גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לתחום את המצב הכאוטי לכדי שורות קצרות: מה עושות המלחמות למשוררים

גולדברג רדפה יופי, זך התריס ושבתאי הזכיר ● הפצע הוותיק נפתח מחדש: האם משורר בזמן מלחמה נדרש לנחם, לבקר או רק להישאר אנושי?

חיילי צה''ל בגבול לבנון. ארכיון / צילום: דובר צה''ל
חיילי צה''ל בגבול לבנון. ארכיון / צילום: דובר צה''ל

הכותבת היא משוררת וסופרת ישראלית

בחודש שעבר, לפני הפסקת האש, עמדתי על פודיום, כעומדת על צחוק הגורל, והרציתי על שירת המלחמה העברית באוניברסיטת קיימברידג'. במהלך ההרצאה לקהל אנגלי, מנומס וסקרן, הצגתי שקף ועליו תאריכי מלחמות ישראל, על מנת לתאר את משורריה הכרוכים במלחמותיה. לפתע ההיסטוריה הטבעית לי, הידועה לכל אזרח ישראלי, הפכה באחת לזרה ומוזרה.

הנה הם חיי, חיי הוריי וחיי סבי וסבתי, פרושים, שחור על גבי ניאון, על ציר הזמן שבבית הספר לימדו אותנו לזכור בעל פה. ציר מלחמות ספוג בכאב, טנקים ודם. בשלוש השנים האחרונות אסונות המלחמה הפכו לצפופים ומחרידים יותר, והחיים בישראל למלחמה מתמשכת וגדולה. בסוף ההרצאה עלתה שאלה מן הקהל שתפסה אותי. כיצד, עם כלל המלחמות של ישראל, ניתן לכתוב בעברית שירה שאינה שירת מלחמה? הרי המלחמה אמורה לבלוע כל נושא אחר, לא כן? לייתר את המילים העוסקות ברומו של עולם, לדחוק כל רגש אחר.

10 שנים במרוקו: הרומן הלא שגרתי של הסופרת עטורת הפרסים שהפכה לסנסציה
בצל הניסיון להפיל שלטון דכאני: כשהספרות הופכת לכלי הנשק האחרון נגד המשטר

עם פרוץ ה-7 באוקטובר משוררים כותבי עברית נתקלו שוב במצב רגשי מורכב: כיצד עליהם להישאר אנושיים מול מציאות מזעזעת מבלי להפוך את השירה למתאגרף פנימי שמנהל קרב בין הפואטיקה - האיכות השירית - לאתיקה - על מה מותר או אסור מבחינה מוסרית לכתוב במלחמה. ובמילים פשוטות יותר, האם בזמן שהאזעקות מפלחות והטילים עפים מעל לראש, זה הזמן לכתוב שירה יפה, אסתטית ורגישה? והאם בכלל ניתן לצאת מזירת האקטואליה הגועשת ולהבטיח שהשירה לא תהפוך לנייר המקומט של אתמול, בעוד הדם עדיין חם?

נרצה או לא, לאורך ההיסטוריה הישראלית הפכה השירה העברית למעבדה אנושית שחוקרת כיצד חוויות מלחמה מכרסמות בפראות באדם הפרטי, ומנביעה מתוכו צורות של ביטוי. לא כל המשוררים שלנו כתבו שירי מלחמה. אך שאלת תפקיד המשורר במלחמה הטרידה רבים לאורך ההיסטוריה. בדצמבר 1939, שלושה חודשים לאחר פרוץ מלחמה העולם השנייה, התפרסמה במגזין הספרות האנגלי דה טיימס ליטררי ספלמנט כתבת שער שהפכה לאיקונית, ובראשה הכותרת: "היכן נמצאים המשוררים?". כתבה זו גרסה כי דווקא בזמן מלחמה על המשוררים לכתוב שירים שירוממו את רוח העם, יתמכו באידיאולוגיה הפטריוטית ויעודדו את רוח החייל בשדה הקרב.

מאמר זה, שכרוך בהיסטוריה של השירה העברית המודרנית בקשר גורדי, עלה שוב לכותרות בשבת השחורה. בימים הסוערים והמפחידים של טבח וחטיפות, העורף הפך לתומך לחימה אזרחי: מטבחים הפכו למקלטים, קמפיינים למימון המונים הוזנקו וציוד נאסף לחיילים. אז בתוך כל הכאוס ההישרדותי, מה יכולים לתרום משוררים והמילים שלהם?

לאה גולדברג: להזכיר לאדם את אנושיותו

זה אותו פולמוס ספרותי ישן, שהחל בתל אביב של שנות ה־30, עיר צעירה תחת המנדט הבריטי, זירת תרבות של משוררים שעלו לפלשתינה ממרכז וממזרח אירופה, וכתבו בעברית, שפת אם נרכשת, לראשונה על אדמת הארץ. ביניהם בלטה לאה גולדברג, משוררת, סופרת, חוקרת ספרות וסופרת ילדים מחוננת, שהקימה בעיר מפעל חיים ספרותי של אישה אחת.

לאה גולדברג. לרכך / צילום: אוסף התצלומים הלאומי, מתוך ויקיפדיה

גולדברג התקבלה באהדה אל חבורת "יחדיו", שמנהיגה הרשמי היה המשורר והעורך אברהם שלונסקי, והכוכב שלה היה נתן אלתרמן. שלונסקי ואלתרמן אימצו אל חיקם השירי את דברי מאמר "היכן המשוררים?", אך גולדברג, לעומתם, סירבה לכתוב שירי מלחמה, וטענה כי חובתו של המשורר, דווקא בימים חשוכים כאלה, היא לכתוב שירי טבע ואהבה, שיזכירו לאדם שהוא עדיין אנושי. לדעתה, תפקיד המשורר היה לרכך את הקושי בעזרת תקווה לימים של חסד, ועל כך מעיד שירה המפורסם משנת 1942, "את תלכי בשדה", שמזכיר לקוראים שאחרי "להט השריפות" עוד יגיעו ימים של הליכה שלווה בשדה, "ופשוטים הדברים החיים, ומותר בם לגעת, ומותר ומותר לאהוב".

זך ורביקוביץ: לקחו את תפקיד המוכיחים בשער

הדור הבא של המשוררים העבריים לקח על עצמו תפקיד אחר, של המוכיח בשער. נקודת מפנה זו נחשבת למרכזית בשירה העברית, והקרדיט כולו שייך לחבורת "לקראת" ובראשם המשורר נתן זך, שכתב בשנת 1982 את השיר "חיפה - ערב הפלישה ללבנון": "שָׁבוּעַ הַסֵּפֶר הָעִבְרִי. כָּל הַסְּפָרִים נִשְׁתַּתְּקוּ/ וְאֵין טֶקְסִי לְתֵל אָבִיב.... בַּחָלוּץ רֵיקוֹת הַסְטָקִיוֹת/ לַפְלָאפֵל יֵשׁ עוֹד קְצָת בִּיקוּשׁ/ אִשָּׁה כּוֹרֵעַ בְּשׁוּלֵי הַמִּדְרָכָה/ סָפֵק מְקִיאָה סָפֵק מְנַסָּה לַעֲקוֹר צֶמַח עִקֵּשׁ". זך ולצדו משוררים מרכזיים נוספים כמאיר ויזלטיר ודליה רביקוביץ ראו את עצמם כמשוררי המחר, ושירתם כולה אומרת מחאה. די להיזכר בשבוע הספר אשתקד, שנפתח, בוטל בעקבות טיל מאיראן ונפתח שוב - בשביל להזדהות עם מילות התוכחה של זך, נוקבות עד כדי שמוותרות על אסתטיקה פואטית של נחמה.

נתן זך / צילום: שלומי יוסף

בהמשך לזך, רביקוביץ כותבת בשירה המפורסם "לצאת מביירות" על אזרחי האויב: "אַסְפוּ אֶל הַשַּׂקִּים מַה שֶׁאֵינוֹ שָׁבִיר/בְּגָדִים וְשִׁמִּיכוֹת וְכֵלִי מִיטָה וְחִיתוּלִים/וּמַשֶּׁהוּ לְמַזְכֶּרֶת/ אוֹ אֻלַי תַּרְמִיל פְּגָז מַבְרִיק/ אוֹ כֵלִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֶרֶךְ שִׁמּוּשִׁי/וְאֶת הַתִּינוֹקוֹת עִם מוּגְלָה בָּעֵינַיִם/ וְאֶת יְלָדֵי הָאַר.פִ'גִ'י/ אֲנַחְנוּ רוֹצִים לִרְאוֹת אֶתְכֶם שׁוֹטִים בַּמַּיִם, שׁוֹטִים בְּלִי מַטָּרָה / לְלֹא נָמֵל וּבְלִי חוֹפִים... אֶתֶּם בְּנֵי אָדָם מְגוּרָשִׁים/אֶתֶּם אֲנָשִׁים לֹא נִחְשָׁבִים... אֶתֶּם קוֹמֵץ כִּינִים/ עוֹקְצוֹת וּמְגָרְדוֹת/עַד לְשִׁיגָעוֹן". השגעון בשורה האחרונה שייך גם לתוקף הישראלי וגם לאויב הלבנוני, שני עמים שגורלם המשוגע נקשר זה בזה, ובכך מייצר נקודת מבט של אמפתיה על המחיר האנושי שמשלמים האזרחים במלחמה, המגורשים והמגרשים.

מלחמת לבנון הראשונה הייתה ציון דרך בשירה העברית, כשמשוררים עמדו בגלוי נגד החלטת הממשלה לצאת למלחמה, מכנים אותה "מלחמת יש ברירה". הם ביטאו באופן מיידי את דעתם הפוליטית, ושירת היחיד העברית הפכה למראת המציאות - קרה, מדויקת, מעוררת אמפתיה כפולה ובו בעת מכירה באימה שהורגת אמפתיה זו.

רביקוביץ הייתה האישה הראשונה שכתבה לצד שיריה הפוליטיים מאמרי דעה פובליציסטיים, המייצגים קול מוסרי חברתי, והביאה לידי ביטוי את מורכבות הזוועה האנושית. "מלחמת לבנון לא מחקה את מלחמת יום הכיפורים. טראומה אינה מוחקת טראומה, אלא מצטרפת אליה", כתבה אז.

אהרן שבתאי ויעל סטטמן: שירים לנשכחים

בהשראת ירושה שירית זו, שירי מלחמה נכתבים גם היום וביתר שאת. אך האם אלו באמת שירי מלחמה? או שאולי שירי הלם ואלם נוכח המצב המתמשך? שירי כאב וחוסר אונים? שירים מבולבלים כמו הציבור, מפוחדים ומהוססים? לא כך שירו של אהרן שבתאי שכתב על עינב צנגאוקר, אם החטוף מתן צנגאוקר, את שיר המלחמה המוכר ביותר מאז ה-7 באוקטובר, "במקום משה", שנכתב נוכח הפילוג בעם בעניין עסקת החטופים: "בִּמְקוֹם הַתָּנָ"ךְ/ בִּמְקוֹם כַּדּוּר הָאָרֶץ/ בִּמְקוֹם, בִּמְקוֹם הַכֹּל/ אֲנִי רוֹאֶה בַּיּוֹם/ רוֹאֶה בַּלַּיְלָה/ רוֹאֶה בַּחֲלוֹם/ בְּהָקִיץ/ בַּמִּטָּה, בַּמִּקְלַחַת/ בַּכְּבִישִׁים, בַּחֲנוּיוֹת, בְּתֵל אָבִיב, בִּירוּשָׁלַיִם/ רַק אֶת הַפָּנִים/ רַק אֶת פָּנֶיהָ, שֶׁל עֵנָב צַנְגָאוּקֶר". מה תפקיד המשורר בזמן מלחמה? על פי שבתאי, להזדהות עם מי שהפוליטיקה שכחה. עם אם החטוף, סמל לחברה ששכחה מה חשוב לה. עיני האם המחכה לבנה הפכו למרכז השירה.

לעומתו, השיר המצמית של המשוררת יעל סטטמן שפורסם באותה התקופה בוחר להישיר מבט אל הצד השני, בעזה, בשירה "לחברה שמביטה בילדים הרעבים ולא מרגישה כלום": "וְלֹא חוֹשֶׁבֶת עַל הַצַּד הַשֵּׁנִי/ וְלֹא מִתְעַסֶּקֶת בַּצַּד הַשֵּׁנִי/ וְלֹא גֵּאָה בְּזֶה/ וְלֹא מַכְחִישָׁה אֶת זֶה/ וְלֹא אוֹהֶבֶת שֶׁכָּכָה זֶה/ אֲבָל כָּכָה זֶה".

מחבורת "יחדיו" דרך משוררי "לקראת" ועד לשירת ההווה שעודנה נכתבת על המלחמה כל עוד זו נמשכת, גורלה של השירה העברית נידון להיוולד ולהיווצר בתוך ולצד מלחמות. קשה להפריד את המלים מהדם, את התקווה מהאימה. ואולי השירה העברית העכשווית סובבת סביב ניסיון לתחום את המצב הכאוטי לכדי שורות קצרות, שבמעט מילים יצליחו לתחום משמעות רגשית איתנה. זוהי שירה מבוהלת, שמחכה כמו כולנו, שהאזעקות ישככו, שהסיוט יגמר. אך כפי שכתב המשורר הנשכח אשר בייליש ללאה גולדברג, כתגובה להכרזתה שלא תכתוב שירי מלחמה: "הריני מבטיח אותה שהמלחמה תיכנס לתוך דמה ודם שירתה, לאט לאט. מבלי משים. והעניין לא יהיה פשוט כלל, אלא מסובך מאוד. אנחנו כולנו כבר אינם אותם האנשים שהיינו לפני שבועות מספר".

עוד כתבות

על פי החשד, העצורים בפרשה זייפו אישורים וביצעו משיכה מוקדמת שלא כדין / אילוסטרציה: Unsplash, andre taissin

הותר לפרסום: עדי קוכמן הוא החשוד המרכזי בפרשת משיכת כספי הפנסיה

עדי קוכמן, שנידון למאסר רק ב-2024 בפרשה דומה, נעצר שוב בחשד שהוביל מנגנון למשיכת כספי פנסיה תוך קבלת פטור ממס במרמה ● לפי החשד, עובד ברשות המסים בשם ישראל אבבה העניק אישורי נכות פיקטיביים, וסוכן ביטוח ביצע את המשיכות ● כבר נחשפו מיליוני שקלים ששוחררו, והיקף הפרשה עשוי להגיע לעשרות מיליונים

נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי בלשכת ראש הממשלה

טקס המשואות מסמן אירוע חסר תקדים. אבל האם כבר היו לו רמזים?

הבחירה במנהיג מדינה זרה להשיא משואה הפתיעה רבים, אך הזרעים נטמנו כבר בעבר ● ואיך משתנה תקנון הטקס שנה אחר שנה? ● המשרוקית של גלובס

הפקקים חזרו ובגדול / צילום: בר לביא

"עומסי התנועה גדלו וימשיכו לגדול": הפקקים חזרו, במיוחד בכבישים האלה

המלחמה הורידה את היקף התנועה בכבישים, ואחרי שהיא נגמרה, הפקקים חזרו ובגדול ● במרכז ובדרום נרשמה חזרה מהירה לשגרה ● בצפון עדיין אין התאוששות מלאה

בית מלון / אילוסטרציה: Shutterstock

"הסדר כובל חסר תקדים": ביהמ"ש אישר לנהל תביעה ייצוגית נגד בוקינג

ביהמ"ש המחוזי אישר לנהל תביעה ייצוגית נגד אתרי הזמנת חדרי המלונות והאירוח בוקינג, אקספדיה והוטלס.קום, בטענה כי ניהלו הסדר כובל ופגעו בתחרות ● אם התביעה תתקבל, היקף הפיצוי עשוי להגע למאות מיליוני שקלים

המנהיג העליון של איראן מוג'תבא חמינאי ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: AP

טראמפ מאריך את הפסקת האש עם איראן, כשהוא מציין כי הממשל האיראני "מפולג קשות"

לקראת סבב השיחות השני בין ארה"ב לאיראן שצפוי להתחיל ביממה הקרובה בפקיסטן, בישראל נערכים לפיצוץ במגעים • באיראן מאיימים: "הכנו קלפים חדשים בשדה הקרב" • טראמפ: הוצאת האורניום המועשר מאיראן תהיה תהליך ארוך שייקח זמן • שר הביטחון מאיים על מזכ"ל חיזבאללה: "ישלם בראשו" ● עדכונים שוטפים

קריסת החניון ברחוב הברזל בת''א / צילום: שלומי יוסף

קריסת חניון הברזל: המהנדס בן ה-91 נידון ל-6 חודשי מאסר על-תנאי

המהנדס חנוך צחר, שהורשע בגרימת מותם ברשלנות של 6 פועלים באסון קריסת חניון הברזל בשנת 2016, חויב לשלם פיצוי כולל בסך 1.2 מיליון שקל למשפחות הנפגעים ● הסיבה לעונש המקל היא קביעה של מומחי פסיכו-גריאטריה לפיה מצבו הרפואי של צחר לא יאפשר לו לעמוד בתנאים של מאסר בפועל

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

הקבלן המוביל מנתיבות שולף פעם אחר פעם שפן באחוזת בית

הריטואל הקבוע חזר על עצמו בפעם השלישית: הקבלן יגאל דמרי גייס מאות מיליוני שקלים ממוסדיים ברגע האחרון, במטרה להבטיח את הישארותו במדד ת"א 35 ● מה הרציונל בפרקטיקה שבה הוא נוקט פעם אחר פעם, ומה בכל זאת עלול לגרום לכך שימצא עצמו מחוץ למדד?

מצר הורמוז / צילום: ap, Asghar Besharati

העימות הימי בין ארה"ב לאיראן מסלים, מחיר הנפט מטפס

בצל הפסקת האש איראן ממשיכה לירות לעבר ספינות סוחר באזור מצר הורמוז, וארה"ב השתלטה כבר על שתי אוניות הקשורות אליה ● לפחות 26 ספינות מ"צי הצללים" האיראני הצליחו לחצות את המצר למרות הסגר האמריקאי, אך בארה"ב טוענים כי האפקטיביות שלו נבחנת לפי מדד אחר ● בינתיים מחיר הנפט מטפס לרמה של 99 דולר לחבית

ד''ר קובי ברדה / איור: גיל ג'יבלי

הממשל בארה"ב מאמין ב־AI, והתחום החם במדע שכדאי להכיר

הבית הלבן פרסם עקרונות שנועדו להנחות את הקונגרס בעיצוב רגולציה ל־AI ● תחום הארכת תוחלת החיים גולש לשוק פעיל וחם בביומד ● ומערכת החינוך בארה"ב עוברת שינוי מבני מואץ הישר לשוק כלכלי ● מדור חדש

ג'וני סרוג'י / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

השינויים באפל: הישראלי הבכיר בהייטק מקבל תפקיד חדש

ג'וני סרוג'י יחליף בתפקידו את ג'ון טרנוס שמונה למנכ"ל אפל במקום טים קוק שהודיע על פרישה ● התפקיד החדש של סרוג'י מציב אותו במקום מרכזי בחזון הבינה המלאכותית של החברה שעד כה לא הוכיח את עצמו

מערכת ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

כבר לפני עשרים שנה פותחה מערכת לייזר נגד רקטות. אז למה היא נגנזה?

גיורא איילנד, דוד עברי וד"ר יהושע קליסקי חוזרים לרגעים שבהם פרויקט הלייזר כמעט נפל בגלל קיצוצים ומאבקים בין חיל האוויר למשרד הביטחון ● אז מה היה לנו שם? המסמכים החסויים של ועדת נגל, שחשפו פער בין הבטחות למציאות, הלבטים של עמיר פרץ בדבר "כיפת ברזל" ומהפכת הסיבים האופטיים ● גלובס צולל אל מאחורי הקלעים של שלושה עשורי פיתוח - ותהפוכות

הענקת צלש / צילום: דובר צה''ל

העיטור הגבוה יחזור אחרי 50 שנה? כך מתכננים בצה"ל להכיר בגיבורי המלחמה

האופי חסר התקדים של שדה הקרב ב־7 באוקטובר הוליד סיפורי גבורה שהמדינה לא ידעה כמותם ● כעת, בצבא מנסים לחשוב מחדש על העיטורים שמוענקים לגיבורי המלחמה ● כך גדל מספר הגיבורים במדינה מתריסר לאלפים ● המשרוקית של גלובס

גבול סוריה (ארכיון) / צילום: Reuters, Hamad Almakt

תמורת 10 מיליון דולר: החברה האמריקאית שתפנה מוקשים בגבול סוריה

אונדס האמריקאית קיבלה ממשרד הביטחון זיכיון לפינוי מוקשים בגבול המזרחי, כחלק מיוזמה להקמת מכשול ביטחוני בעלות כוללת של כ־1.7 מיליארד דולר ● החברה, שרכשה בתקופה האחרונה שורה של חברות ביטחוניות מקומיות, פועלת גם בגבול ישראל-סוריה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

עצמאים ומאושרים: המלחמה, הרגולציה, הציפיות לעתיד והפנסיה

מאות בעלי מקצוע הרשומים באתר מידרג השתתפו במשאל מיוחד בשיתוף גלובס שבדק את מצבם: איך הם עברו את השנים האחרונות, מה מטריד אותם במיוחד וכמה מהם שוקלים לחזור להיות שכירים ● ולמה רובם לא רוצה שדור ההמשך יילך בעקבותם?

איור: גיל ג'יבלי

2.96 שקלים לדולר: הכוחות שמאחורי השיא ההיסטורי

המוסדיים מכרו סכום שיא של דולרים ● הפסקת האש העניקה רוח גבית והורידה את פרמיית הסיכון ● כל הגורמים שעומדים מאחורי השיא ההיסטורי של השקל ● נתון בשבוע - עכשיו גם בגרסת הפודקאסט

טיל מיירט אמריקאי נורה מספינה / צילום: ap, U.S. Navy

תקציב הביטחון הגדול בתולדות ארה"ב: כמעט ללא ישראליות וסין כאיום מרכזי

כ־1.5 טריליון דולר - זינוק של מעל 40% לעומת 2026, זהו סכום תקציב הביטחון האמריקאי ל־2027, בין היתר בגלל השימוש באמל"ח בשאגת הארי ● עם זאת, במפלגה הרפובליקנית יש מי שלא ששים להירתם לבקשות התקציביות של הנשיא ● ברקע התקציב: האיום הסיני

נקניקיות של ערן ביק / צילום: יאיר ולר

נקניקיות שמוציאות את הגילטי מהפלז'ר: שני יצרנים של שרקוטרי מקומי איכותי

בשנים האחרונות צומח בארץ שרקוטרי מקומי נהדר ● עם שלל טכניקות יישון וכבישה מסורתיות, חומרי גלם מקומיים ופרשנות ישראלית, התוצר נפלא ורחוק מאוד מהסטיגמה התעשייתית

אילוסטרציה: Shutterstock

בעקבות מעיין הנעורים: החברות הישראליות שנמצאות בחזית הכי חמה במדע

מאיברים להחלפה ועד חיסון ואתחול מחדש של מנגנונים בגוף - גלובס מציג ארבע חברות מקומיות מבטיחות, המבוססות על מדע פורץ דרך ● וגם: מה יעזור להישאר צעירים עד שהמוצרים יגיעו לשוק? לחוקרים יש תשובות ● פרויקט מיוחד

שלושה מבין ארבעת מייסדי Wiz עברו בתלפיות. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

מחקר חדש מגלה: יוצאי יחידת תלפיות הם בעלי סיכויי הצלחה גבוהים במיוחד בהייטק

"תלפיות", תוכנית העילית שנולדה כמענה למחדלי מלחמת יום הכיפורים, הפכה למנוע צמיחה חריג עבור הכלכלה הישראלית ● מחקר של סטנפורד חושף: שיעור יוצאי התוכנית שהקימו יוניקורן הוא הגבוה בעולם ● במפא"ת מדגישים: "היתרון הטכנולוגי מתחיל בהון האנושי"

יוליה שמאלוב-ברקוביץ' / צילום: כדיה לוי

ועדת האיתור המליצה על שמאלוב-ברקוביץ' כיו"ר מועצת הכבלים והלוויין; קרעי אישר

כעת יעבור המינוי לוועדה לבחינת מינויים ברשות החברות - ולאחר מכן לאישור הממשלה ● שמאלוב-ברקוביץ' כיהנה בעבר כיו"ר הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, ובהמשך מונתה למנכ"לית חדשות 13 - מינוי שבוטל לאחר זמן קצר בלחץ עובדי החברה ● ארגון העיתונאים בתגובה: "ניסיון השתלטות פוליטי על שוק התקשורת בישראל"