גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לתחום את המצב הכאוטי לכדי שורות קצרות: מה עושות המלחמות למשוררים

גולדברג רדפה יופי, זך התריס ושבתאי הזכיר ● הפצע הוותיק נפתח מחדש: האם משורר בזמן מלחמה נדרש לנחם, לבקר או רק להישאר אנושי?

חיילי צה''ל בגבול לבנון. ארכיון / צילום: דובר צה''ל
חיילי צה''ל בגבול לבנון. ארכיון / צילום: דובר צה''ל

הכותבת היא משוררת וסופרת ישראלית

בחודש שעבר, לפני הפסקת האש, עמדתי על פודיום, כעומדת על צחוק הגורל, והרציתי על שירת המלחמה העברית באוניברסיטת קיימברידג'. במהלך ההרצאה לקהל אנגלי, מנומס וסקרן, הצגתי שקף ועליו תאריכי מלחמות ישראל, על מנת לתאר את משורריה הכרוכים במלחמותיה. לפתע ההיסטוריה הטבעית לי, הידועה לכל אזרח ישראלי, הפכה באחת לזרה ומוזרה.

הנה הם חיי, חיי הוריי וחיי סבי וסבתי, פרושים, שחור על גבי ניאון, על ציר הזמן שבבית הספר לימדו אותנו לזכור בעל פה. ציר מלחמות ספוג בכאב, טנקים ודם. בשלוש השנים האחרונות אסונות המלחמה הפכו לצפופים ומחרידים יותר, והחיים בישראל למלחמה מתמשכת וגדולה. בסוף ההרצאה עלתה שאלה מן הקהל שתפסה אותי. כיצד, עם כלל המלחמות של ישראל, ניתן לכתוב בעברית שירה שאינה שירת מלחמה? הרי המלחמה אמורה לבלוע כל נושא אחר, לא כן? לייתר את המילים העוסקות ברומו של עולם, לדחוק כל רגש אחר.

10 שנים במרוקו: הרומן הלא שגרתי של הסופרת עטורת הפרסים שהפכה לסנסציה
בצל הניסיון להפיל שלטון דכאני: כשהספרות הופכת לכלי הנשק האחרון נגד המשטר

עם פרוץ ה-7 באוקטובר משוררים כותבי עברית נתקלו שוב במצב רגשי מורכב: כיצד עליהם להישאר אנושיים מול מציאות מזעזעת מבלי להפוך את השירה למתאגרף פנימי שמנהל קרב בין הפואטיקה - האיכות השירית - לאתיקה - על מה מותר או אסור מבחינה מוסרית לכתוב במלחמה. ובמילים פשוטות יותר, האם בזמן שהאזעקות מפלחות והטילים עפים מעל לראש, זה הזמן לכתוב שירה יפה, אסתטית ורגישה? והאם בכלל ניתן לצאת מזירת האקטואליה הגועשת ולהבטיח שהשירה לא תהפוך לנייר המקומט של אתמול, בעוד הדם עדיין חם?

נרצה או לא, לאורך ההיסטוריה הישראלית הפכה השירה העברית למעבדה אנושית שחוקרת כיצד חוויות מלחמה מכרסמות בפראות באדם הפרטי, ומנביעה מתוכו צורות של ביטוי. לא כל המשוררים שלנו כתבו שירי מלחמה. אך שאלת תפקיד המשורר במלחמה הטרידה רבים לאורך ההיסטוריה. בדצמבר 1939, שלושה חודשים לאחר פרוץ מלחמה העולם השנייה, התפרסמה במגזין הספרות האנגלי דה טיימס ליטררי ספלמנט כתבת שער שהפכה לאיקונית, ובראשה הכותרת: "היכן נמצאים המשוררים?". כתבה זו גרסה כי דווקא בזמן מלחמה על המשוררים לכתוב שירים שירוממו את רוח העם, יתמכו באידיאולוגיה הפטריוטית ויעודדו את רוח החייל בשדה הקרב.

מאמר זה, שכרוך בהיסטוריה של השירה העברית המודרנית בקשר גורדי, עלה שוב לכותרות בשבת השחורה. בימים הסוערים והמפחידים של טבח וחטיפות, העורף הפך לתומך לחימה אזרחי: מטבחים הפכו למקלטים, קמפיינים למימון המונים הוזנקו וציוד נאסף לחיילים. אז בתוך כל הכאוס ההישרדותי, מה יכולים לתרום משוררים והמילים שלהם?

לאה גולדברג: להזכיר לאדם את אנושיותו

זה אותו פולמוס ספרותי ישן, שהחל בתל אביב של שנות ה־30, עיר צעירה תחת המנדט הבריטי, זירת תרבות של משוררים שעלו לפלשתינה ממרכז וממזרח אירופה, וכתבו בעברית, שפת אם נרכשת, לראשונה על אדמת הארץ. ביניהם בלטה לאה גולדברג, משוררת, סופרת, חוקרת ספרות וסופרת ילדים מחוננת, שהקימה בעיר מפעל חיים ספרותי של אישה אחת.

לאה גולדברג. לרכך / צילום: אוסף התצלומים הלאומי, מתוך ויקיפדיה

גולדברג התקבלה באהדה אל חבורת "יחדיו", שמנהיגה הרשמי היה המשורר והעורך אברהם שלונסקי, והכוכב שלה היה נתן אלתרמן. שלונסקי ואלתרמן אימצו אל חיקם השירי את דברי מאמר "היכן המשוררים?", אך גולדברג, לעומתם, סירבה לכתוב שירי מלחמה, וטענה כי חובתו של המשורר, דווקא בימים חשוכים כאלה, היא לכתוב שירי טבע ואהבה, שיזכירו לאדם שהוא עדיין אנושי. לדעתה, תפקיד המשורר היה לרכך את הקושי בעזרת תקווה לימים של חסד, ועל כך מעיד שירה המפורסם משנת 1942, "את תלכי בשדה", שמזכיר לקוראים שאחרי "להט השריפות" עוד יגיעו ימים של הליכה שלווה בשדה, "ופשוטים הדברים החיים, ומותר בם לגעת, ומותר ומותר לאהוב".

זך ורביקוביץ: לקחו את תפקיד המוכיחים בשער

הדור הבא של המשוררים העבריים לקח על עצמו תפקיד אחר, של המוכיח בשער. נקודת מפנה זו נחשבת למרכזית בשירה העברית, והקרדיט כולו שייך לחבורת "לקראת" ובראשם המשורר נתן זך, שכתב בשנת 1982 את השיר "חיפה - ערב הפלישה ללבנון": "שָׁבוּעַ הַסֵּפֶר הָעִבְרִי. כָּל הַסְּפָרִים נִשְׁתַּתְּקוּ/ וְאֵין טֶקְסִי לְתֵל אָבִיב.... בַּחָלוּץ רֵיקוֹת הַסְטָקִיוֹת/ לַפְלָאפֵל יֵשׁ עוֹד קְצָת בִּיקוּשׁ/ אִשָּׁה כּוֹרֵעַ בְּשׁוּלֵי הַמִּדְרָכָה/ סָפֵק מְקִיאָה סָפֵק מְנַסָּה לַעֲקוֹר צֶמַח עִקֵּשׁ". זך ולצדו משוררים מרכזיים נוספים כמאיר ויזלטיר ודליה רביקוביץ ראו את עצמם כמשוררי המחר, ושירתם כולה אומרת מחאה. די להיזכר בשבוע הספר אשתקד, שנפתח, בוטל בעקבות טיל מאיראן ונפתח שוב - בשביל להזדהות עם מילות התוכחה של זך, נוקבות עד כדי שמוותרות על אסתטיקה פואטית של נחמה.

נתן זך / צילום: שלומי יוסף

בהמשך לזך, רביקוביץ כותבת בשירה המפורסם "לצאת מביירות" על אזרחי האויב: "אַסְפוּ אֶל הַשַּׂקִּים מַה שֶׁאֵינוֹ שָׁבִיר/בְּגָדִים וְשִׁמִּיכוֹת וְכֵלִי מִיטָה וְחִיתוּלִים/וּמַשֶּׁהוּ לְמַזְכֶּרֶת/ אוֹ אֻלַי תַּרְמִיל פְּגָז מַבְרִיק/ אוֹ כֵלִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֶרֶךְ שִׁמּוּשִׁי/וְאֶת הַתִּינוֹקוֹת עִם מוּגְלָה בָּעֵינַיִם/ וְאֶת יְלָדֵי הָאַר.פִ'גִ'י/ אֲנַחְנוּ רוֹצִים לִרְאוֹת אֶתְכֶם שׁוֹטִים בַּמַּיִם, שׁוֹטִים בְּלִי מַטָּרָה / לְלֹא נָמֵל וּבְלִי חוֹפִים... אֶתֶּם בְּנֵי אָדָם מְגוּרָשִׁים/אֶתֶּם אֲנָשִׁים לֹא נִחְשָׁבִים... אֶתֶּם קוֹמֵץ כִּינִים/ עוֹקְצוֹת וּמְגָרְדוֹת/עַד לְשִׁיגָעוֹן". השגעון בשורה האחרונה שייך גם לתוקף הישראלי וגם לאויב הלבנוני, שני עמים שגורלם המשוגע נקשר זה בזה, ובכך מייצר נקודת מבט של אמפתיה על המחיר האנושי שמשלמים האזרחים במלחמה, המגורשים והמגרשים.

מלחמת לבנון הראשונה הייתה ציון דרך בשירה העברית, כשמשוררים עמדו בגלוי נגד החלטת הממשלה לצאת למלחמה, מכנים אותה "מלחמת יש ברירה". הם ביטאו באופן מיידי את דעתם הפוליטית, ושירת היחיד העברית הפכה למראת המציאות - קרה, מדויקת, מעוררת אמפתיה כפולה ובו בעת מכירה באימה שהורגת אמפתיה זו.

רביקוביץ הייתה האישה הראשונה שכתבה לצד שיריה הפוליטיים מאמרי דעה פובליציסטיים, המייצגים קול מוסרי חברתי, והביאה לידי ביטוי את מורכבות הזוועה האנושית. "מלחמת לבנון לא מחקה את מלחמת יום הכיפורים. טראומה אינה מוחקת טראומה, אלא מצטרפת אליה", כתבה אז.

אהרן שבתאי ויעל סטטמן: שירים לנשכחים

בהשראת ירושה שירית זו, שירי מלחמה נכתבים גם היום וביתר שאת. אך האם אלו באמת שירי מלחמה? או שאולי שירי הלם ואלם נוכח המצב המתמשך? שירי כאב וחוסר אונים? שירים מבולבלים כמו הציבור, מפוחדים ומהוססים? לא כך שירו של אהרן שבתאי שכתב על עינב צנגאוקר, אם החטוף מתן צנגאוקר, את שיר המלחמה המוכר ביותר מאז ה-7 באוקטובר, "במקום משה", שנכתב נוכח הפילוג בעם בעניין עסקת החטופים: "בִּמְקוֹם הַתָּנָ"ךְ/ בִּמְקוֹם כַּדּוּר הָאָרֶץ/ בִּמְקוֹם, בִּמְקוֹם הַכֹּל/ אֲנִי רוֹאֶה בַּיּוֹם/ רוֹאֶה בַּלַּיְלָה/ רוֹאֶה בַּחֲלוֹם/ בְּהָקִיץ/ בַּמִּטָּה, בַּמִּקְלַחַת/ בַּכְּבִישִׁים, בַּחֲנוּיוֹת, בְּתֵל אָבִיב, בִּירוּשָׁלַיִם/ רַק אֶת הַפָּנִים/ רַק אֶת פָּנֶיהָ, שֶׁל עֵנָב צַנְגָאוּקֶר". מה תפקיד המשורר בזמן מלחמה? על פי שבתאי, להזדהות עם מי שהפוליטיקה שכחה. עם אם החטוף, סמל לחברה ששכחה מה חשוב לה. עיני האם המחכה לבנה הפכו למרכז השירה.

לעומתו, השיר המצמית של המשוררת יעל סטטמן שפורסם באותה התקופה בוחר להישיר מבט אל הצד השני, בעזה, בשירה "לחברה שמביטה בילדים הרעבים ולא מרגישה כלום": "וְלֹא חוֹשֶׁבֶת עַל הַצַּד הַשֵּׁנִי/ וְלֹא מִתְעַסֶּקֶת בַּצַּד הַשֵּׁנִי/ וְלֹא גֵּאָה בְּזֶה/ וְלֹא מַכְחִישָׁה אֶת זֶה/ וְלֹא אוֹהֶבֶת שֶׁכָּכָה זֶה/ אֲבָל כָּכָה זֶה".

מחבורת "יחדיו" דרך משוררי "לקראת" ועד לשירת ההווה שעודנה נכתבת על המלחמה כל עוד זו נמשכת, גורלה של השירה העברית נידון להיוולד ולהיווצר בתוך ולצד מלחמות. קשה להפריד את המלים מהדם, את התקווה מהאימה. ואולי השירה העברית העכשווית סובבת סביב ניסיון לתחום את המצב הכאוטי לכדי שורות קצרות, שבמעט מילים יצליחו לתחום משמעות רגשית איתנה. זוהי שירה מבוהלת, שמחכה כמו כולנו, שהאזעקות ישככו, שהסיוט יגמר. אך כפי שכתב המשורר הנשכח אשר בייליש ללאה גולדברג, כתגובה להכרזתה שלא תכתוב שירי מלחמה: "הריני מבטיח אותה שהמלחמה תיכנס לתוך דמה ודם שירתה, לאט לאט. מבלי משים. והעניין לא יהיה פשוט כלל, אלא מסובך מאוד. אנחנו כולנו כבר אינם אותם האנשים שהיינו לפני שבועות מספר".

עוד כתבות

לשכת גיוס תל השומר / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בזירה הפוליטית מסתובבים הרבה מתווי גיוס. מה ההבדלים ביניהם?

נושא גיוס החרדים מעמיק את המתיחות לא רק בקואליציה, אלא גם בתוך האופוזיציה ● גנץ, ביסמוט, איזנקוט וליברמן - כולם יצאו ביוזמות לפתור את המשבר ● מה בפועל אומרות כל ההצעות, ועד כמה הן באמת שונות זו מזו? ● המשרוקית מסבירה

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

מחנה הקיץ הפך לסיוט: בעלי חברת האג"ח רוקנו את הקופה ושיעבדו נכסים

פחות מחצי שנה לאחר גיוס אג"ח ענק בת"א, התברר שבעלי חברת מחנות הקיץ סימד, האחים שאבסלס, העבירו 100 מיליון שקל מקופתה לעסקיהם הפרטיים ● בנוסף, נטלו האחים התחייבויות פיננסיות אישיות גדולות המובטחות בנכסי החברה ● סימד: "לא נעמוד בתשלום האג"ח"

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל חברת Wix / צילום: אלן צצקין

מנכ"ל וויקס האשים את הדולר בפיטורים בחברה, המציאות קצת אחרת

מנכ"ל Wix תלה את פיטורי 20% מהעובדים בזינוק השקל ובהתפתחות ה–AI, שבגללה היא נדרשת להיות רזה ומהירה יותר ● אלא שצלילה לעומק הדוחות מגלה תמונה מורכבת: מוצרים שמזדקנים בשני רבעונים, השקעות עתק בשיווק ושפל במניה שהוביל למהלך שנוי במחלוקת

שליח וולט / צילום: Shutterstock

הפיצ’ר החדש של וולט: מזמינים יחד, משלמים בנפרד

וולט מרחיבה את שירות ההזמנות הקבוצתיות ומשיקה לכלל המשתמשים בישראל את Group Order - פיצ'ר המאפשר למספר סועדים להזמין יחד מאותה מסעדה ולשלם בנפרד ● בוולט מציינים כי כ-8% מההזמנות בפלטפורמה הן הזמנות קבוצתיות, וכי השירות מבוסס על סנכרון בזמן אמת בין כלל המשתתפים

נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי

מרפי ביסקר ועד סגי איתן: מה קרה לבכירי אי.די.בי בזמן שהבוס הסתבך

חיים גבריאלי מוביל את תנובה בדרך להנפקה, אבי פישר מנהל את כלל תעשיות של המיליארדר לן בלווטניק, ורפי ביסקר חוזר לבורסה כיו"ר חברת הבנייה בסט ● יותר מעשור לאחר קריסת הקונצרן הגדול במשק, וכשבעל השליטה דאז ממשיך לספוג מכה אחר מכה, שורה של בכירים שזכו לתגמולי עתק תחתיו מצאו את מקומם מחדש בעסקים

שאהד-136 (גראן-2) / צילום: Reuters, REUTERS

לרוסיה יש שיטה קטלנית חדשה לשיגור רחפנים

טורקיה מאיצה את פיתוח יכולות הלחימה הימיות שלה ומתכננת להצטייד בכ־100 כשב"מים ממולכדים ● במקביל, הצי האמריקאי מודה כי מערכות הלייזר הימיות עדיין רחוקות ממבצעיות, ובאוקראינה מתמודדים עם אסטרטגיית לחימת כטב"מים רוסית חדשה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עדיה חזני / צילום: רוחמה חזני

הצעיר שקנה מגרש והציב עליו משרד מכירות נטוש

הלחץ הכלכלי הביא את עדיה חזני לצאת לעבוד בכל עבודה שמצא כבר בכיתה ח', עד שגילה את הפוטנציאל בהשקעות נדל"ן ● בין היתר קנה מגרש והניח עליו בית מוכן ● "צריך לקום ולעשות, כי אחרת מפספסים הזדמנויות"

צלף אוקראיני באזור חרקוב. ראש נפץ של רחפן יכול לגרום נזק רב יותר מקליעים / צילום: Reuters, Jose Colon

הרחפנים לא השאירו מקום להסתתר: סופו של עידן הצלפים הצבאיים

הכניסה המוגברת של כטב"מים לזירות לחימה מייתרת את הצלפים, וגם הטוען לשיא עולם בירי לא יצא לירות שנה וחצי: "רחפנים הפכו את תפקידו המסורתי של הצלף למסוכן הרבה יותר" ● בצבא ארה"ב מתעקשים: "הצלף האנושי הוא נכס קריטי ולא ניתן לשיבוש"

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

"זה לא יימשך לנצח": לאסטרטגית שמזהירה מקזינו בשווקים יש עצה אחת למשקיעים

וול סטריט סגרה ביום שישי שבוע תשיעי של עליות רצופות במהלך עונת דוחות מצוינת, עפ"י חלק מהאנליסטים - הטובה מזה חמש שנים ● אלא שהאסטרטגית הראשית של מרכז שוואב מזהה אלמנטים של הימורים בהתנהלות, וממליצה למשקיעים לעשות דבר אחד

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

אחרי ש-100 מיליון שקל עברו לבעלים ונעלמו: החברה לא תשלם ריבית למחזיקי האג"ח

סימד בדרך להסדר חוב - ולא תשלם היום את תשלום הריבית שהיא חייבת למחזיקי האג"ח שלה ● לפי הדיווח של החברה בסופ"ש, סכום של 34 מיליון דולר הועבר לתאגידים שבשליטת בעלי השליטה האחים מייקל ודיוויד שאבסלס

כותרות העיתונים בעולם

פנטזיית הגלות הבטוחה: האם יהודים יכולים לשרוד בלי ציונות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חיזבאללה, החות'ים והמיליציות בעיראק עשויות להפוך לעצמאיות יותר, אי השיווין בארה"ב מתרחב בגלל המלחמה, והאם יהודים בעולם יכולים לחיות בביטחון בלי הציונות? • כותרות העיתונים בעולם 

הילה ויסברג ונבו שפיר בשיחה עם איתן יוחננוף / צילום: גבע טלמור

איתן יוחננוף בטוח: זו הסיבה ליוקר המחיה בישראל

שיחה עם איתן יוחננוף, מנכ"ל ומבעלי רשת יוחננוף ● על הסיבה שהוא כקמעונאי חושש מהמחירים הגבוהים, ההשקעות בנדל"ן והקושי בגיוס עובדים: "דור ה־Z לא יעבוד בסופר"

איוואן ספדה, מועמד השמאל לנשיאות בקולומביה / צילום: ap, Fernando Vergara

המועמד הפרו-ישראלי מול היורש של הנשיא: בחירות גורליות בקולומביה

בעיצומו של משבר ביטחוני חריף, ייצאו היום מיליוני אזרחים בקולומביה לקלפיות ● שני המועמדים המובילים הם בן בריתו של הנשיא היוצא המשתייך למחנה השמאל, ומועמד הימין המחזיק בעמדה פרו-ישראלית ● המומחים צופים שההצבעה תסתיים ללא הכרעה, ושיידרש סבב שני

טנק ישראלי סמוך לגבול לבנון / צילום: ap, Ariel Schalit

הבכיר שמסביר: הכישלון של ישראל בלבנון, ומה צריך לעשות עכשיו

חיזבאללה מאתגר את ישראל בגבול עם לבנון עם רחפני נפץ שגוררים אבידות בנפש בצה"ל לצד ירי בלתי פוסק על יישובי הצפון ● מה ישראל יכולה לעשות במסגרת הפסקת האש, איך המתיחות בגבול עם לבנון משפיעה על היחסים עם ארה"ב, ומה יקרה כשיהיה הסכם עם איראן? ● פרופ' קובי מיכאל מסביר היכן הדברים עומדים

אטל מולכו / צילום: ראובן קסטרו

אטל מולכו מונתה למנכ"לית ושותפה בקבוצת שחר

קבוצת שחר פועלת בתחומי השירות, התפעול, הפנאי והסיוע ● בתפקידה האחרון כיהנה מולכו כמנכ"לית קבוצת שירותי הבריאות הדיגיטליים פמי

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניה שתצנח היום במעל 10%, והכלכלן שממליץ להפחית חשיפה לבורסה בת"א

השווקים הגלובליים נכנסים לשבוע נוסף של אי־ודאות סביב המגעים בין ארה"ב ואיראן - אך מהמרים על עסקה קרובה ● מניית טאואר צפויה לצנוח היום בפתיחת המסחר בת"א, וגם מניות דואליות נוספות מגיעות עם פערים שליליים ● השקל לא עוצר, ויש מי שמהמר שגם ההחלטה ההבאה של בנק ישראל תהיה הורדת ריבית ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב ממליץ להפחית חשיפה לבורסה בת"א ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

דוראל מגייסת הון בבורסה, תשקיע מעל מיליארד שקל כדי להשתלט על החברה האמריקאית

חברת האנרגיה המתחדשת מתכוונת לגייס הון ממשקיעים באמצעות מכירת מניות, כדי להגיע ליותר מ-50% בחברה האמריקאית שלה Doral LLC ● בינתיים, מניית דוראל זינקה בשבוע שעבר ב-21%, אך הרווחיות עדיין נותרת מאחור

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הרשות להגנת הצרכן ממזגת לתוכה את המועצה לצרכנות

במסגרת המהלך תפורק המועצה לצרכנות, ותחומי פעילותה וסמכויותיה יועברו לרשות להגנת הצרכן, שתהפוך לגוף הממשלתי המרכזי בתחום ההגנה על הצרכן בישראל ● הרשות תקבל תוספת תקציבית של 7.2 מיליון שקל בשנה

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

בני זוג שילמו "דמי רצינות" ואז התחרטו. מה קבע ביהמ"ש?

בית המשפט חייב לפצות את הלקוח ב-600 שקל, לאחר שטכנאי הוט לא הגיע להתקנה ● בשל מלחמת "חרבות ברזל", עיריית שדרות זכתה בתביעה על עיכוב בפיתוח קרקע ● ומה קבע השופט כאשר בני זוג שילמו "דמי רצינות" והתחרטו? ● 3 פסקי דין בשבוע

נועם גרייף, מנכ''ל עמרם אברהם

"קצב קבלת החלטות מדוד מצד הרוכשים": ירידה במכירת הדירות של עמרם אברהם

ברבעון הראשון מכרה עמרם אברהם 108 דירות בלבד, לעומת 335 דירות בתקופה המקבילה אשתקד, בעיקר בשל קיפאון כמעט מוחלט במסלול "מחיר למשתכן" ● הרווח הנקי צנח ביותר מ-50% בצל זינוק בהוצאות המימון ● החברה: "הרוכשים זהירים על רקע אי-הוודאות הביטחונית והריבית"