ביהמ"ש העליון: שעבוד ספציפי של חברת בנייה עדיף על שעבוד צף

זאת, בתנאי שיש קשר ישיר בין ההלוואה לבין הנכס ששועבד ספציפית למלווה

שעבוד ספציפי שנעשה על ידי חברת בנייה לטובת בנק, המתייחס למימון של פרויקט מיוחד, עדיף מבחינה משפטית על שעבוד צף שניתן על-ידי חברה ביחס לכלל נכסיה. כך קבע היום (ג') בית המשפט העליון, בפסק דין שהתייחס לשישה ערעורים של חברות ובנקים שונים ביחס לנושא.

את פסק הדין כתב השופט יצחק אנגלרד, בהסכמת השופטים אהרון ברק ודליה דורנר. פסק הדין קיבל ערעור של בנק המזרחי נגד בנק הפועלים ואחרים, ביטל פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שניתן ע"י השופטת ורדה אלשיך, ויצר תקדים הקובע את האמור.

מדובר בחברת מיראג' בניין והשקעות, אשר הקימה פרויקט באשדוד, ולשם כך זכתה לליווי פיננסי מטעם בנק הפועלים. תמורת ליווי זה שעבדה החברה באיגרת חוב את כל נכסיה, שעבוד שוטף כללי (צף). עם זאת, בשל תקלה במשרד רשם החברות, לא צויין קיומו של שעבוד שוטף כללי על כל רכושה של החברה.

לאחר מכן, החלה החברה בפרויקט בפתח תקווה, במימון של בנק המזרחי. המימון התייחס אך ורק לפרויקט בפתח תקווה, ולשם כך שעבדה חברת מיראג' לטובת בנק המזרחי את כל הזכויות והנכסים שלה הקשורים בפרויקט בפתח תקווה.

בשנת 1998 נקלעה מיראג' לקשיים כספיים, ובעקבות כך החלו שני הבנקים בהליכים משפטיים למימוש השעבודים. בנק הפועלים הגיש בקשה לאכיפת השעבודים גם על הפרויקט בפתח תקווה, בטענה, כי השעבוד לטובתו עדיף על השעבוד לטובת בנק המזרחי, בשל היותו שעבוד צף וכללי, וכן בשל היותו מוקדם יותר. עוד טען בנה"פ, כי השעבוד לבנק המזרחי התאפשר כתוצאה מטעות שבוצעה ברשם החברות.

בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת בנק הפועלים, לאחר שקבע, כי איגרת החוב שנמסרה לרישום אצל רשם החברות היא הקובעת, ולא הפלט המופק ממחשבי רשם החברות. בית המשפט המחוזי קבע, כי בנק המזרחי היה חייב לבדוק את איגרות החוב ואת יתר מסמכי השעבוד, ולא יכול היה להסתפק בפלט ממוחשב של רשם החברות. עוד קבע המחוזי, כי השעבוד הצף עדיף על השעבוד לפרויקט המיוחד שביצעה החברה בפתח תקווה.

השופט אנגלרד קובע בפסק הדין, כי יש להרחיב את הפרשנות לסעיף 169(ד) ולתת עדיפות מיוחדת גם לנושה הנותן מימון לפרויקט בנייה. זאת, בשל העובדה כי הפרויקט מגדיל את מצבת הנכסים של החברה, והעדר אפשרות לשעבד זכויות בפרויקט חדש היה מגביל באופן ניכר את יכולת החברה לקיים פעילות קבלנית חדשה. כל זאת, בתנאי שיש קשר ישיר בין האשראי שמעמיד הבנק לבין פרויקט הבנייה.

ביחס לרשם החברות, קובע אנגלרד, כי יש לתת משקל מיוחד לתכלית "הפומביות" של הרישום במרשם החברות, המקביל במובנים מסוימים לרישום במרשם המקרקעין. מן הראוי להטיל את תפקיד הבדיקה במרשם המקרקעין דווקא על הנושה, ולא על הצדדים השלישיים. עם זאת, קובע, כי מוטב שהדבר ייעשה בחקיקה.

את בנק המזרחי ייצג עו"ד אהוד ארצי, ואת בנק הפועלים עוה"ד גיל הרשמן, ישי בית און וענבל נוח. (ע.א 6400/99).