במחצית השניה של 2003 השקיעו המדינה והיזמים הפרטיים 98 מיליון שקל בפרויקטים להשבת קולחים בתפעול המגזר הפרטי. מתוך סכום זה השקיעה נציבות המים 55 מיליון שקל במסגרת מענקים מאושרים. יתרת הסכום גויסה על ידי הישובים שהקימו את המפעלים.
במסגרת מפעלים אלה יושבו לחקלאות 8 מיליון מ"ק מי קולחים מטוהרים נוספים לאלה המושבים כיום. לולא מפעלים אלה, הקולחים היו מוזרמים לים ולנחלים.
קיבוץ לוחמי הגטאות הקים מפעל להשבת 0.5 מיליון מ"ק קולחים בשנה בהשקעה של 11 מיליון שקל. מתוכם שבעה מיליון שקל כמענק מאושר; קבוץ גבעת ברנר הקים מפעל להשבת 2.7 מיליון מ"ק קולחים, בהשקעה של 27.7 מיליון שקל, מתוכם מענק כ- 16.66 מיליון שקל כמענק מאושר.
מפעל קולחי צפת, חצור וראש פינה להשבת 2.31 מיליון מ"ק קולחים, הוקם בעלות של 34.06 מיליון שקל, מתוכם 17.2 מיליון שקל כמענק מאושר.
מפעל השבה אילת ערדום יפיק 2.5 מיליון מ"ק. בהשקעה של 25.19 מיליון שקל מתוכם14.61 מיליון שקל כמענק מאושר.
מנתוני נציבות המים עולה, שהמגזר העירוני צורך כ-800 מיליון מ"ק מים בשנה, מתוך כמות זו פוטנציאל הקולחים הוא של כ-500 מיליון מ"ק. כיום מושבת לחקלאות מחצית מכמות זו, בעיקר באמצעות השפד"ן ותשלובת הקישון. יתרת הכמות זורמת לים ולנחלים. מאז ראשית 2002 הושקעו במפעלי ההשבה 113 מיליון שקל, ואילו הנציבות התחייבה להשקיע 405 מיליון שקל נוספים.
על פי הערכות, ב-2004 יושבו לחקלאות כ-300 מיליון מ"ק קולחים מטוהרים, עד 2010 ניתן הייה למצוא כמעט את כל פוטנציאל ההשבה ולהמיר מים שפירים במים קולחים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
