“להעביר רק למוסדות המלמדים ליבה”: בג”ץ דן בכספים שהועברו ללא אישור הכנסת ועוררו סערה

בג"ץ דן היום בשידור חי בעתירות המבקשות לבטל את ההחלטה מסוף 2025 להעביר כמיליארד שקלים למוסדות חינוך חרדיים שאינם עומדים בדרישות לימודי הליבה. השופטים הציעו לצדדים כי 98 מיליון השקלים שהוקפאו יועברו רק למוסדות שמקיימים לימודי ליבה וכי הייעוץ המשפטי לממשלה יפקח על ההעברה. ההחלטה נדחתה למועד מאוחר.

● בג"ץ נגד קרעי: פעל ללא סמכות כשהדיח את יו"ר ועדת האיתור של התאגיד
● שטיין: אם גופמן התרשל, למה אני צריך להתערב בהחלטת רה"מ?

בעתירות נטען כי התקציבים אושרו שלא כדין, תוך הסתרת מידע בנוגע למוסדות שאינם מלמדים את מקצועות הליבה. במרץ השנה קבעו שופטי בג"ץ כי ההחלטה להעביר את הכספים לא הייתה חוקית, משום שלא התקבלה החלטה מסודרת בוועדת הכספים.

בעקבות זאת הוצא צו לעיכוב יתרת הכספים, לאחר שמרבית הסכום כבר הועבר. בחודש שעבר אישרה ועדת הכספים מחדש את העברת התקציבים. זהו הדיון השלישי בעתירות שהגישו ח"כ נעמה לזימי (הדמוקרטים), עמותת חדו"ש וח"כ יאיר לפיד (יש עתיד) יחד עם חברי כנסת נוספים מהסיעה.

במהלך הדיון בבג"ץ עלה כי במהלך הדיון בוועדת הכספים הועברו לחברי הוועדה כ־500 עמודים זמן קצר לפני ההצבעה, מבלי שהתאפשר להם ללמוד את החומר. השופטת יעל וילנר הבהירה כי לחברי ועדת הכספים לא היו הנתונים הדרושים לצורך קבלת החלטה מושכלת על העברת הכספים.

באוצר הודו: הועברו תקציבים באופן לא חוקי

עו"ד יפעת סולל, שייצגה את העותרים, טענה כי החלטת ועדת הכספים מדצמבר 2025 התקבלה ללא תשתית עובדתית מינימלית בשאלה האם הרשתות החרדיות המפלגתיות זכאיות לתקציב נוסף מעבר לזה שכבר קיבלו. עוד נטען כי גם בדיון שהתקיים ב־14 באפריל לא הוצגו הנתונים הנדרשים, ולכן לא הייתה תשתית עובדתית מספקת לקבלת החלטה. סולל הוסיפה כי משרדי הממשלה לא העבירו לחברי הכנסת את המידע הנדרש. "שתי ההחלטות לא חוקיות בשל היעדר תשתית עובדתית. מרבית הכסף הועבר. ההחלטה בטלה", אמרה. עוד טענה כי 197 מוסדות אינם מלמדים לימודי ליבה.

משרד האוצר הודה במסגרת העתירות כי הועברו תקציבים באופן לא חוקי כחלק מפרקטיקה נוהגת. עו"ד נטע אורן ממחלקת הבג"צים טענה כי מדובר בהעברות שבוצעו 35 פעמים בארבע השנים האחרונות. "זאת פרקטיקה שנהוגה בסיטואציות מסוימות". השופט גרוסקופף ביקש נתונים לגבי כל אחד מהמקרים. "הכנסת מאשרת העברות בין תכניות תקציביות בתוך משרד החינוך. כלומר, הכנסת מאשרת העברה מתכנית תקציבית אחת לתכנית אחרת. ולא ישירות למוסד כזה או אחר" אמרה אורן.

עו"ד יאיר עשאל, נציג רשת החינוך העצמאי, ביקש לבטל את צו הביניים. לדבריו, מתוך הסכום שהוקפא, 50 מיליון שקל היו אמורים לעבור לרשת. "זו פגיעה קשה. מופרת החובה כלפינו. יש לנו 8 מוסדות שמשרד החינוך החליט שהם יצאו מהרשת בסוף שנת הלימודים הנוכחית. ההחלטה לא חלה על 2025. אנחנו חיים מהתקציב שמעבירים לנו. אנחנו בסכנת פינוי. אלו כספים שמגיעים לנו על פי חוק. אנחנו במגמת שיפור עם לימודי הליבה. מתמקדים בבתי הספר הקטנים שלא הגיעו לדרישות". נציג מעיין החינוך התורני אמר לגבי הצעתה של השופטת וילנר כי יש "יש מחלוקת משפטית אם עמדנו בתכנית לימודי הליבה".