוודא שמי שמבקש למשוך כספים עבור הלקוחות הוא סוכן הביטוח הקבוע שלהם, לצד פעולות נוספות כדי לנסות ולמזער את ממדי התופעה.

כמה כספים משך הציבור עוד לפני גיל הפרישה?

המאבק הזה החל על רקע נתוני רשות שוק ההון שנחשפו בגלובס לפני מספר חודשים, לפיהם הציבור משך בשנת 2024 לא פחות מ־4.4 מיליארד שקל מכספי ה"תגמולים" בקרנות הפנסיה החדשות - זינוק של כ־140% בתוך 7 שנים בלבד.

במצטבר, מאז שנת 2018 משך הציבור סכום של כ־20 מיליארד שקל, שהם כ־2% מכלל הכספים של החוסכים בקרנות הפנסיה החדשות בישראל.

מהו שיעור המס על משיכה מוקדמת?

עו"ד עמוס מימון ממשרד ירון אלדר פלר שורץ מסביר כי שיעור המס על משיכה מוקדמת הוא 35% - "לכל הפחות". "לשיעור מס זה מצטרף גם מס יסף, כך שמי שהכנסותיו בשנה הן מעל 720 אלף שקל, ישלם עוד תוספת של 3% מס על כספי המשיכה", הוא מסביר.

ניתן לקבל הקלה במס למרות המשיכה המוקדמת?

"בהחלט", משיב עו"ד מימון. "המקרה הראשון הוא מוות, וזה יוסדר ישירות מול הקופה. כלומר, אין צורך לפנות למס הכנסה". במקרה של פטירה, הכסף בקרן פנסיה יגיע ל"שארים" - בן או בת זוג (גם ידועים בציבור בתנאים מסויימים) וילדים עד גיל 21.

המקרים הנוספים, מסביר מימון, "אלה מצבים של נכות בשיעור של 75% ומעלה, של החוסך או של אחד מבני משפחתו; וכן במקרה שיש הוצאות רפואיות, לו או לאחד מבני משפחתו, הגבוהות מההכנסה השנתית. מקרה נוסף הוא כאשר ההכנסה של החוסך היא מתחת לשכר המינימום, אז ניתן למשוך כספים שישלימו עד לגובה שכר המינימום (6,247 שקל כיום). אם יש לחוסך ילד, אז עד לכפל משכר המינימום (12,495 שקל)".

ממה צריך להיזהר?

חברות רבות מציעות בשנים האחרונות סיוע במשיכה מוקדמת של כספי הפנסיה. לדברי עו"ד מימון, "הסיכון המשמעותי הוא שכספי הפנסיה יהיו נמוכים מהסכומים שהיו נצברים אילולי המשיכה, ואז בגיל הפנסיה עלול החוסך להימצא בהיעדר מקור הכנסה, וללא יכולת השתכרות.

"בעיה גדולה אף יותר היא שמשיכת הכספים פוגעת לא רק בקרן אלא גם במרכיב הביטוחי. ואז אם חלילה תקרה פגיעה, עלול שלא יהיה זכאי לכספי הביטוח".

המקרים שבהם הוגשו כתבי אישום או נחקרו גורמים שהציעו "משיכה מוקדמת" מכספי הפנסיה "ללא מס", מלמדים שצריך להיזהר גם מתרמיות והבטחות שווא.

*** חזקת החפות: החשודים בפרשה לא הורשעו בעבירות, ועומדת להם חזקת החפות.