ארכה להגשת עררים על דחיית תביעות בגין ירידת ערך בכיכר המדינה

ביהמ"ש המחוזי: אין שוני רלבנטי המצדיק התייחסות נפרדת לבעלי הנכסים במעגל החיצוני של הכיכר ובמעגל הפנימי

כיכר המדינה בתל-אביב התאפיינה בשנים עברו בשלולית בוץ מדי חורף ובקרקס (מדראנו, למי שזוכר) שהיה מתמקם בה בקיץ. מספרים, שציניקן אחד אמר שמקום שבמחצית השנה הוא בוץ ובמחציתו השנייה קרקס, ראוי שייקרא כיכר המדינה.

מכל מקום, לשטחה של כיכר המדינה בעלים רבים, המנסים זה שנים רבות, וללא הצלחה עד כה, לבנות בה, ורק לאחרונה אושרה תוכנית חדשה שאמורה להסדיר את הבנייה בכיכר. אישורה של תוכנית זו הביא להגשת שתי סדרות של תביעות בעילה של ירידת ערך, כתוצאה מאישור התוכנית (על בסיס סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה). את הסדרה הראשונה הגישו בעלי נכסים הגובלים בתוכנית (אלו המצויים ב"מעגל החיצוני", דהיינו בבניינים הבנויים סביב הכיכר) ועיקר טענתם היא כי התוכנית מאפשרת בניית מעין קניון שיפגע בשטח המסחרי הקיים, ובנייה גבוהה שתפגע באיכות החיים ובתשתיות הקיימות.

סדרה שנייה של תביעות הוגשה על-ידי בעלי הזכויות ב"מעגל הפנימי", דהיינו בתחום הכיכר, בטענה שהתוכנית מקטינה את הזכויות שהיו קיימות קודם לכן, ופוגעת בערך נכסיהם.

תביעה של ירידת ערך בגין אישור תוכנית מוגשת לוועדה המקומית, וככל שזו לא דנה בה, או דוחה אותה, ניתן להגיש ערעור על החלטתה (או היעדר החלטה שתיחשב כדחייה) לוועדת הערר המחוזית, וזאת תוך 30 יום מהחלטת הוועדה. אליה וקוץ בה: לאחרונה המחוקק הטיל אגרה על ערעורים בתביעות העולות על סך של 480,000 שקל (2.5% ממלוא סכום התביעה), ועל חקיקה זו הוגשו עתירות לבג"ץ, בטענה שאגרה זו בטלה מעיקרה ופוגעת בהגנה החוקתית על זכות הקניין ועוד.

התובעים מן המעגל החיצוני פנו ליו"ר ועדת הערר, עו"ד עפרה פרידמן, וביקשו ממנה להאריך את המועד להגשת הערר עד שבג"ץ יכריע בחוקיות האגרה, שמא זו תבוטל ולא ימצאו עצמם חבים בתשלומה.

יו"ר ועדת הערר החליטה לדחות את הבקשה, תוך שהיא מקבלת את עמדת הוועדה המקומית כי אין מדובר באנשים חסרי יכולת, וכי יש להעדיף את יעילות הדיון והאינטרס של הוועדה לדעת מהן התביעות שבפניה היא עומדת, על פני האינטרס של המבקשים לדחות את מועד הגשת הערר.

על החלטתה זו הוגשה עתירה מינהלית (עמ"ן 04/168 קשמין ואח' ע"י עוה"ד שוב, קוקיה, לויטה ובן בסט נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה ת"א יפו ע"י עוה"ד דרנס ויומטוב), בפני השופט עוזי פוגלמן. בין מתן החלטתה של יו"ר ועדת הערר לבין הדיון אצל השופט פוגלמן נפל דבר.

כחודש לאחר מתן ההחלטה של יו"ר ועדת הערר, אישרה יו"ר ועדת הערר הסדר דיוני שבין תובעי "המעגל הפנימי" לבין הוועדה המקומית, ולפיו יהיו אלו רשאים לדחות הגשת תביעתם לאחר בירורן של העתירות בעניין האגרה.

השופט פוגלמן פסק ביום 2.8.04, כי יש לקבל את העתירה ולאפשר למערערים להגיש את ערריהם לא יאוחר משלושים יום מיום קבלת פסק הדין בהליכים שבפני בג"ץ. השופט פוגלמן לא הסתיר את מורת רוחו על ניסיונה של הוועדה המקומית להפלות בין תובעי "המעגל הפנימי" ותובעי "המעגל החיצוני".

ראשית, השופט פוגלמן ביקר את ניסיונה של הוועדה המקומית לטעון כי ליו"ר הוועדה אין כלל סמכות להאריך מועדים בנסיבות אלו, וכך פסק הוא: "מתקשה אני לשמוע מפי המשיבה (היא הוועדה המקומית - ע.ט.) החתומה על ההסדר הדיוני... (הוא ההסדר שבין הוועדה לתובעי "המעגל הפנימי"), שתוצאתו הארכת מועד מקבילה לזו המבוקשת בערעור, טענה בדבר חוסר סמכות להארכת המועד לאותה תקופה ממש".

שנית, קבע השופט, כי אין שוני רלבנטי המצדיק התייחסות נפרדת לבעלי הנכסים במעגלים השונים בהיבט הנידון, ו"אם ניתנת לפלוני (בעל נכס במעגל הפנימי) הארכת מועד על מנת לאפשר לו להימנע בשלב הנוכחי מתשלום אגרה עד להכרעה בשאלת חוקתיות התשלום, יש ליתן לאלמוני (בעל נכס במעגל החיצוני) אותה ארכה ממש".

התוצאה הינה כאמור, כי ניתנה לתובעי המעגל החיצוני ארכה להגיש עררם לאחר שיסתיימו ההליכים בנושאי האגרה. נוסיף אנו, כי חבל שהוועדה המקומית הסכימה ליתן ארכה לתובעי "המעגל הפנימי", הקשיחה ליבה עם תובעי "המעגל החיצוני", וחייבה מעורבות שיפוטית.