חיסול, סגרים ומחירי שעת העבודה

מצוקת הידיים העובדות עלולה להחריף אם יתמשכו הסגרים על השטחים בעקבות חיסול יאסין * קבלן: "מתוך 126 ויזות שיש לי ביד ניצלתי רק כ-30"

אירועי הטרור גוררים מיידית סגר מלא על השטחים, ובכך נמנעת יציאתם של עובדי בניין פלשתינים לאתרי הבנייה, ומאידך מונעת הממשלה את כניסתם לארץ של עובדים זרים המיועדים לעבוד בענף.

הקבלנים מודאגים בעקבות חיסול השייח אחמד יאסין. החשש הוא מפני תקופה של סגרים ארוכים על שטחי יו"ש ועזה, אשר יגרמו לעיכובים בעבודות ובמסירת הדירות החדשות, לקראת חודשי הקיץ ותחילת שנת הלימודים.

מנכ"ל ההתאחדות, יהודה שגב: "רוכשי הדירות מכוונים, בדרך כלל, את הכניסה לדירה חדשה לחודשי החופש הגדול, על מנת לפתוח את שנת הלימודים בגני הילדים ובבתי הספר במקום המגורים החדש. המחסור בעובדים יגרום לעיכוב במסירת הדירות, ויאלץ את הקבלנים לשלם מיליוני שקלים כשכר דירה לאותם רוכשים שלא יקבלו דירותיהם במועד".

מפרסומי התאחדות הקבלנים עולה, כי ענף הבנייה מעסיק, נכון לשנת 2004, כ-300 אלף עובדים ישראלים, ובנוסף כ-20,000 פלשתינים ו-15,000 עובדים זרים העוסקים בעבודות הרטובות, קרי שלד, טיח וריצוף. כיום קיים מחסור של כ-10,000 עובדים בעבודות אלו, כדי להשלים את הפרויקטים הקיימים. בגלל מבנה העבודה בענף, קיימת תלות בין שלבי הביצוע השונים, ובאין עובדים בעבודות הרטובות - מתעכבים ונדחים שלבי ביצוע מתקדמים יותר.

שגב: "מדיניות השמים הסגורים עליו הכריזה הממשלה מיושמת ותקפה בענף הבנייה בלבד. החקלאים, התעשיינים והעוסקים בסיעוד, קולטים עובדים זרים בעודנו משוחחים".

לפי נתוני התאחדות הקבלנים, השכר ברוטו לשעת עבודה של עובד זר בעבודות "רטובות" עלה מ-4.5 דולר בשנת 2002 ל-7.5 דולר בשנת 2003. נתון זה אינו כולל את המיסים החדשים שהוטלו על העסקת עובדים זרים -אגרה של 8% מהשכר ותשלום קבוע של 4,500 שקל לשנה בגין קבלת אשרה לעובד זר.

במקביל, השכר ברוטו לשעת עבודה של עובד ישראלי עלה מ-27 שקל ב-2002 ל-45 שקל השנה. "אבל צריך לקחת בחשבון", אומר שגב, "כי התפוקה של עובד ישראלי נמוכה בכ-40%, וכי העובד הישראלי עובד פחות שעות ודורש הטבות ותנאים נלווים".

קבלני הביצוע הם הנפגעים העיקריים מהתייקרות כוח העבודה. לפי הערכות בענף, שכר העבודה מהווה 30%-40% מעלות הבנייה. קבלנים אשר חתמו על חוזים בהתבסס על עלויות עבודה כפי שהיו לפני שנתיים, יאלצו לספוג את ההפסד. ההפסדים מוערכים על-ידי התאחדות הקבלנים ב-70 מיליון שקל בחודש, אך בחוזים הנחתמים כיום, הקבלנים כבר מגלגלים את התייקרות מרכיב העבודה ומתחלקים בה עם היזם.

לא צריך להיות נביא בעירו כדי לצפות עלייה מסויימת במחירי הדיור בתקופה הקרובה, שכן היזם לא ישא בנטל לבדו, ולבטח יעמיס את ייקור עלויות הבנייה על מחיר הדירה.

לענף הבנייה, לפי נתוני ההתאחדות, יש הקצאה להעסיק כ-20,000 עובדים זרים, כאשר בפועל עובדים כ-11,000 איש, מתוכם כ-4,000 אינם חוקיים. בכל הנוגע לעובדים הפלשתינים, הקבלנים מזמן "הרימו ידיים", שכן בפועל אלה אינם מגיעים לעבודה באופן סדיר.

מנכ"ל חברת הבנייה דונה, שלום שי, אמר ל"גלובס": "כתוצאה ממדיניות הממשלה, כיום אני לא יכול להביא עובדים זרים כפי שהבאתי בעבר. בעבר הייתי מראיין את העובד או את חברת כוח האדם שטיפלה בו, והייתי יודע מה אני מקבל. כיום נוצר מצב מגוחך: יש לי ביד ויזות לעובדים זרים, ואני נאלץ ללכת לבתי הכלא ולהלבין עובדים לא חוקיים, מבלי שאוכל לתחקר אותם ולדעת האם מדובר בעובדי בניין או בעובדים של ענפים אחרים. התהליך פרוצדורלי, מסובך וארוך, ומתוך 126 ויזות שיש לי ביד ניצלתי רק כ-30".

גלובס: מה בנוגע לעובדים ערבים ישראלים?

שי: "כיום קיימים מעט מאוד צוותי עבודה של ערבים ישראלים מקצועיים. אלו עובדים בכל יום אצל המרבה במחיר, כך שאין לי ביטחון לגביהם".

- בכמה אתה מעריך את הנזק שנגרם בכל יום עבודה ללא תפוקה?

"בכל יום שאני נתקע ללא עובדים, בפרויקט של כ-80 יח"ד, אני מפסיד בגין הוצאות תקורה, דהיינו מנהל אתר, מנופאי, מחסנאי ועוד, 8,000-5,000 שקל ביום. תעשה את החשבון בבנייה של 700 יח"ד".

הנזקים לחברות הקבלניות הם עצומים. בשנים האחרונות היינו עדים להתרסקותן של 74 חברות בנייה ועוד חברות נלוות, וכתוצאה ישירה מכך פוטרו אלפי ישראלים מתעשיות הבנייה. יתרה מזאת: קיימת ירידה בהשקעות הון בארץ ומעבר לחו"ל, ירידה בהכנסות ממיסים, איחורים במסירת דירות לדיירים ופרויקטים ממשלתיים.

שגב: "בחודש יולי 2002 הגיש הממונה על השכר באוצר, יובל רכלבסקי, דו"ח הדן בסוגיית העובדים הזרים בישראל. הוועדה הגדירה את הבעיה ככשל קיים בשוק העבודה, המתאפיין בהיקף חריג של העסקת עובדים זרים במקום עובדים ישראלים.

"בדו"ח המליצה הוועדה, בין היתר, על הקמת רשות הגירה ממשלתית, הקמת מועצה ציבורית בראשות שופט, פרסום מכרז זכיינות להבאה וטיפול בזרים, במקום חברות כוח אדם, והגברת האכיפה. למרות שמרבית ההמלצות לא בוצעו, הוקמה משטרת הגירה ויחידת סמך בעלות של 400 מיליון שקל, אך לא הושקע שקל אחד בעידוד הכשרת עובדים ישראלים ולא הופעל החוק המעניק לקבלן 1,000 שקל על כל עובד ישראלי שהוא מעסיק".

גלובס: מהם, לדעתך, הצעדים שיש לנקוט בעניין זה?

שגב: "הגיע הזמן שהממשלה תשקיע בתוכנית ממשלתית של עידוד והכשרת עובדים ישראלים לענף הבנייה, על מנת שהקבלנים יוכלו לקבל כוח עבודה זמין, ולא להיות תלויים בעובדים פלשתינים, שאינם יכולים להגיע באופן סדיר לעבודה.

"למרות שהתאחדות הקבלנים העבירה לממשלה בשנה האחרונה שלוש תוכניות שונות העוסקות בעידוד והכשרת ישראלים ומובטלים לענף, ולמרות שהקבלנים מוכנים להעלות את שכר העבודה הניתן לעובדים ישראלים, הרי שהממשלה לא עשתה דבר בנושא. יש להתנות את קבלת דמי האבטלה והבטחת ההכנסה בעבודה בענף הבניין בקרב האוכלוסיות המתאימות, אך המצב שבו הקבלנים תלויים בעובדים הפלשתינים אינו יכול להימשך, והוא עלול להביא, כפי שאנו רואים בחודשים האחרונים, להתמוטטותן של חברות קבלניות נוספות".

- מהן ציפיותך ביחס לענף השנה?

שגב: "אני צופה כי שנת 2004 תהיה שנת 'הגסיסה' של העובדים הזרים, ולפיכך, יש להתחיל לקלוט ישראלים. כמו כן, אני מציע לקבלנים להתארגן לעלייה במחירי תשומות הענף. אני צופה כי שכר העבודה ימשיך לנסוק, ועשוי להגיע ל-60-50 שקל לשעת עבודה. כצעד משלים, אני ממליץ לחברות הבנייה להקטין הפעילות עד כדי החלטה שלא לגשת למכרזים".