נפט וחברות קש: כך הבריחה איראן 9 מיליארד דולר בשנה דרך האמירויות

בזמן שאיחוד האמירויות הערביות נאלצת להתגונן מטילים ומכטב"מים איראניים, בגבולותיה ובמוסדותיה הפיננסיים של המדינה יושבות חברות איראניות, בשווי שמסתכם בעשרות מיליארדי דולרים. כל זה, למרות לחץ אמריקאי-ישראלי ניכר להקפיא את נכסיהן של אותן חברות, כפי שהאיחוד האירופי ביצע בנכסים רוסיים עם הפלישה הרוסית לאוקראינה.

● עם תקציבים של מיליארדים: הזרוע שמנהלת את איראן וכנראה לא שמעתם עליה

בשלב הנוכחי באיחוד האמירויות עדיין לא מוכנים לחצות את הקו האדום הזה, של הקפאת הנכסים האיראניים, בשל חשש למעמדה הבינלאומי של מדינתם כמרכז פיננסי, ומפחד מתקיפה איראנית של תשתיות קריטיות, כמו מתקני התפלת המים. ואולם, מומחים אומרים, כי אם המלחמה תתחדש, בהחלט ייתכן שזה יקרה.

הרשות לאכיפת פשעים פיננסיים (FinCen), הסוכנות האחראית על מניעת מימון טרור במשרד האוצר האמריקאי, פרסמה לפני מספר חודשים פירוט של נכסים איראניים שגלגלו 9 מיליארד דולר בשנה.

חלק הארי של אותם נכסים נמצא באיחוד האמירויות, והשאר בהונג קונג ובסינגפור.

כך למשל, פינסן איתרו חברות שאחראיות על קבלת התמורה על הנפט האיראני שנמצא תחת סנקציות, ולאחר מכן מוצאות דרכים להעביר אותו לאיראן או לרכוש עבור איראן טכנולוגיה תחת סנקציות.

2.4 מיליארד דולר עברו בחברות אלו בשנת 2024. מתוכם, מיליארד דולר הגיעו בעסקה בודדת, של חברת נפט הודית שכנראה רכשה נפט איראני תחת סנקציות. 3 מיליארד דולר נוספים עברו בחברות אמירתיות שפינסן מגדירים כ"חברות קש בסבירות גבוהה".

שווי הנכסים עצמם לא ידוע, והערכות מסוימות ממקמות אותו סביב 50 מיליארד דולר. באיחוד האמירויות אומרים שמדובר ב"מיליארדים" בלי לפרט מעבר לכך.

פגיעה בעסקי חלפנות כספים של איראן

בתחילת המלחמה, איחוד האמירויות הודיעו שהם שוקלים להקפיא את הנכסים הללו. על פי חשיפה של ה"וול סטריט ג'ורנל" מחודש מרץ, איחוד האמירויות שקלו מגוון צעדים, כולל הקפאת הנכסים המדוברים, ופגיעה בעסקי חלפנות כספים שחשודים כחזית פיננסית של איראן.

בתחילת אפריל בוצע הצעד השני, וחלפני כספים רבים נעצרו וגורשו מהאמירויות. אך הקפאת הנכסים עצמם, הצעד הדרמטי עוד יותר, עוד לא בוצעה.

"הם לא אוהבים להטיל סנקציות על אנשים"

"כבר שנים שהאמריקאים והישראלים מתלוננים על כך שאיחוד האמירויות אינה מטילה סנקציות על העסקים", מסביר פרופ' יהושע קרסנה, לשעבר בכיר בקהילת המודיעין וכיום מנהל הפורום לשיתוף פעולה אזורי במרכז דיין באונ' תל אביב.

לדברי קרסנה, "הבנקים וההשקעות שאיראן מחזיקה נמצאים בעיקר בדובאי. האמירתים טובים יותר בזה מאשר הם היו בעבר, ועדיין, השיקול שלהם הוא שאת המעמד הבינלאומי שלהם הם בנו על זה שהם עושים עסקים עם כולם.

"יש גם טענות דומות בהקשר הרוסי כלפיהם. הם לא אוהבים להטיל סנקציות על אנשים, זו לא תפיסת עולמם".

לדבריו, "חלק מההצלחה שלהם זה שכל האנשים בעולם רוצים להביא לשם את הכסף שלהם, בידיעה שהם לא פועלים על פי שיקולים פוליטיים".

במאמר פרשנות שפורסם ברויטרס כינו את הקפאת הנכסים האיראניים "חרב פיפיות", בשל ההשלכות על מעמדה של איחוד האמירויות כמרכז פיננסי בינלאומי.

"חלק ניכר מההון כרוך כנראה במבנים תאגידיים מורכבים שמערבים צדדים שלישיים, מיזמים משותפים ומימון מסחר לגיטימי. זה מעלה את הסיכונים החוקיים", נכתב במאמר ברויטרס.

זאת ועוד, הקפאת נכסים עלולה לגרום למשקיעים ממדינות אחרות המצויות תחת סנקציות, כמו רוסיה, להיזהר משימוש באיחוד האמירויות כמרכז פיננסי, מה שיפגע בכלכלתה של המדינה, דווקא בזמן שהיא מנסה לפנות החוצה מהנפט.

חשש נוסף של איחוד האמירויות הוא ישיר יותר: תגובה איראנית קינטית על תשתיות קריטיות.

"האמירתים חוששים שאיראן תפציץ את מתקני ההתפלה שלהם", כך אומר ד"ר גיא לרון, מרצה בכיר במחלקת היחב"ל באוניברסיטה העברית בירושלים, ומחבר הספר "מלחמות הנפט".

מתקני ההתפלה האמירתיים הם מה שמקיים את האוכלוסייה שמונה מעל 10 מיליון איש (רובם לא אזרחים אמירתיים) בלב המדבר של חצי האי ערב. איחוד האמירויות אינה מקפיאה את הנכסים האיראניים כ"ביטוח" מפני מתקפות כאלה, אומר ד"ר לרון.

למעשה, לדבריו, "זה סוג הקלפים שאפשר לעשות בהם שימוש רק פעם אחת, ואז איראן תבנה 'צינורות עוקפים' עם חברות אחרות במקומות אחרים".

 מוחמד בן זאיד אאל נהיאן, נשיא איחוד האמירויות הערביות / צילום: ap, Maxim Shipenkov

הסכימו להעביר לארה"ב רשימת חשבונות בנק

ובכל זאת, שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט הודיע במסיבת עיתונאים בסוף אפריל, שמדינות המפרץ הסכימו להעביר לארה"ב רשימות של חשבונות בנק בבעלות אנשי משמרות המהפכה.

לאחרונה ישנה התלקחות מחדש של הלוחמה הקינטית במפרץ, כולל פגיעות באמירויות - כולל כתגובה על מה שאיראן טענה בתחילה שהוא מתקפה אמירתית - וזאת בזמן שאמורה לשרור הפסקת אש. כך שהקפאת הנכסים האיראניים היא בהחלט צעד אפשרי.

"קשה לדעת מה יקרה אפילו בשעה הבאה, אבל אם המלחמה תתחדש, בהחלט ייתכן שהאמירתים יעשו את זה", אומר ד"ר לרון.