"אני פועלת לשחרור בעלי חיים. במשך שני עשורים פעילותי העיקרית הייתה נגד ניסויים בבעלי חיים, כשהמאבק המרכזי היה נגד חוות מזור - עסק מסחרי במושב מזור שמכר אלפי גורי קופים לניסויים. הקדשתי 17 שנים מחיי למאבק הזה והצלחתי כנגד כל הסיכויים. עכשיו אני מקדישה את חיי למאבק נגד 'משלוחים חיים', שבהם מובלים מדי שנה כ-500 אלף גורי עגלים וטלאים מארצות רחוקות כדי להישחט ולהימכר כ'בשר טרי' בישראל".
"ב-1998, כשהתנדבתי באגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים והתוודעתי למה שקורה במעבדות הניסויים, נפשי לא מצאה מנוח. כשטיפסתי על החומה הגבוהה של חוות מזור וראיתי את תינוקות הקופים בידי אימותיהם, נשבעתי לעשות כל שביכולתי להפסיק את הסחר הנוראי בהם. עם סגירת החווה והצלת הקופים הגיע טריגר חדש שהביא אותי למאבק הנוכחי נגד המשלוחים החיים. זו הייתה החלטת הממשלה לבטל את המכס על יבוא עגלים וטלאים חיים לישראל. הבנתי שמתחולל פה אחד מפשעי האנושות הגדולים ביותר ושחייבים לעצור אותו".
"נקודת המשבר שחוויתי במאבק נגד חוות מזור הייתה דווקא לאחר שהמאבק הסתיים בהצלחה והקופים היו בידינו. זה קרה בתחילת 2015, כאשר אבי גבאי מונה לשר להגנת הסביבה והחליט להתעלם מהבטחת קודמו לסייע במימון החזקת 1,250 ניצולי חוות מזור והעברתם לשמורה ביער בן שמן. רתמתי את כל העמותות למען בעלי חיים בארץ לסייע לנו, והצלחנו באמצעות עתירה לבג"ץ לקבל מימון ממשלתי עד סוף 2018.
"נקודת משבר נוספת הייתה בקיץ 2016. אנייה עם עשרות אלפי עגלים וטלאים הגיעה מאוסטרליה לנמל אילת. בפריקה מהאנייה קלטתי עגל אחד שסירב לרדת. במשך שבע דקות ארוכות הרביצו לו ודקרו אותו בכל הגוף והוא נלחם ונלחם ולא הסכים לרדת, ואז אחד הפועלים שבר לו את הזנב והכניע אותו.
"אחרי כמה ימים נסעתי לחפש אותו בהסגר בצופר שבערבה, לשם העבירו אותו ואת חבריו למסע האימים. היו שם אלפי עגלים במצב נוראי. כולם היו חולים. מול העיניים שלי עגלים גססו לאיטם ומתו בייסורים בזה אחר זה. לא מצאתי את העגל שחיפשתי. היה חום כבד מאוד. התיישבתי על אחד מהררי הצואה הענקיים שמקיפים את ההסגר, ושמתוכו בצבצו חלקי גופות של עגלים מהמשלוח הקודם, התבוננתי בעגלים הצעירים האלה, בני ארבעה–חמישה חודשים בלבד, שהובלו מאוסטרליה לחום אימים בערבה ושעוברים גיהינום כל חייהם בשביל חמש דקות הנאה לחך של מישהו, והתפרקתי".
