רבע מיליון ישראלים כבר שם, בתי ההשקעות - עדיין לא

הכתבה בשיתוף פרוקסימה בית השקעות

לא הרבה פעמים אפשר לראות בבירור איך מה שנראה כמו הייפ נהפך לתחום יציב. אבל ענף הקריפטו עבר בשנים האחרונות ממדף הנכסים האקזוטיים למדף ההשקעות שחובה להחזיק כמעט בכל פורטפוליו - והסיפור הזה נצפה היטב במספרים. רובין הוד, אחת מפלטפורמות ההשקעה הפופולריות בעולם, משמשת במקרים רבים ברומטר בזמן אמת להעדפות של משקיעים. לא רבים יודעים זאת, אבל כיום רוב מוחלט של הכנסותיה מגיע מקריפטו: ב-2024 הכניסה רובין הוד 626 מיליון דולר ממסחר של משתמשיה בנכסי קריפטו, לעומת 177 מיליון דולר בלבד ממסחר במניות. ב-2025 פערים אלה רק הלכו והתרחבו: 901 מיליון דולר מקריפטו, מול 302 מיליון ממניות.

"מה שהיה פעם שוק צדדי, נהפך למרכז העיר של עולם ההשקעות", מסביר חיים ונציה, מנכ"ל פרוקסימה בית השקעות. "והאמת היא שהמשקיעים לא ממתינים לגופים שמנהלים להם את התיקים שייכנסו למשחק. הם מוצאים את הדרכים להיחשף למטבעות הדיגיטליים הגדולים - וגם הקטנים - גם תחת תנאים לא פשוטים". ונציה רומז בכך למצב בישראל, שבו החדירה של המסחר הישיר בקריפטו אל לב תעשיית ההשקעות היא איטית וסובלת מתנאי רגולציה שמונעים מבתי ההשקעות הגדולים להציע שירותים מהסוג הזה.

 חיים ונציה, מנכ''ל פרוקסימה בית השקעות / צילום: לואיז גרין

"כמובן שאפשר לסחור בבורסה בתעודות סל שמחקות את הביטקוין למשל", הוא מסביר. "אבל היכולת של הלקוח הממוצע לקנות ולמכור מטבעות דיגיטליים לפי בחירתו, היא מוגבלת עד לא קיימת בתחום המוסדי כיום בישראל".

לדבריו של ונציה, המוסדיים לא נמנעים מהתחום מתוך עיקרון. "בשלב הזה ההימנעות שהיתה מקריפטו והיתה קשורה למחשבה על התחום כמעין מערב פרוע, כבר אינה קיימת", הוא מסביר. "השוק התבגר, ומבין את החשיבות של העולם הפיננסי הזה. כרגע הגופים הגדולים בישראל לא מציעים קריפטו ללקוחות שלהם מהסיבה הפשוטה שקבלת רישיון למסחר בנכסים כאלה היא תהליך ארוך ומסובך. ובכל מקרה, על חברי הבורסה בישראל מוטלות הגבלות רבות הנוגעות למסחר במטבעות דיגיטליים. אז הם מסתפקים בהשקעות עקיפות, וגם זה בעיקר בביטקוין, ללא חשיפה ליתר השוק".

ברקע, גופים ספורים בישראל כבר קיבלו רישיון מרשות שוק ההון לעסוק במסחר בקריפטו. בין היתר, גם פרוקסימה בעצמה - דרך חברת האחות פרוקסיביט המתמחה בניהול תיקים באמצעות מטבעות דיגיטליים והפועלת כיום מכוח היתר המשך עיסוק נש"פ - נמצאת לקראת קבלת רישיון כזה. "אנחנו לוקחים את הניסיון שצברנו בניהול השקעות במשך יותר מ-20 שנים, ומיישמים אותו בצורה חכמה בקריפטו".

המשקיעים מצביעים ברגליים

לפי הערכות בענף, כ-250,000 ישראלים פעילים כיום במסחר ישיר בנכסי קריפטו. הם לא ממתינים להחלטה של ועדת ההשקעות בבית ההשקעות שלהם: הם עוברים לפלטפורמות מסחר עצמאיות זרות - חלקן מפוקחות, חלקן פחות - ומנהלים שם פעילות פיננסית משמעותית שנעשית כמעט כולה מחוץ למערכת הפיננסית המסורתית. "אנחנו רואים בריחת הון של רבע מיליון ישראלים שלא מחכים למוסדיים", אומר ונציה. "הם מזרימים כסף לבורסות קריפטו עם מעט פיקוח. הבנקים והרגולטורים רואים בזה פעילות בעייתית, ולכן גם קשה למשקיעים לממש את רווחיהם בחזרה לשקלים בבנק. אבל אין למשקיעים אלטרנטיבה מפוקחת ונוחה - הם הולכים לאן שהם יכולים".

ההגבלות שחלות על חברי הבורסה הישראלים בתחום הקריפטו אינן עניין של אופי אלא של מבנה רגולטורי. חברי בורסה שאינם בנקים - מיטב, אקסלנס ואחרים - מוגבלים להחזקת ביטקוין ואתריום בלבד, בהתאם להנחיות הבורסה. מעבר לכך, הם כבולים במגבלה של 15% מההון העצמי כחשיפה מרבית לנכסי קריפטו.

"המשמעות הפרקטית של ההגבלות האלה היא שהם אינם יכולים להציע ללקוחות שלהם השקעה ב-Web3, בסלי מטבעות מגוונים, בנכסים דיגיטליים שמחוץ ל'ביג-טו' (ביטקוין ואתריום; ד"א) - ובעצם בכל מה שהופך את שוק הקריפטו למעניין עבור חלק גדול מהמשקיעים", מסביר אלעד נומברג, מנהל פרוקסיביט. "כל היתרון של להחזיק מטבע קריפטו ממש - לא נמצא שם. יש אנשים שרוצים את הקריפטו רק כאפיק השקעה, ולהם תעודת הסל מספיקה. אבל מאחור המטבעות הדיגיטליים יש אידאולוגיה שלמה, יש שימושים ייחודיים לכל מטבע, יש עולם שלם - ואת זה אין בשוקי ההון הרגילים".

 אלעד נומברג, מנהל פרוקסיביט / צילום: לואיז גרין

התוצאה של הפער הזה היא שמשקיעים שרוצים חשיפה אמיתית לשוק הקריפטו נאלצים לפעול לבד, בלי תשתית מוסדית. "מי שפונה לאחד הגופים הישראלים הקיימים מגלה שההיצע מוגבל והעמלות גבוהות", אומר נומברג. "מי שעובד ישירות מול בורסות קריפטו בחו"ל צריך להוכיח לבנק מאיפה הגיע הכסף, להגיש דו"חות מס עם רואה חשבון שמכיר את התחום, ולעיתים לממן חוות דעת מומחה שמגיעה למאות אלפי שקלים". לדבריו, מסחר דרך פלטפורמות שאינן מחזיקות ברישיון צפוי להיתקל בקשיים מצד הבנקים המקומיים בעת ניסיון להכניס את הכסף חזרה.

לפרטים נוספים באתר פרוקסיביט הקליקו>>

מה שבתי ההשקעות לא בנו - כבר קיים

פרוקסיביט, זרוע הנכסים הדיגיטליים של קבוצת פרוקסימה, נולדה כדי למלא את הפער בין הלקוחות לבין הרצון להשקיע. "בשנת 2017, עם תחילת העניין בקריפטו, לקוחות התחילו לפנות אלינו ולשאול איך להשקיע", מספר ונציה. "רשות ניירות ערך עמדה אז על כך שבחברה מפוקחת לא יהיה קריפטו. אז הקמנו חברת אחות". פרוקסימה בית השקעות, שהוקמה ב-2003, מחזיקה רישיון לניהול תיקים מרשות ניירות ערך ומנהלת נכסים כבר למעלה מ-20 שנה. את הידע הזה - בניית תיקי השקעות, ניהול סיכונים, הכרת לקוח לעומק - העבירה לעולם הנכסים הדיגיטליים ובנתה ממנו מוצר שונה מהותית ממה שמציעות בורסות הקריפטו.

המודל שפיתחה פרוקסיביט מבוסס על אותה הפילוסופיה שהנחתה את ניהול תיקי ניירות הערך: פיזור חכם, ניהול סיכונים ושקיפות. "אנחנו ממש לא מתיימרים להגיד איזה מטבע הולך להתרסק ואיזה ימריא", מסביר נומברג. "בנינו סלים לפי שווי השוק של המטבעות - שני הגדולים, ביטקוין ואתריום. בסל אחד. בסל הבא ובנפרד נמצאים חמשת המטבעות הבאים מבחינת שווי שוק, וכן הלאה. זה נותן ללקוח גמישות להיות צמודים לתחום הקריפטו כולו, בלי לדאוג איזה מטבע ספציפי ינצח - בדיוק כמו היתרון של תעודת סל, אבל עם חשיפה אמיתית לנכסים הדיגיטליים עצמם".

נומברג מתאר את הפעילות של פרוקסביט כפתרון 360 למשקיע הקריפטו. "התהליך בנוי ממילוי טופסי הכר את הלקוח, שיחה עם אנליסטים, בניית מסלול השקעה אישי או מסלול מנוהל, העברה בנקאית ישירה ודשבורד שקוף עם גישה לפעולות בזמן אמת", הוא אומר. "הכל מסודר כבר במקום אחד, ואין צורך בארנק דיגיטלי אישי. הלקוח לא צריך להיות 'איש קריפטו'. הוא צריך רק לרצות להיות חלק מהשוק".

פרוקסיביט, שנמצאת בשלבים האחרונים של קבלת רישיון למסחר במטבעות דיגיטליים, פועלת בהתאם להוראות הרגולציה. "הכל מתועד", אומר נומברג. "כולל דו"חות למניעת הלבנת הון, ניכוי מס במקור והעברה חלקה לבנק. הלקוח נהנה משוק הקריפטו ומהיצע מטבעות רחב - בלי כאב הראש". מזווית הבטיחות, נומברג מסביר כי פרוקסיביט שומרת את הנכסים הדיגיטליים בשמירה קרה (cold storage) באמצעות BitGo, חברת הנאמנות הגדולה והמאובטחת ביותר בעולם לנכסים דיגיטליים.

כפי שצוין, החברה מצויה לקראת קבלת רישיון נש"פ (נותן שירותים פיננסיים) ברישיון מורחב מרשות שוק ההון. מדובר בהליך כבד ומורכב הדורש הון עצמי מינימלי, מסמכים מקיפים ועמידה בכל תהליכי הציות הרלוונטיים. "יש רק גופים בודדים שיש להם את זה", אומר נומברג. "נכון להיום זה קשה ולוקח שנים. אבל אם יש לך את הרישיון - אין לך את מגבלת ה-15% כמו שיש לחברי הבורסה. אתה יכול לנהל תיקי קריפטו ללא תקרה, לאורך כל טווח המוצרים בשוק".

חלון ההזדמנות עוד פתוח - אבל לא לנצח

בישראל, אף בית השקעות מוסדי גדול טרם עשה את המהלך הזה. לא בגלל חוסר עניין - אלא בגלל שהמערכת הסגורה של הבורסה לא מאפשרת זאת, ורישיון נש"פ מורחב לא נרכש ביום אחד. "אנחנו יכולים להיות הפתרון המשלים שמאפשר למשקיע דרך בית השקעות מסחר בקריפטו, 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, בצורה מפוקחת ומסודרת", אומר ונציה.

"מי שמחכה שהשוק יבשיל - כדאי שיסתכל טוב-טוב על המספרים" מסכם נומברג. "רבע מיליון ישראלים לא המתינו לאישור. השוק כבר בשל. השאלה היא רק מי יהיה שם כשהלקוח יחפש את המקום הנכון לשים בו את הכסף".

לפרטים נוספים באתר פרוקסיביט הקליקו>>

הכתבה בשיתוף פרוקסימה בית השקעות