זולים במיוחד, קשים ליירוט: הישראליות שמסתערות על טרנד הרחפנים הקטלניים

איום רחפני הסיב תפס את צה"ל בהפתעה מאז הצטרף חיזבאללה ללחימה בתחילת מרץ השנה. מאז, הוביל האמצעי החדש להרג של ארבעה ישראלים ולפציעת עשרות. אלא שבפועל, שורת חברות ישראליות מפתחות רחפני סיבים כבר שנים. אחרות הצטרפו רק עכשיו לטרנד החדש.

● עשור של אזהרות, מחדל בביצוע: כך נרדמה מערכת הביטחון מול איום רחפני הנפץ
● "לא נלקח ברצינות": אוקראינה ניסתה להזהיר את ישראל מרחפני הנפץ

כפי שפורסם בשבוע שעבר בגלובס, בצה"ל שוקלים בשבועות האחרונים להסיט מכרז לרכישת 1,200 רחפני תקיפה המצוידים באמצעים מיוחדים, לטובת רחפני סיב. גם בצבאות המערב מבינים כעת כי היתרון המרכזי של כלים אלו - חסינות כמעט מלאה מפני שיבושי תקשורת ולוחמה אלקטרונית מתקדמת - הופך אותם לאמצעי קטלני במיוחד שעדיין אין לו מענה אמיתי, לא באוקראינה וגם לא בלבנון.

הסיב האופטי, שאורכו נע בין 10 ל־20 ק"מ בממוצע, מאפשר העברת פקודות מהירה בין המפעיל לרחפן. בזכות כך, הוא מאפשר לכלי הטיס לטוס במהירות גבוהה יותר מזו של רחפן המבוסס על תקשורת אלחוטית.

סיב ב־300 דולר מול מערכות באלפי דולרים

בפועל, הביקוש לרחפני סיב מוזלים הפך לברירת המחדל בצבאות מדינות המערב - ובישראל בכלל זה - וחברות סטארט־אפ ישראליות לצד ענקיות הביטחון פועלות לספק לצורך הזה מענה.

מלבד החסינות ללוחמה אלקטרונית, רחפני הסיב זולים משמעותית מרחפני תקשורת אלחוטיים. כך למשל, סליל סיב אופטי לטווח של 10 ק"מ נמכר באתר הסיני עלי אקספרס בכ־300 דולר בלבד, בעוד שמערכת תקשורת אלחוטית מתוצרת חברות כמו אלתא או מוביליקום עולה כ־2,000 דולר בממוצע.

עם זאת, בצבאות מדינות המערב, ובפרט בישראל, מעדיפים להצטייד בסיבים שאינם מתוצרת סין. לשם כך, רוכשים הצבאות סיבים מחברות אוקראיניות ויצרניות ישראליות כמו "אפירו" (Apeiro, מקבוצת אונדס) או הסטארט־אפ הביטחוני "קלע" (Kela). חברות אלו מציגות מחירים הגבוהים פי שניים או שלושה מהמקבילה הסינית הזולה.

לצד היתרונות הרבים, לרחפני הסיב קיימות גם מגבלות מהותיות. תחילה, הם מוגבלים בטווח ובגובה שאליהם הם יכולים להגיע בשל העובדה שהם קשורות בכבל לנקודת מוצא. סיבים לטווחים העולים על 30 ק"מ מכבידים על הכלי ודורשים דגמים גדולים, יציבים ויקרים יותר כדי שיוכלו לשאת חומר נפץ ולפעול ביעילות. בשל כך, הרחפנים הנפוצים ביותר כיום עושים שימוש בסיב שאורכו נע בין 10 ל־20 ק"מ.

השחקניות הישראליות במרוץ הסיבים

אקסטנד (XTEND) מרמת החייל היא כנראה החברה הישראלית הוותיקה בתחום: היא הוקמה על ידי יוצאי חברת ריפליי (Replay), שפיתחה מערכת הדמיה תלת־ממדית למשחקי ספורט ונמכרה לאינטל בעשור הקודם. כחלק מעבודתם בריפליי, רישתו המייסדים מגרשים בסיבים אופטיים - ניסיון שתורגם בגלגול הנוכחי לחיבור רחפנים לסיבים לצורך לוחמת מנהרות, שבה קיימים קשיי תקשורת אלחוטית מובנים.

בנובמבר האחרון מכרה החברה לצבא האמריקאי סדרת רחפני סיב מתאבדים בשם "אקמי" (ACQME) בעלות של כ־5,000 דולר ליחידה. מדובר בטווח מחיר גבוה יחסית, אך כזה המאפשר הטסה אוטונומית. ככלל, צבאות מערביים מעדיפים להצטייד ברחפני סיב בתצורה זו: כלים אוטונומיים שאינם דורשים אימון ממושך למפעיל, וניתנים לשיגור מ"כוורות" מרובות רחפנים.

גם חברת רובוטיכאן (Robotican) מעומר שבנגב מייצרת רחפני סיב מוזלים תחת המותג "עורב". זוהי גרסה פשוטה של דגם ה"עטלף" של החברה, המיוצרת כיום בכמויות קטנות ובהזמנה פרטנית עבור יחידות מיוחדות בצבאות המערב, במחירים שנעים סביב כמה אלפי דולרים. הרחפנים מתחברים לסיב באורך של 5 או 10 ק"מ, ולאחרונה עברה החברה להשתמש בסיבים מתוצרת אוקראינה במקום אלו הסיניים. למרות שה"עורב" דורש הטסה ידנית בדרך ליעד, הוא מאפשר טיסה אוטונומית מרגע ההתבייתות על המטרה, ומלבד החיבור הפיזי לסיב, הוא תומך בהתקשרות אופטית.

יצרנית נוספת בתחום היא אונדס (Ondas), חברת רחפנים הנסחרת בניו יורק שרכשה עד היום כ־24 חברות ביטחוניות, רובן ישראליות. לאונדס יתרון לוגיסטי: היא הבעלים של חברת אפירו (Apeiro), המייצרת מערכות סיבים אופטיים בישראל. רכישה זו, שהושלמה באוגוסט 2025, נועדה לאפשר השקת רחפן סיב ללא רכיבים סיניים. לפי הערכות, אונדס תשיק בקרוב רחפני תקיפה אוטונומיים לטווח של 20-15 ק"מ, המסוגלים לשאת מטען של 3-2 ק"ג בעלות של אלפי שקלים ליחידה. כמו אקסטנד, המערכת מיועדת לפעול בנחילים המשוגרים מ"כוורות", כשהאישור האנושי נדרש רק לביצוע הירי.

גם ענקיות הציוד הביטחוני - שלא מפורסמות בפתרונות קלים וזולים - רוצות נתח מהשוק החדש. אלביט מחברת כיום את רחפני התצפית שלה, "תור" ו"צור", לסיבים אופטיים, כדי לספק מודיעין לרחפני התקיפה "פיירפוקס". המערכת של אלביט משווקת כקבוצת תקיפה אוטונומית ברובה המשוגרת מכוורות, המופעלת על ידי מפעילים בודדים. אף שמחירה גבוה ביחס למתחרים, היא מציעה גמישות מבצעית גבוהה - ממשגרים על גבי משאיות ורכבים ועד לעמדות קבועות במוצבים.

"למערב יש דרישות שונות"

כל רחפני הסיב הישראלים המוצעים כיום - או אלו הצפויים לצאת לשוק בקרוב - יקרים משמעותית מהכלים המופעלים על ידי חיזבאללה או אלו המיוצרים ברוסיה ובאוקראינה. בעוד שרחפן ממוצע של חיזבאללה נרכש בכ־400 דולר באתרי סחר אלקטרוני, מחירם של רחפני הסיב של הישראליות אינו צפוי לרדת מ־2,000 או אף 3,000 דולר ליחידה.

"הכשרת מפעיל רחפני תקיפה מיומן עשויה לארוך בין מספר שבועות לשישה חודשים. זו משימה אפשרית, ועדיין - בצבאות המערב מעדיפים להסתמך על מספר מצומצם של מפעילים שישגרו בבת אחת עשרות רחפנים אוטונומיים מתוך 'כוורות' ייעודיות, שינווטו ויפגעו במטרה באופן מדויק", מסביר בכיר באחת מספקיות הרחפנים.

לדבריו, קיים פער מהותי בתפיסת ההפעלה: "הדרישות מרחפני תקיפה במדינות דמוקרטיות שונות מאלו המקובלות בלבנון או בעזה. הדיוק קריטי כדי למנוע נזק אגבי, בניגוד לרחפנים המאולתרים שאנו רואים בצד השני - כלים פשוטים שאליהם מוצמדים רימונים, ולעיתים מתפוצצים בקרבת עוברי אורח. גם הדרישות מהסיב האופטי גבוהות: דרוש סיב עמיד שלא מתקפל או נשבר, ורצוי כזה המיוצר במדינה מערבית כדי למנוע חשש מזליגת מידע או פגיעה בשרשרת האספקה".