מתחמם הקרב על שיפוץ היכל התרבות בת"א

היכל התרבות, שתוכנן על-ידי האדריכלים זאב רכטר ודב כרמי, יציין בעוד שנתיים את יובל ה-50 לחנוכתו. מאז הקמתו ועד היום נחשבים המבנה ואולם המופעים דמוי המניפה שלו לאחת מאבני היסוד של התרבות בארץ.

בשנים האחרונות מקדמות הנהלת ההיכל, עיריית ת"א והתזמורת הפילהרמונית, תוכנית לשיפוץ מקיף של מתחם ההיכל, שאם תצא אל הפועל תשנה באופן דרסטי את חזותו הפנימית והחיצונית של המבנה. זאת, למרות שמדובר בבניין הנכלל ברשימת המבנים המיועדים לשימור של עיריית תל-אביב, ובאחד המבנים המרכזיים במתחם עליו הכריז אונסק"ו כאתר מורשת עולמי (כזכור, יחד עם הבקשה להכרזה שהוגשה לאונסק"ו חתמה עיריית תל-אביב על מסמך, בו התחייבה לשמור על האותנטיות של המתחם כולו, לרבות המבנים הנמצאים בו).

התוכנית, שעל-פי מידע לא רשמי עלותה מוערכת בקרוב ל-40 מיליון דולר, כוללת בין השאר את הפיכת האולם הראשי למלבני, הגבהת הגג ושינוי צורתו, הפיכת בית הלנה רובינשטיין הסמוך לאולם החזרות של הפילהרמונית ועוד. עד היום לא הוצג רשמית בפני הציבור שום פרט מהתוכנית, לה מתנגדים בתוקף עמותת האדריכלים, גורמי שימור ואלפי שוחרי תרבות.

עיריית ת"א תציג לציבור את תוכנית השיפוץ מחרתיים (ג'), בהיכל התרבות בשעה 20:00. עוד בשבוע שעבר (3 ביולי) קיימה מועצת העיר ת"א דיון בתקציב הפרויקט, והתקציב אושר.

בדיון הראשון בנושא שערכה ועדת החינוך של הכנסת, ב-22 ביוני, אמר ח"כ פורז, כי ראוי לשתף את הציבור בהליכי תכנון השיפוץ, ואין לקדם כל מהלך בטרם שיתוף הציבור, לאור חשיבות המבנה.

תמר טוכלר, מנהלת מחוז ת"א והמרכז במועצה לשימור אתרים, אמרה: "בכל פעם אנו נדהמים מחדש מהניסיונות לפגוע בנכסי התרבות המרכזיים שלנו. מדובר באחד האייקונים התרבותיים החשובים של ישראל, ולא יעלה על הדעת שהחלטות כה דרמטיות לגבי עתידו של סמל לאומי יתקבלו מבלי שהציבור יידע עליהן מראש, ויוכל להביע את דעתו".

אדר' סעדיה מנדל, יו"ר ועדת השימור של המועצה במחוז ת"א, אמר: "טרם יבשה הדיו על התחייבותן של עיריית ת"א ומדינת ישראל בפני אונסק"ו לשימור האותנטיות של האתרים במתחם המוכרז כאתר מורשת עולמי, וכבר העירייה נותנת ידה לתוכנית העומדת בסתירה מוחלטת להתחייבות זו. במקום לפעול לשימור הנכס, כפי שהיא עצמה דורשת מיזמים פרטיים, פועלת כאן העירייה באופן הפוך לחלוטין".

מהנדס עיריית ת"א, דני קייזר, אמר, כי מבנה היכל התרבות אינו נכלל בקטגוריית השימור המחמיר, ולכן ניתן לעשות בו שינויים בהתאם לצורך. לדברי העירייה מדובר בשינויים חיצוניים קלים.

עוד טוענת המועצה לשימור אתרים, כי נכון שמצבו של היכל התרבות, שהוזנח לאורך השנים, מחייב טיפול והתאמה לצרכיה העכשוויים של הפילהרמונית, אולם אין ספק כי ניתן למצוא פתרונות הולמים לצרכים אלה תוך שמירה על האותנטיות של המבנה, ובעלויות נמוכות הרבה יותר. הדבר אף בא לידי ביטוי בחוות דעת של מומחים בינלאומיים.

"אנו קוראים לממשלה ולכנסת לפעול לאלתר להצלתו של היכל התרבות, ולהבטיח שיקום ראוי של המבנה, תוך שמירה מקסימלית על צורתו ואופיו המקוריים. מאחר שהמדינה היתה שותפה להתחייבות בפני אונסק"ו, מן הראוי כי שרת החינוך והתרבות, שר הפנים ושר החוץ, יסמיכו גורם ציבורי מקצועי שיבחן את ההצעה התכנונית ויבטיח, כי היא אכן עומדת בקריטריונים הנדרשים", אמרה טוכלר.

עיריית ת"א מסרה ל"גלובס" בתגובה: "טענות המועצה לשימור אתרים מרושעות, חסרות בסיס ונאמרו טרם זמנן. לדאבוננו, המועצה יוצאת שוב בהכרזות חסרות בסיס וחסרות אחריות, מבלי שאפשרה לעירייה להציג בפניה את תוכניותיה להיכל התרבות. למעשה, עד היום לא הגיעה כל פנייה ממנה או מנציגיה.

"אף על פי כן, העירייה, מתוך ראייה ציבורית ואחריות, תציג בפני הציבור באופן בהיר, ברור ושקוף את כל תוכניותיה לפיתוח מתחם היכל התרבות באמצעות מסיבת עיתונאים, חברי כנסת וחברי עמותת האדריכלים. שיקום היכל התרבות והמתחם מסביב נועד לשפר את איכות השירות הניתן לציבור, הן מבחינת האקוסטיקה באולם, שהיא מהנמוכות בין אולמות המוזיקה בעולם, והן מבחינת נוחות הישיבה, היקף החניה ורמת השירותים. כל זאת, תוך שמירה קפדנית על אופיו האדריכלי של מבנה ההיכל ושינויים מינימאליים המתחייבים לתפקודו התקין והבטוח".