בית-ספר פיק"א, ביה"ס הראשון של אם המושבות, נבנה על ידי הברון רוטשילד, ונקרא
על שם החברה להתיישבות יהודית בארץ ישראל. לבניין היסטוריה ארוכה, ורבים מתושבי
פ"ת והאיזור זוכרים אותו על פי תפקידו האחרון: משכנה של לשכת רישום המקרקעין
של פתח-תקוה (הטאבו), עד שזו התפנתה ממנו בשנת 2000. הבניין שימש כבית-ספר
עד לתחילת שנות ה-50, עת שהוסב ללשכת הטאבו.
כיום, מתבצע מאמץ גדול לגייס את הכספים הדרושים, 8 מיליון שקל, כדי לשמר ולשפץ
את הבניין, ולהקים בו מוזיאון ("מוזיאון ראשונים") לתולדות העיר, שחגגה לא
מכבר 120 שנה. הפרויקט הוא יוזמה משותפת של המועצה לשימור אתרים ועיריית פ"ת.
דרורית גור-אריה, מנהלת קריית המוזיאונים, מובילה את פרויקט שימור בית הספר
פיק"א והקמת המוזיאון. לצידה מוניקה כהן, ראש מינהל תרבות, יצחק אוחיון, ראש
העיר, ומשה ספקטור, מנכ"ל העירייה. עבודת הכנת תיק התיעוד נסתיימה, הוכנה הפרוגרמה
להקמת המוזיאון, והוקם צוות יועצים היסטוריים. אדריכל הפרויקט הוא אמנון בר-אור,
והמעצב הוא איתי שחורי. מנהלת המוזיאון היא עליזה וורום.
בשנת 1879 תכנן משה סלור את תוכנית היישוב פתח-תקוה. התוכנית התבססה על מרחב
מרכזי, הוא כיכר המייסדים של היום, וממנו יוצאים שני רחובות ראשיים - רחוב
פינסקר ורחוב חובבי ציון. קצה היישוב דאז היה במפגש הרחובות חובבי ציון ורוטשילד
של היום, הנקודה הטופוגרפית הגבוהה ביישוב.
עם קניית הקרקעות השנייה של המושבה, שנה לאחר מכן, הפך רחוב רוטשילד למרכז
המושבה, איזור מבוקש ביותר למגורים בשל גובהו ובשל המרחק ממוקדי הפוליטיקה
המקומית. רבים מהבתים היו מבנים מרשימים ומפוארים שהמושבה לא הורגלה עליהם,
וחלקם קיימים עד היום.
בי"ס פיק"א נבנה בשנת 1905, ומיקומו היחסי של בית ספר פיק"א, ברחוב רוטשילד,
איפשר לו להיות מרכזי מחד ורחוק דיו כדי לאפשר חופש פעולה בסיסי מאידך. מיקומו
של המבנה בקצה המרכז ההיסטורי, מאפשר לו, מעבר לתכנים שבו, להיות התחלה או
סיום של ביקור במרכז ההיסטורי של המושבה.
שימור המבנה ההיסטורי
שימור מבנה בי"ס פיק"א מתבסס על מחקר תיעודי, המתעד את שלבי הבנייה השונים
של המבנה, החל מ-1905 וגמור בשנות ה-40. עיקר עבודת השימור מתרכזת במעטפת החיצונית
של הבניין. חזיתות המבנה יוחזרו למצבן המקורי, תוך טיפול בתוספות הבנייה מבלי
לפגוע באחדותו של המבנה.
כבניין המיועד למוזיאון, והחייב לעמוד בדרישות ותקנים מחמירים, ישוחזר פנים
הבניין חלקית, תוך סימון התוואים הפנימיים המקוריים. השימור ידגיש את המסר
ההיסטורי של הבניין, כחלק אינטגרלי של מוזיאון לתולדות פתח-תקוה.
מבנה המוזיאון
מיצג הראשונים: מיצג רב מסכים, מקיף את הקהל מ-3 כיוונים, ממחיש בעזרת מערך
סרטי וידאו מסונכרנים ביניהם את הוויית החיים במרכז המושבה, בכיכר המייסדים,
בשנים הראשונות של היישוב. האירועים, שיחות על קשיים והדילמות יוצגו לקהל,
כאילו הוא נמצא שם במרכז החווייה והעשייה. מיצג זה מהווה פתיח, ומשמש כרקע
היסטורי מקדים להמשך התצוגה במוזיאון.
חלל התצוגה העיקרי: חלל הכולל שבע סביבות תצוגה, משלב מיצגים אותנטיים, בשילוב
"מיצג" רחוב, המוקרנים מאחור עם דמויות היסטוריות בקנה מידה 1:1, המדברות עם
המבקר. רהיטים ופריטים משוחזרים מתגלים למבקר תוך כדי הפעלתו. הנושאים שיוצגו
בחלל התצוגה המרכזי יהיו בתי ספר וחינוך, בית הכנסת, בית האיכרים, בית הפועלים,
בית ועד המושבה, בנק ומוסדות ציבוריים נוספים. המסדרונות יטופלו כמסדרונות
בית הספר, ובהם מוצגים המוצגים תוך הפעלתו של המבקר, ותורמים להעשרת הידיעות
והחוויות בנושא. מרכז מידע ואינפורמציה: המרכז למידע, הכוונה ומחקר של אתרים
היסטוריים של פתח תקווה, יכיל מערך הפעלה ממוחשב בנושאים האורבניים השונים.
חלל לסדנת פעילות ייבנה כהשלמה לביקור קבוצתי בתערוכה ובמיצגים, ובו תתבצע
פעילות קבוצתית עם מערך הפעלה ממוחשב.
חלל לתצוגות מתחלפות: כמרכיב חיוני במוזיאון עכשווי, ישמש החלל לתערוכות מתחלפות
להצגת נושאים ומחקרים ישנים וחדשים, המשליכים אור על התקופות והאירועים השונים
הקשורים בפתח תקווה ובפן התרבותי שלה, ויהווה מוקד משיכה לביקור חוזר במוזיאון.
חללים מנהלתיים: החללים נועדו לאפשר לצוות קבלת קהל ניהול תקין ויעיל, ויכולת
אחזקה ותיקון בסיסיים במוזיאון עצמו. החלל לצוות ישמש להכנת ופיתוח תוכניות
ההדרכה.
חלל בית קפה וחנות לממכר מזכרות: בית קפה הוא מרכיב חיוני בפעילותו של האתר.
כולל מטבח משוכלל ויעיל בשטח קטן. בחצר הקדמית סמוך למטבח יוקם חלל ישיבה סגור
לכל מזג אוויר, וחלל ישיבה באוויר הפתוח בחזית המבנה.
אומדני עלויות השימור
שימור המעטפת החיצונית, ששיטחה 600 מ"ר, יעלה כ-330 אלף דולר; שימור פנימי,
החלפת תשתיות, פיתוח חיצוני וגינון - 270 אלף דולר; הקמת המוזיאון ההיסטורי
ואולם תת-קרקעי - השקעה של 350 אלף דולר נוספים; עיצוב המוזיאון - 750 אלף
דולר; הקמת בית קפה, מזנון וחנות מזכרות - 100 אלף דולר.
בסך הכל צפויה עלות השימור והסבת המבנה למוזיאון לעלות בסביבות 1.8 מיליון
דולר - למעלה מ-8 מיליון שקל. לדברי המתכננים, אומדן סופי ומפורט יוכן בשלב
מתקדם יותר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
