ישראל נגד ארה"ב וסין: איזו מערכת לייזר ירכשו מדינות המפרץ?

על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

● נחשף: כך הבריחו עובדי אונר"א מעזה את ארכיון הפליטים הפלסטיני
● השבוע בתעשיות הביטחוניות | במאות מיליוני דולרים: המערכת הישראלית שיקבל כמעט כל חייל אמריקאי

1במפרץ מבינים שהם לא יכולים להסתמך על ארה"ב ויוצאים למרוץ על הלייזר

"יותר ויותר מדינות במפרץ פונות לנשק לייזר כדי להתמודד עם כטב"מים במלחמת איראן", פורסם בדויטשה וולה הגרמני בכתבה שסוקרת את המרוץ האזורי ללייזר.

"בשבוע שעבר, חובבי נשק שעוקבים באדיקות אחר תצלומים וסרטונים ברשת איתרו מה שנראה כמערכת לייזר מתוצרת סין בנמל התעופה של דובאי באיחוד האמירויות. הלייזרים מותקנים על כלי רכב, ואמורים להיות מסוגלים להפיל כטב"מים", נכתב.

דווח כי גם מגן אור הישראלית תוצרת רפאל נמצאת באיחוד האמירויות, שבמקביל מנסה "לרכוש לייזר אמריקאי". בנוסף, "איחוד האמירויות גם חתמה על הסכמים עם חברות אירופיות ואמריקאיות לפיתוח משותף של נשק לייזר משלה".

בשנה שעברה נחשף כי עומאן רכשה לייזר תוצרת סין, וקטאר בוחנת "רכישת רכיבים ממערכת ההגנה האווירית הטורקית המכונה Steel Dome, שגם היא כוללת נשק לייזר".

לגבי הלייזר הישראלי צוין כי, "למרות ההייפ הקודם סביבה, 'מגן אור' עדיין לא שימשה באופן מלא במלחמת איראן. גרסה שלההפילה כטב"מים ששיגר ארגון חיזבאללה מלבנון, אבל לפי דיווחים ב'ג'רוזלם פוסט', חיל האוויר הישראלי אומר שהלייזר זקוק לפחות ל-14 סוללות נוספות כדי להיות אפקטיבי - דבר שאין למדינה כרגע".

ג'ארד קלר, מומחה לטכנולוגיות צבאיות, אמר לעיתון הגרמני כי "איחוד האמירויות הופכת בהדרגה לשוק נשק הלייזר העמוס ביותר בעולם. אנחנו נמצאים בנקודה שבה כמה כוחות מתכנסים כדי להפוך לייזרים לפופולריים". מה ששינה את הביקוש למערכות הלייזר היא "המלחמה באיראן, הפעם הראשונה שבה הצבא האמריקאי, בעלות בריתו במפרץ וישראל נאלצו להתמודד עם כטב"מים באופן הזה".

קלר מסביר שמערכות הלייזר זולות יותר מאשר יירוטים באמצעות טילים "שעולים מאות אלפים או אפילו מיליוני דולרים. זו עקומת עלויות שאינה בת־קיימא, במיוחד כשאפשר לייצר את הכטב"מים האלה במהירות בכמויות גדולות ולחמש אותם באותה מהירות, בעוד שטילים דורשים זמן רב ומשאבים רבים לייצור כתוצאה מכך, ממשלות ברחבי העולם מנסות לפתח אמצעי נגד זולים יותר לדוגמה, יצרניות של נשקי לייזר רבי־עוצמה נוהגות לומר שכל ירייה עולה רק בין 3 דולרים ל-5 דולרים".

אנדראס קריג, מרצה בכיר בבית הספר ללימודי ביטחון בקינגס קולג' לונדון, אמר לדויטשה וולה כי "רכישת לייזר ממקורות שונים, כפי שנראה שאיחוד האמירויות וסעודיה עושות, היא דרך אחת שבה מדינות המפרץ יכולות לגוון את מערכי ההגנה שלהן". וזאת משום ש"ההסתמכות על ארה"ב בלבד לא נושאת פרי". מדינות מבינות כי יש לשבור "את התלות הזו ולהגדיל את העצמאות שלהן".

מתוך הדויטשה וולה מאת קתרין שאר. לקריאת הכתבה המלאה.

2המלחמה הזניקה את מחירי הנפט: אלה המדינות שמרוויחות

המלחמה בין ארה"ב וישראל לבין איראן דחפה את העולם למשבר האנרגיה החמור ביותר שנרשם אי פעם, אולם, יש מי שמרוויחות מכך. בניו יורק טיימס ניתחו נתוני יצוא כדי להעריך מי המרוויחות הגדולות ממשבר האנרגיה וקובעים - "מחירי הנפט הגבוהים יצרו רווחי עתק עבור חברות שפועלות מחוץ למפרץ הפרסי - במיוחד בארה"ב".

"הניו יורק טיימס ניתח חודשים של נתוני ייצוא ומחירים מחברות S&P Global Energy Commodities at Sea ו-Argus Media כדי להעריך כמה ממפיקות הנפט הגדולות בעולם מכרו ובאיזה מחיר. הניתוח התמקד במיוחד בנפט ובמוצרים נלווים שיוצאו דרך הים אלה שנפגעו הכי הרבה מסגירת המצר", נכתב.

בתוך המפרץ הפרסי הסגירה של מצר הורמוז "אילצה את איחוד האמירויות, עיראק ומדינות נוספות לקצץ בייצור וביצוא. חלקן נפגעו יותר מאחרות. מדינות שיכולות להשתמש בצינורות נפט כדי להסיט את הנפט שלהן לנמלים שמחוץ למצר הסתדרו הרבה יותר טוב ממדינות שאין להן אפשרות כזו", נכתב. המדינות שנפגעו במיוחד הן מדינות שאין להן נתיבי יצוא חלופים ולא שליטה על המצר כגון "עיראק, כווית וקטאר".

מי שמרוויחה מהעלייה במחירי הנפט היא "ארה"ב, יצרנית הנפט והגז הטבעי הגדולה בעולם, מה שמרכך את המכה הכלכלית של מלחמה שהיא וישראל פתחו בה. עד סוף מרץ, חברות אמריקאיות ייצאו הרבה יותר נפט, סולר ודלקים אחרים מהרגיל. זה סייע לפצות על חלק קטן מהאנרגיה שהעולם איבד ומנע מהמחירים לעלות עוד יותר".

מדינה נוספת שנהנת ממשבר האנרגיה היא רוסיה. "רוסיה הייתה אחת הנהנות הגדולות, לא משום שהיא מוכרת יותר נפט, אלא משום שהיא מקבלת יותר כסף עבור הנפט שלה. הסיבה המרכזית היא שהמלחמה הזניקה את מחירי הנפט ברחבי העולם. ארה"ב גם הסירה זמנית במרץ סנקציות מעל חלק מהנפט הרוסי, שינוי מדיניות פתאומי שככל הנראה סייע לרוסיה לקבל מחיר גבוה יותר עבור הנפט שלה מכפי שהייתה מקבלת אחרת".

מדינה נוספת שהרוויחה מהעלייה במחירים היא איראן "שהסתדרה יחסית טוב עד אמצע אפריל. אבל הייצוא שלה צנח לאחר שארה"ב הטילה מצור ימי על כלי שיט הקשורים לאיראן, מה שהכביד עוד יותר על כלכלת המדינה".

ג'ים ברקהרד, ראש מחקר הנפט העולמי ב-S&P Global Energy, אמר לעיתון האמריקאי כי "ככל שהמצר יישאר סגור זמן רב יותר, מי שהרוויחו מכך ימשיכו להרוויח בעוד שמי שנפגעים מכך, המצב עלול להפוך לחמור יותר".

מתוך הניו יורק טיימס מאת איימי פאן ורבקה פ. אליוט. לקריאת הכתבה המלאה.

3"תרחיש האימים של האירוויזיון היה שישראל תזכה"

בולגריה זכתה אמש (ש') במקום הראשון באירוויזיון 2026, כשישראל הצליחה להעפיל למקום השני. בפוליטיקו האמריקאי כתבו כי "האירוויזיון נמנע מתרחיש האימים שלו: בולגריה גברה על ישראל וזכתה".

"בולגריה זכתה עם 516 נקודות, ותארח כעת את התחרות ב-2027. דארה, שייצגה את בולגריה עם השיר הקצבי 'Bangaranga', הובילה גם בהצבעת השופטים וגם בהצבעת הקהל. נועם בתן מישראל, שביצע את 'מישל', הגיע למקום השני עם 343 נקודות, בסיום מותח במיוחד", נכתב.

בפוליטיקו אמרו כי תחרות השירים שחוגגת 70 "הוכתמה במחלוקת סביב השתתפותה של ישראל, שהובילה חמש מדינות להחרים את האירוע והכניסה את האירוויזיון למשבר הפוליטי העמוק והמתמשך ביותר שלו זה שנים". מפגינים נגד ישראל צעדו ברחובות וינה במחאה על השתתפותה של ישראל וקראו "להחרים את ישראל, להחרים את האירוויוזיון אין במה לג'נוסייד".

איגוד השידור האירופי, שמארגן את האירוויזיון, הדגיש שוב ושוב כי תחרות השירים אינה פוליטית, סגן מנכ"ל האירוויזיון ז'אן פיליפ דה טנדר אמר לפוליטיקו כי "האירוויזיון הוא א־פוליטי אך הוא אירוע גדול כל כך שיש לו השפעה פוליטית".

גם ב-CBC תאגיד השידור הקנדי כתבו כי "המתחים הפוליטיים בעקבות השתתפות ישראל העיבו על התחרות", וגם ציינו כי לעומת אירוויזיון 2024 מחאות הרחוב השנה נגד ישראל "היו קטנות יותר".

מתוך הפוליטיקו מאת אלן אורגן. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך ה-CBC. לקריאת הכתבה המלאה.