גלילות, הרצליה ופתח תקווה: זיהום הקרקע שמאיים על אלפי דירות חדשות במרכז

המדינה מודה כי באינספור מתחמים המיועדים לבנייה, כמו גלילות, סירקין ועוד, עלולות להימצא תרכובות מסוכנות בקרקע • רשות מקרקעי ישראל: "מספיק ש־5% ממתחם מזוהם, כדי שהוא יוכרז חשוד. לא נאשר בנייה לפני שקרקע תהיה מטוהרת"

מחלף גלילות / צילום: אלבטרוס
מחלף גלילות / צילום: אלבטרוס

זו כבר לא רק הצרה של היזמים ושל רוכשי הדירות בשדה דב בת"א: עדכון שהעבירו בימים האחרונים המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות והרשות הממשלתית למים ולביוב לבית המשפט העליון, מגלה כי עוד עשרות אתרים חשודים בהימצאות מזהמים בקרקע, מה שעלול לעכב את הבנייה והשיווק עוד שנים. בין השאר מדובר בשדה התעופה הרצליה, אזור מחנה סירקין בפתח תקווה ואזור גלילות, קרקעות עליהן תוכננו אלפי דירות כבר בשנים הקרובות.

הנתונים מגלים: תושבי החוץ הסתערו על ירושלים, ואז הדולר צנח
תפנית בפרשת הקרקעות המזוהמות ברובע שדה דב

תשובת המדינה הוגשה במסגרת עתירה שהגישו העמותה אדם טבע ודין ופרופ' אלון טל שדורשת להסדיר את הפיקוח על השימוש בתרכובות PFAS (Per- and polyfluoroalkyl substances) כימיקלים שעלולים להיות באותן קרקעות ונחשבים לרעילים. עם זאת, ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י), מי ששיווקה ועתידה לשווק את מרבית הקרקעות המדוברות, מציינים כי למעט שדה דב, הבדיקות עדיין לא העלו ממצאים שהופכים את האתרים למזהמים, אלא רק מותירים אותם כאתרים "חשודים".

4,500 כימיקלים

תרכובות PFAS הן קבוצה של כ-4,500 חומרים כימיקלים סינטטיים, שנחשבים לעמידים בפני חום ושומן, וקשה לפרקם בצורה כימית. לכן הם מצויים, למשל, בציפויים של מחבתות וסירים. על פי המשרד לאיכות הסביבה, תרכובות PFAS התגלו בקידוחי ניטור מי תהום, בקידוחים להפקת מי שתייה, בנחלים, בשפכי תעשייה, בקרקע, בקולחי מט"שים (מתקני טיהור שפכים) ועוד.

ב־2022 הגישו אדם טבע ודין ופרופ' טל עתירה שמבקשת להורות למשרדי הגנת הסביבה לפקח על הימצאות חומרים אלה בקרקעות. לפי תשובת המדינה, שנשלחה בימים האחרונים, בימים אלה מטפל המשרד ב־35 אתרים חשודים. חלקם, כמו אתר התעשייה האווירית ביהוד, אתר אבן קיסר ופי גלילות בבאר שבע - כבר נמצאו נקיים.

אולם, על פי התשובה של המדינה וכן מכתב שכתב באחרונה מנכ"ל רשות המים יחזקאל ליפשיץ למנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, סיגל גבאי, בין האתרים שנמצאו מזוהמים נמצאים בין השאר מתחמי ענק המיועדים למגורים: מחנה סירקין בפתח תקווה, טרמינל קרית חיים, שדה דב, אזור גלילות ועוד אתרים רבים ששימשו או משמשים כשדות תעופה (רמת דוד, חוות דלקים בנתב"ג, שדה התעופה ראש פינה וככל הנראה גם בהרצליה), חוות דלקים ותחנות כוח (אשדוד וחדרה).

לפני כחודש כתב ליפשיץ כי "רשות המים פועלת באופן עקבי לאיתור ומיפוי זיהומי PFAS באתרים בעלי פוטנציאל סיכון, כולל מתחם שדה דב בתל אביב, בו ביצעה הרשות אנליזות במי התהום כבר בשנת 2022. בשנים האחרונות, איתרה הרשות תרכובות אלו גם באתרים נוספים המיועדים לפיתוח, כמו פי גלילות רמת השרון, בח"א 27 ומחנה סירקין".

המקומות הבוערים ביותר מבחינת הימצאות מזהמים הם מחנה סירקין בפתח תקווה ושדה התעופה בהרצליה. בשטח המחנה שפונה ממזרח פתח תקווה מתוכננת להבנות 8,500 יחידות דיור, מהן שווקו עד כה קרקעות לכ־2,400 דירות, ובמקום מבוצעות עבודות פיתוח גדולות. בשדה התעופה הרצליה שווקו כבר קרקעות לכ־1,500 יחידות דיור (כולל דיור מוגן ודיור להשכרה), אך המחנה עתיד להתפנות בעוד כשנה. אתר גלילות וחוות המיכלים בקרית חיים מיועדים גם הם לשכונות חדשות.

אין עדיין תקינה

אחת הבעיות של קביעת ממדי הזיהום בתרכובות PFAS היא שאין עדיין תקינה עדכנית בנושא. המשרד לאיכות הסביבה מקדם תקינה חדשה, אבל עם פרסום טיוטה להערות הציבור היא כבר עוררה סערה, נוכח מה שנראה כמו הקלה יחסית אל מול הסטנדרטים הבינלאומיים. על פי עדכון המדינה לבג"צ, בימים אלה מבוצעת עבודת מטה להשלמת התקינה, כולל הרחבת תחולתה מעבר לאותה טיוטה.

בעמותת אדם טבע ודין מתריעים כי המדינה מעדיפה להתעלם מהממצאים. כך למשל, מציינים בעמותה, למרות שהקרקע בגלילות חשודה כמזוהמת, מתנהלות בה עבודות מתוקף תוכנית המטרו, וזאת תוך סיכון העובדים, ומבלי שמתלוות להן תוכניות לפינוי הקרקע. מהעמותה נמסר, כי באם העבודות יימשכו, הם ישקלו לעתור לעצירתן.

לעומתם, ברמ"י מציינים כאמור כי כל האתרים הם רק בגדר "חשודים בזיהום", אך לא כאלה שהוכחו כמזוהמים בפועל. יוסי מזרחי מאגף הפיקוח ברמ"י אומר כי "למעט שדה דב, אין היום אתר שנמצא בחקירה PFAS מלא. כל האתרים שבהם נעשו בעבר שימושים בעלי אופי מזהם קובצו ברשימה, והם חשודים בזיהום. חלק מהם אתרי ענק ומספיק ש־5% מהם מזוהמים, כדי שהם יוכרזו ככאלה. לא נאשר בנייה לפני שהקרקע תהיה מטוהרת".