רפורמת העובדים הזרים: צפו לעליית מחירי הדירות

רפורמת העובדים הזרים בענף הבנייה, עליה החליטה הממשלה באוגוסט 2004, יוצאת לדרך. הרפורמה מתיימרת לעשות קצת סדר בכאוס שנוצר בשנים האחרונות בסקטור העובדים הזרים, כאשר יעדה הסופי הוא להביא לצמצום במספר העובדים הזרים העוסקים בענף הבנייה, ולשמור על זכויותיהם של אלו שיועסקו ע"י הקבלנים.

הרפורמה לוקה במספר בעיות שורשיות. כלכלה בסיסית של היצע וביקוש מביאה למסקנה, שבעקבות צמצום בהיצע העובדים הזרים צפויים הקבלנים לשלם לפחות פי 2 עבור כל שעת עבודה של עובד זר.

על-פי ההערכות בענף, עם מימוש הרפורמה, שעת עבודה של עובד זר תעלה 11-13 דולר לשעת עבודה, לעומת כ-5 דולר כיום, ובסה"כ כ-2,800 דולר עבור 236 שעות עבודה חודשיות, בהן הוא מחויב להעסיק את העובד הזר על-פי החוק.

עליית מרכיב עלות כוח האדם בענף הבנייה בהיקף כזה תביא, בלית ברירה, לעליית מחירי הדירות, אלא שגם במצב הנוכחי מתקשים הקבלנים במכירות, והגידול בהוצאות הייצור עשוי להחמיר את מצבם.

לרפורמה השלכות נוספות. אם עד כה הסתכנו הקבלנים והעסיקו עובדים זרים לא חוקיים, הרי שכעת, עם הגידול הדרסטי בעלות העסקתו של העובד הזר החוקי, יש לצפות שמגמת העסקת עובדים זרים לא חוקיים תלך ותגבר.

התאחדות הקבלנים, בראשות הנשיא אהרון כהן, נאלצה לבלוע את הצפרדע שהגישה לה הממשלה. בחצי השנה האחרונה נאבקו בהתאחדות לצמצום הנזקים, ואף הצליחו לרשום לעצמם מספר הישגים, שיפורטו בהמשך. בהתאחדות מכנים את הרפורמה ה"רע במיעוטו", וטוענים, שרק בחלוף חצי שנה נגלה את ההשלכות האמיתיות של הרפורמה על הענף.

אז מהי אם כן הרפורמה? החל מראשית חודש מאי השנה, מועסקים העובדים הזרים ע"י 40 תאגידי כוח אדם, ולא ישירות ע"י הקבלנים כפי שהיה נהוג עד כה; לכל תאגיד תוקצה הקצאה ראשונית של 400-700 עובדים זרים באופן שוויוני; בסוף כל רבעון יורשה מעבר עובדים מתאגיד אחד למשנהו; כל התשלומים המוטלים כיום, על-פי החוק, יוותרו בעינם. לתשלומים אלו תתווסף האגרה המכונה דמי היתר, בסך של 6,800 שקל לעובד לשנה.

נכון להיום נבחרו 40 תאגידים, ברובם חברות כוח אדם, האמונים על "הקצאת" העובדים לכל המרבה במחיר. בין התאגידים ניתן למצוא 13 חברות בת של חברות קבלניות ידועות, דוגמת סולל בונה, בוני התיכון, י.ח דמרי, מלגם של צמח המרמן, איבריקה אינטרנשיונל של האחים גבריאל ואליהו ישראל, בניין מהיר ע.מ.ה של הקבלן אבינועם דוידזון, טלרום שירותי בנייה של אשטרום, בוני הארץ של הקבלן יורם קצב, לו-כאן משאבים של הקבלן אורן פליטקין ועוד.

חברות בנייה אלו דאגו להיכלל ברשימה כדי שלא להיות תלויות בחברת כוח אדם זו או אחרת, אשר תשלוט באחד המרכיבים החשובים של תהליך הייצור - כוח האדם. בנוסף, יחסכו לעצמן חברות אלו את עלות התיווך, הנאמדת ב-15%, אותה גובות חברות כוח האדם מהקבלן. קבלנים רבים בענף טוענים לאפליה שנוצרה בינם לבין תאגידי הבנייה, שכן לא מדובר רק בעמלה שנחסכת, אלא גם ביציבות במערך כוח האדם של החברה, העשויה להעניק לה יתרון נוסף בהתמודדות על המכרזים השונים.

עם זאת, בתמורה לנוחות וליציבות, ישלמו אותם תאגידים תשלומים לא מבוטלים: אגרת רישיון חד-פעמית לרישום התאגיד בסך של 10,000 שקל; אגרת בקשה שנתית עבור כל עובד בסך של 504 שקל; דמי היתר שנתיים עבור כל עובד בסך של 6,800 שקל; אגרה שנתית עבור כל עובד בסך של 4,032 שקל; ערבות לכל עובד (בלתי מוגבלת) בסך 5,714 שקל. בסה"כ ישלם התאגיד כ-17 אלף שקל בשנה עבור כל עובד. תאגיד שבשליטתו 700 עובדים ישלם כ-12 מיליון שקל בשנה.

הרפורמה דאגה לפקח על שמירת זכויותיהם של העובדים הזרים, וקבעה מספר תנאים להעסקתו של עובד, ביניהם: על התאגיד לוודא, כי העובד יעבוד רק במקצועות הבאים - טפסנות, ברזלנות, טייחות, בנאות, רצפות, מסגרות ורתכות; אין לנכות משכר העובד אגרות או היטלים מלבד אלו הקבועים בחוק; אין לשלם לעובד הזר באמצעות משקאות או אוכל; חל איסור לנהוג כלפי העובד באלימות, כליאת שווא או עיכוב דרכון; על התאגיד חלה החובה להציג בפני העובד מספר אתרי עבודה, ולספק מידע אודות זהות הקבלן, סוג העבודה והסיכונים הנובעים ממנה; על התאגיד לשלם במועד לכל אחד מהעובדים את שכר עבודתו, בהתאם להוראות שכר מינימום ובכל מקרה לפי היקף שלא יפחת מ-236 שעות בחודש, וזאת גם אם בפועל עבד העובד מספר שעות נמוך יותר, ועוד.

התאחדות הקבלנים הצליחה, כאמור, לצמצם במעט את הנזקים הצפויים לקבלנים. בתחילה ההתאחדות התנגדה נחרצות לרפורמה בטענה, כי מספר מצומצם של חברות כוח אדם פרטיות, שישלוט על כל העובדים הזרים בענף, יפגע בתחרותיות בין החברות הקבלניות ויאפשר לחברות מסוימות לקבל עובדים, ולאחרות לא. כמו כן חששו בהתאחדות, שגורמים פליליים או גורמים המקורבים לשלטון יכנסו לתחום, ומעשי השחיתות יתרבו.

מאבקה של ההתאחדות, בשיתוף שרת הבינוי והשיכון דאז, ציפי לבני, ויו"ר השדולה למען ענף הבנייה בכנסת, ח"כ דניאל בנלולו, נשא פרי, והוחלט להכפיל את מספר התאגידים.

התאחדות הקבלנים הגיעה להבנה עם משטרת ההגירה, לפיה בחודשים מאי-יוני, אשר במהלכם מוכרזים שמות התאגידים ומתבצע הליך הרישום של העובדים הזרים בפנקסי התאגידים, לא תבוצע אכיפה נגד עובדים זרים באתרי הבנייה.

במסגרת הרפורמה החליטה משטרת ההגירה על ביצוע מיידי של זיהוי ורישום ביומטרי של כל העובדים הזרים, הכולל צילום העובד ונטילת טביעות אצבעות, במטרה להקל על זיהוי העובדים גם במקרים של אובדן מסמך מזהה.

בענף ישנה דאגה רבה, שמכסת העובדים הזרים לא תספק את הביקוש. טענה זו מקבלת משנה תוקף לאור החלטת הוועדה להפחית את מכסת העובדים הזרים לענף מ-20 אלף ב-2004 ל-17.5 אלף ב-2005 ול-15 אלף ב-2006.

בהתאחדות מבינים את הבעיה, ולוחצים על הממשלה ליישם במהירות את התהליכים שיביאו להשתלבות עובדים ישראלים בענף. מנכ"ל ההתאחדות, שמואל הרשקוביץ': "ההתאחדות תערוך בשיתוף משרד התמ"ת פיילוט להעסקת עובדים ישראלים בענף הבנייה, במסגרתו שרות התעסוקה יגייס 180 עובדים שיוכשרו באתרי הבנייה של 10 חברות בנייה מובילות, ויועמדו לרשותם חונכים מקצועיים. התוכנית תמומן מתקציב המדינה ומתקציבי ההתאחדות. לכל עובד יינתן תמריץ של 800-1,000 שקל לחודש למשך שנה (בנוסף לתמריץ עבודה מועדפת), וכן מענק התמדה בגובה של 6,000 שקל כעבור שנתיים. כמו כן, תממן המדינה העסקת חונכים לקבוצות ההכשרה בעלות של 10,000 שקל לכל 15 עובדים למשך 8 חודשי הכשרה. המדינה הקציבה השנה כ-40 מיליון שקל למטרה זו".

לדברי הרשקוביץ', ישנם גם צדדים חיובים לרפורמה: "התוכנית שגובשה תביא מחד לעליית שכר העבודה של העובד הזר, אך מאידך תבטיח מכסה של עובדים חוקיים ושמירה על זכויותיהם. 40 התאגידים המחזיקים באופן שווה במכסה יפעלו על-פי שוק של היצע וביקוש, דבר שיבטיח איזון. כמו כן, יישום התוכנית יביא להכרה בכמות העובדים המדויקת לה זקוק ענף הבנייה".

מנכ"ל סולל בונה, נתן פרנקל, אשר עומד בראש הוועדה לעובדים זרים בהתאחדות הקבלנים מאז הקמתה, אינו מבין על מה המהומה ועל מה בדיוק מתלוננים הקבלנים. פרנקל: "לחברות בנייה גדולות יש יתרון לגודל, וגם אלמלא היו רשומות כתאגיד של כוח אדם הן היו משיגות את כוח האדם הרצוי להם מיתר חברות כוח האדם, שכן אלו קרוב לוודאי היו מעדיפות לספק כמות עובדים גדולה יותר לפרק זמן ארוך יותר. אלה חוקי המשחק, כך שלטענה שיש פה איפה ואיפה אין שחר.

"הממשלה ייקרה את המוצר הכי חשוב בצורה לא כלכלית, ולא דאגה לחלופה מתאימה, דבר שיביא לגידול בעלות כוח העבודה הזר. אילו זה היה תלוי בי, הייתי מעסיק עובדים פלשתינים, וכפי שזה נראה כרגע מבחינה מדינית, קרוב לוודאי שבקרוב אגדיל את מכסת העובדים הפלשתינים שברשותי, שכן עלותם הינה כמחצית מעלות העובד הזר".

"העובדים הזרים נכנסו לענף הבנייה בתחילת שנות ה-90, שכן מחד הפלשתינים היו נתונים תחת סגרים, ומאידך ישראל קלטה את העלייה ממדינות ברה"מ לשעבר, והביקוש לדירות קפץ מ-30 אלף יח"ד ל-100 אלף יח"ד לשנה. לדעתי, על הממשלה לקבוע, כי במספר פרויקטים ראשיים יחויב הקבלן להעסיק מספר מסוים של עובדים ישראלים במחיר קבוע מראש, והדברים יהיו מעוגנים בתנאי המכרז, כך שהקבלן יביא אותם בחשבון. נכון שהעלויות יעלו, אבל הדבר יגולם בהצעה שיגיש לגוף מזמין העבודה".

מנכ"ל ובעלים של חברת הבנייה פלסים, אבי זלמן, מעריך, כי הרפורמה תביא להתמוטטות קבלנים רבים ולהרעה במצב החברות הגדולות. זלמן: "עוד רבים וגדולים בענף יתמוטטו כתוצאה ממהלך זה של הממשלה. בפועל, שכר העבודה משלש את עצמו, ויהווה בקרוב 20% ממחיר דירת מגורים. קבלנים לא יוכלו לעמוד בגזירה שכזאת, אלא אם כן יעלו את מחיר הדירות ב-10% לפחות. משמעות הדבר הנה ירידה במספר רוכשי הדירות.

"העובדה שחברות בנייה זכו גם הן במכרז יוצרת תחרות לא הוגנת בענף, כיוון שבידי חברות אלה כוח אדם זול יותר, וחבל שאנשי החלם ממשרד העבודה לא חשבו על כך קודם. אם נחשב את העלויות החדשות של כוח האדם בענף, נראה, כי לצורך הקמת פרויקט של 100 דירות הקבלן זקוק לכ-20 פועלים בחודש. כלומר, עלות שכר העבודה נאמדת בכ-50 אלף דולר לחודש, או 2 מיליון דולר לכל תקופת הקמת הפרויקט. נתון זה, בנוסף לקשיי שיווק, לא מותיר רווח בידי הקבלן, ובסופו של דבר, אם יבחר להעלות מחיר, לא בטוח שימצא קונים שיסכימו לשלם".

עוד אומר זלמן: "אין צורך במתווך המרוויח את ליטרת הבשר שלו על גב כולם. מה שטוב לענף החקלאות, טוב גם לנדל"ן. מדוע חקלאי יכול ויודע לנהל את העובדים הזרים שהוא מעסיק, והקבלן לא? הרי מי שיטפל בפועל בעובדים הזרים הם הקבלנים, שבאתר שלהם נמצאים העובדים. כל החברות החדשות שזכו במכרזים, למעט אלה השייכות לחברות בנייה רציניות, הן חברות קש שהוקמו לצורך מכרז זה, וניתן היה להסתדר בלעדיהן".

הקבלן והיזם רוני מזרחי, מבעלי חברת הבנייה מזרחי ובניו: "העברת הטיפול בעובדים זרים ל-40 חברות כוח אדם הביאה בשבועות האחרונים להכפלת שכר העובדים. אני מעסיק 200 עובדים זרים ב-8 אתרים. עד עתה שילמתי להם 5 דולר, שהם 22 שקל, לשעה. עכשיו דורשות ממני החברות לכוח אדם 10 דולר ויותר לשעה. אחד הגורמים לכך היא העמלה הגבוהה שחברות אלו גובות.

"סיבה נוספת לעלייה החדה בשכר היא, שרוב החברות הן חברות-בנות של קבלנים וחברות בנייה. לעתים הדבר בולט, כמו במקרה של סולל בונה, ולעתים זה מוסווה. חברות אלו דואגות כמובן לספק את כל העובדים הדרושים לחברות-האם שלהם. הממשלה אישרה להעסיק 15 אלף עובדים זרים, ורובם הגדול נשלחים עתה לחברות הגדולות. מאות קבלנים אחרים נאלצים להתמודד על כמה אלפים בודדים של עובדים זרים, וזה כאשר ממילא יש בהם מחסור בשוק. הדבר מביא כמובן לעלייה חדה בשכר שיש לשלם להם".

מזרחי הוסיף: "התוצאה של הרפורמה תהיה, ששכר העבודה יעלה ועלויות הבנייה יעלו. קיימות שתי אפשרויות: במקום שהשוק טוב ננסה לגלגל את העלות על הקונה, ולהעלות את מחירי הדירות. במקום שהשוק חלש, בפריפריה, יאלץ הקבלן לספוג את שכר העבודה המוגדל, הרווחיות שלו תרד והוא עלול להיקלע לקשיים".