הודו סגרה עסקה להסבת שישה מטוסי בואינג 767 למטוסי תדלוק תמורת 900 מיליון-1.1 מיליארד דולר, עם התעשייה האווירית ועם חברת HAL (Hindustan Aeronautics Limited) המקומית - כך דווח באתר "אינדיאן דיפנס" ההודי, בו ציינו כי זו עסקה מסוג שכמותו לא ביצעו בניו דלהי במהלך שני העשורים האחרונים. עד עתה, חיל האוויר ההודי הסתמך על מטוסי איליושין 78 מיושנים.
● לקראת הנפקה אפשרית: התעשייה האווירית פועלת למיזוג אלתא לתוך החברה
● בעשרות מיליארדי שקלים: ועדת השרים אישרה שתי טייסות קרב חדשות
הסבת בואינג 767 של התעשייה האווירית ו־HAL נבחרה על פני רכישה של שני מתדלקים: איירבוס A330 MRTT ובואינג KC 46. סיבה מהותית לכך היא התאמת הבחירה בהן לחזון Make in India של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי. התוכנית הזו, שנועדה להגביר את העצמאות ההודית בכל התחומים, קיימת כבר 17 שנים, והתעשייה האווירית היא מהחברות הישראליות המובילות בהתאמה אליה.
במרץ 2024 השיקה התעשייה האווירית את חברת־הבת ההודית שלה בניו דלהי - Aerospace Services India (ASI). החברה הוקמה במסגרת שיתוף־הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו (המקביל של מפא"ת וסיב"ט), בפיתוח ותמיכה באמצעים מתקנים שמיוצרים עבור מערכת ביטחון ההודית. ASI מונה 50 עובדים, 97% מהם הם אזרחי הודו. משרדי החברה נמצאים בניו דלהי, אך החברה פרסה סניפים ברחבי תת־היבשת.
ASI מבצעת עסקאות במטבע ההודי, הרופי, והיא החברה היחידה העוסקת במערכת ההגנה האווירית לטווח בינוני (MRSAM), מערכת מתקדמת וחדשנית המספקת הגנה נגד מגוון איומים אוויריים ונמצאת בשימוש הצבא ההודי, חיל האוויר וחיל הים של המדינה. המערכת כוללת מכ"ם מדגם Phased Array, מערכת פיקוד ושליטה, משגרים ניידים ומיירטים. מערכת MRSAM פותחה בשיתוף־פעולה בין תע"א ו־DRDO עבור מערכת הביטחון ההודית.
מובילה עולמית בהסבת מטוסים
התעשייה האווירית נחשבת למובילה עולמית בתחום הסבת מטוסים, שלרוב הוא אזרחי במהותו. במרבית המקרים היא מסבה למשימות מטען. החברה הישראלית הודיעה בספטמבר כי השלימה בהצלחה את תהליך ההסבה של מטוס בואינג 777 מתצורת נוסעים למטען, והפכה לראשונה בעולם שמקבלת מרשויות התעופה האזרחיות בארה"ב (FAA) ובישראל (CAAI) את ה־STC: רישיון להסבת מטוס נוסעים למטען.
למה בעצם מבצעים הסבה? מטוסי נוסעים מתבלים לאורך כ־15 שנות פעילות, בין אם מדובר במושבי המטוס או במערכות האלקטרוניות. ניתן לקנות מטוסי מטען מהיצרן, אך העלות של הסבה נמוכה בכ־20% ממחיר מטוס חדש. כך, סך ההשקעה הכוללת של חברות תעופה במטוס בואינג 777 מוסב עומד, לדוגמה, על כ־264-340 מיליון דולר - תלוי בדגם הספציפי.
במקרה שההסבה מתבצעת כאשר המטוס בן 15 שנה, הוא יוכל לשמש כמטוס מטען במשך כ־50 שנה נוספות. עד עתה התעשייה האווירית הייתה מסבה בואינג 737, 747, 767 - וכעת כאמור 777. הנפח הגדול יותר של המטוס משפיע משמעותית על כושר הנשיאה. בעוד שמטוס מסוג 767 מסוגל לשאת כמטוס מטען 60 טון, ב־777 חלה עלייה משמעותית ל־100 טון.
היתרונות בעלויות שמציעה התעשייה האווירית משתקפות גם בהיבטי התדלוק. איירבוס זכתה עם A330 MRTT בשני מכרזים, תמורת 1.6 מיליארד דולר ב־2010-2009 ו־2 מיליארד דולר ב־2016-2013. עם זאת, משרדי האוצר וההגנה ההודיים החליטו לבטל את המכרזים בשל עלויות התחזוקה. מחיר KC-46 פגסוס עומד על כ־160 מיליון דולר ליחידה, אולם אינו מתאים ל־Make in India.
על כן, בסיכומו של דבר החליטו בהודו לסגור את העסקה עם התעשייה האווירית ו־HAL, במטרה שהאספקות של המטוסים יחלו ב־2030. הסבת המטוסים היא תוצר נוסף של שיתוף־פעולה מתהדק בין החברה הביטחונית הממשלתית הגדולה מכולן לבין אחת מהחברות הגדולות בהודו, כשהן פועלות יחד גם בתחומי המל"טים והטילאות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
