מכירות הדירות זינקו: הרווח הנקי של אאורה עלה ל-83 מיליון שקל

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם • בזק דיווחה כי המלחמה פגעה בתוצאותיה הכספיים אך הציגה גידול בהכנסות הליבה • אאורה הציגה דוח רבעוני חזק וגידול של 68% במכירת הדירות • הרווח הנקי של ישראכרט גדל, אבל מה הוביל לירידה בהכנסות? • מדור חדש

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock
מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock
העדכונים החשובים
15:19
הרווח הנקי של ישראכרט גדל אך ההכנסות קטנו: "הפגיעה בעסקים בצפון היא בין 70% ל-80%, פרופיל מבקשי ההלוואות ירד"
חברת כרטיסי האשראי רשמה ברבעון הראשון של השנה רווח של 64 מיליון שקל, עלייה של 16% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. המנכ"ל רן עוז מסביר כי עלייה במחזור העסקאות בארץ לא פיצה על אבדן ההכנסות מעסקאות בחו"ל, מציין כי עליות מחירים גרמו לישראלים לקנות פחות וכי העלייה בסיכון הלווים הביאה לחיתום קשיח יותר

חברת כרטיסי האשראי ישראכרט  דיווחה הבוקר (ד') על תוצאות רבעון הראשון של שנת 2024 והיא מגלה עלייה של כ-16% ברווח הנקי לעומת הרבעון המקביל אשתקד, לכדי 64 מיליון שקל. בחברה מסבירים כי העלייה ברווחים, נבעה הן מהקיטון בהוצאות בגין הפסדי אשראי והן בגין הוצאות הנהלה וכלליות שהיו נמוכות יותר, אך היא מגיעה למרות ירידה בהכנסות, שהסתכמו בכ-765 מיליון שקל, בהשוואה לכ-777 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הירידה בהכנסות נבעה בעיקר מקיטון בהכנסות מפעילות כרטיסי אשראי (527 מיליון שקל לעומת 540 מיליון אשתקד), בהשפעת הירידה במחזורי תיירות הנכנסת והיוצאת ברקע למלחמת חרבות ברזל. בנוסף, נרשם המשך בתחרות בפעילות הסליקה שהתבטא בירידה בעמלה הממוצעת של בתי העסק. מנגד, ישראכרט רשמה עלייה של כ-3% במחזור העסקאות בכרטיסי אשראי המונפקים של החברה.

בשיחה עם גלובס, מסביר מנכ"ל ישראכרט, רן עוז, את המגמות שעברו על החברה ועל הכלכלה הישראלית.

"המציאות שלנו בכמעט שמונה החודשים האחרונים היא מאוד מורכבת ומסובכת. אמנם כשמסתכלים על כל הסל רואים עלייה בשימושים המקומיים בכרטיסי אשראי אבל זה לא קורה כי יש באמת התאוששות בכלכלה וכי כל הצרכנים חזרו למסלול. העלייה הזו בהיקפי הפעילות המקומית, של 3%-4% היא נמוכה מהקצב הרגיל של הגידול בפעילות שנובע מעליית המחירים פלוס הגידול באוכלוסייה, והמשמעות היא שהיא מגיעה על רקע עליות מחירים. כלומר לא בהכרח קונים יותר אלא כנראה קונים פחות. בנוסף, היא מגיעה גם על רקע זה שפחות קונים בחוץ. שיעורי ההכנסה שלנו שונים ביחס לכל שימוש בכרטיס, כך שיש הבדל בין שימוש מקומי לשימוש בחו"ל - הן מבחינת העמלה הצולבת והן מבחינת עמלות המט"ח. אז השינוי בתמהיל שמוטה יותר לשוק המקומי מייצר הכנסות קצת יותר נמוכות", מסביר עוז.

"אנשים מבינים שהלוואות צריך להחזיר ומפעילים יותר שיקול דעת"

בתחום האשראי, מנוע צמיחה מרכזי עבור חברות כרטיסי האשראי, בין היתר בשל הירידה ברווחיות מפעילות הליבה שלהן כתוצאה משחיקת עמלות הסליקה, ישראכרט רשמה גידול של כמיליארד שקל בתוך שנה, השווה ערך ל-12%, לסך של 9.24 מיליארד שקל. מתוכם יתרת האשראי הצרכני עלתה בכ-7% לכ-7.15 מיליארד שקל ויתרת האשראי המסחרי עלתה בכ-34% לכ-2.09 מיליארד שקל.

עם זאת, כמו אצל הבנקים, מדובר בקצב צמיחה איטי יותר מאשר בשנה שעברה. "אנחנו צומחים בצורה מבוקרת גם באשראי העסקי וגם בצרכני. אבל צריך להבין שזה לא הקצב בו היינו לפני שנה כשהמשק היה במקום אחר. לכן אנחנו צריכים להיות יותר אחראיים וזהירים כדי לוודא שהצמיחה לוקחת בחשבון את הסיכון", מסביר עוז.

"אנחנו רואים בינתיים המשך של מגמה בעלייה בקושי של הציבור גם בגלל סביבת הריבית שנשארה גבוהה, גם בשל אי הוודאות. כל הקושי שקיים בכלכלה מביא לזה שאיכות הלווים ואיכות הבקשות שאנחנו פוגשים הולך ויורד. הביקוש של הרבעון האחרון הוא ברמת פרופיל ואיכות לווים יותר נמוכה ולכן אנחנו מאטים את מתן הכסף. זה נכון גם באשראי הצרכני וגם לעסקים הקטנים".

האם אתם מזהים שינוי באופי הבקשות של הלווים?
"הקושי הכלכלי שנמשך לאורך זמן גורם לזה שיש יותר עסקים שמתמודדים עם קשיים. הסכומים דווקא לא עולים אלא מתמתנים. זה קורה כי אנשים מפעילים הרבה יותר שיקול דעת מתוך הבנה שבסופו של דבר את ההלוואות צריך להחזיר וככל שהסכום יותר גבוה העלות שלו עולה".

מה התובנות שלכם לגבי מה שקורה בצפון המפונה ובדרום?
"בצפון המכה היא קשה ורואים פגיעה בעסקים על פני כל התקופה ולאו דווקא בחודש מסוים. במיוחד בעסקים הקטנים, יש ירידה בפעילות בטווחים של בין 70% ל-80%. הפגיעה הקשה היא במעגל הראשון, אבל כמובן שהיא גולשת הלאה לטווחים רחוקים יותר ממוקד העימותים. בדרום אנחנו כן רואים בחודשים האחרונים מגמה של חזרה לפעילות אבל עדיין לא התאוששות וריקברי מלאים".

לאור הגידול בסיכון, בישראכרט שמרו על הפרשות להפסדי אשראי גבוהות יחסית, אם כי נמוכות ביחס לרבעון המקביל. ההוצאות בגין הפסדי אשראי ברבעון הראשון של שנת 2024 הסתכמו ב-75 מיליון שקל, בהשוואה ל-92 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בישראכרט הסבירו כי הירידה בהוצאות בגין הפסדי אשראי נבעה בעיקר מקיטון בהפרשה הקבוצתית בשל צמיחה מתונה יותר בהיקף תיק האשראי, אך ציינו כי נרשמה עלייה במחיקות ובהפרשה הפרטנית.

"מראש אמרנו שאנחנו מתנהלים בזהירות ולוקחים את הצד היותר שמרני בהפרשות. אנחנו לא ממהרים לשחרר שום דבר לפני שנהיה משוכנעים שאכן הכלכלה ומצב הלווים חזר לתוואי חיובי. סך ההפרשות מבטא את השיעור שעל פי ביצענו חיתום ללקוחות. אבל צריך לזכור שאנחנו מראש מתמחרים את הסיכון הזה, ולכן אפשר לראות שאנחנו גדלים באשראי וגדלים בהכנסות הריבית, מה שתורם יותר לשורה התחתונה מאותה הפרשה שמרנית".

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי מוביל הענקת רישיון בנקאי מדורג כדי להגדיל את התחרות בעולם הפיקדונות והציב את חברות כרטיסי האשראי כיעד להיכנס למגרש הזה. כיצד אתה רואה את המהלך בעיניים של ישראכרט?
"אנחנו בשיח שוטף עם בנק ישראל ונשמח להרחיב את מעטפת הפתרונות שלנו. אבל כמובן שנבחן זאת ביחס למגבלות ולדרישות שיציב הצד השני (בנק ישראל, ר"ו) כך שנראה שלא תוגבל היכולת שלנו להתחרות ולהציע ללקוחות מוצרים משלימים".

רועי ויינברגר

14:38
אאורה הציגה דוחות חזקים עם גידול של 68% במכירת דירות
חברת הבנייה הציגה זינוק ברווח הנקי וגידול נאה במכירת הדירות. העלייה במכירת הדירות נבעה מהמבצעים שבהם הלקוחות קונים דירה, אך הכסף מתקבל בקופת הקבלנים בסיום הפרויקט, מה שיצר אצל אאורה תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת

חברת אאורה , מחברות הבנייה הגדולות בישראל בתחום ההתחדשות העירונית, שיאנית התשואה במדד ת"א בנייה בשנה החולפת (12 חודשים), בהם המניה עלתה 137%, דיווחה הבוקר את הדוחות הכספיים לרבעון הראשון של השנה.

החברה, ששווי השוק שלה עומד על 3.85 מיליארד דולר, רשמה זינוק ברווח הנקי המיוחס לבעלי המניות, שהסתכם ב-83 מיליון שקל, זאת לעומת רווח נקי של 25 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. העלייה ברווח נובעת מהטבת מס בסך של 26 מיליון שקל של נכס מס נדחה בגין הפסדים מועברים. בכל שנת 2023 הרווח הנקי עמד על 118.3 מיליון שקל.

החברה רשמה עלייה במכירות דירות ברבעון ונראה שהחברות מוסיפות להתאושש באמצעות מבצעי המכירות שמאפשרים לרוכשים לדחות את התשלומים בזמן שהריבית גבוהה, ולשלם מעט מאוד ברכישה כיום והיתרה באכלוס. ברבעון הראשון השנה החברה מכרה 99 יח"ד במחיר ממוצע של כ-33 אלף שקל למ"ר, זאת לעומת 59 יח"ד שנמכרו ברבעון הראשון של 2023 במחיר ממוצע של כ-29 אלף שקל למ"ר, גידול של כ- 68% במכירת יח"ד ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

החברה צופה המשך עלייה במכירות השנה ועדכנה כי יעד המכירות לשנת 2024 עומד על 600 יח"ד ואף יותר. "להערכת החברה, מכירות החברה יעמדו ביעד זה. ייתכן כי בהמשך השנה יעד המכירות השנתי יתעדכן כלפי מעלה", נכתב.

העלייה במכירת הדירות היא כאמור בעיקרה במבצעים שבהם הלקוחות קונים דירה, אך הכסף מתקבל בקופת הקבלנים בסיום הפרויקט והאכלוס. כתוצאה, החברות מתחילות לדווח על תזרים שלילי מתמשך בפעילות השוטפת. אאורה הציגה תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת שעמד על כ-165 מיליון שקל, לעומת סך שלילי של 153 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה הסבירה כי הסיבה לכך טמונה גם היא מהעובדה שהכסף ממכירת הדירות נכנס בסוף הפרויקט: "יובהר כי תזרים המזומנים השלילי מפעילות שוטפת בדוחותיה המאוחדים של החברה, נובע בעיקרו מאי התאמה בין קצב הגידול וההשקעות במלאי ומימושו לבין עיתוי הגבייה מהלקוחות (בעיקר לאור שיטת הגביה מלקוחות הנהוגה בחברה לפיה מרבית סכום הרכישה נגבית מהלקוחות בסמוך לסיום הפרויקט)", נכתב בדוח.

ענת דניאלי לב

14:38
המלחמה פגעה בתוצאות בזק, אך הכנסות הליבה צומחות
החברה דיווחה על ירידה של 2% ב-EBITDA המתואם בהשפעת הירידה בהוצאות הנדידה בפלאפון ואי-חיוב לקוחות מפונים. במקביל, החברה הציגה נתון של הכנסות ליבה, שמשקף את מנועי הצמיחה שלה ומציג צמיחה רבעונית של 2.1% לעומת ירידה כללית בהכנסות בשיעור של 2.3%

דוחות הרבעון הראשון של קבוצת התקשורת בזק  מצביעים על פגיעה מסוימת בתוצאות בשל המלחמה, כשבמקביל החברה מציגה לראשונה נתון של "הכנסות ליבה" שמצביע על צמיחה. בזק דיווחה היום על הכנסות רבעוניות של 2.255 מיליארד שקל ברבעון, ירידה של 2.3% ביחס לרבעון המקביל, אך הכנסות הליבה צמחו ב-2.1% לכ-1.98 מיליארד שקל.

הכנסות הליבה אינן כוללות את הכנסות הטלפוניה בבזק קווי, דמי קש"ג בפלאפון ולקוחות פרטיים בבזק בינלאומי. בשיחה עם עיתונאים הסביר יו"ר בזק, תומר ראב"ד, שמדובר בפרמטר מקובל בהרבה חברות תקשורת בעולם, וכי הכנסות הליבה הן אלו שבהן ההנהלה והחברה משקיעות משאבים ופוקוס. "טלפוניה הוא מוצר לגאסי לכל דבר ועניין, הוא לא מוצר ליבה ולא מנוע צמיחה, אלא מוצר קיים שלא משקף את מנועי הצמיחה באסטרטגיה", ציין ראב"ד.

ברמת הקבוצה נרשמה ירידה של 6.2% ברווח התפעולי ל-439 מיליון שקל ושל 2% ב-EBITDA המתואם (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) ל-917 מיליון שקל. הרווח הנקי המתואם הסתכם ב-299 מיליון שקל, ירידה של 6.9%, ואילו התזרים מפעילות גדל ב-17.4% לכמיליארד שקל. החוב הפיננסי נטו ירד ב-11% לכ-4.7 מיליארד שקל, ולאחרונה זכתה החברה להעלאת דירוג האשראי משתי חברות הדירוג, מעלות ומידרוג.

הירידה ב-EBITDA הושפעה מהמלחמה, ולדברי ראב"ד, "למלחמה יש השפעות לא מהותיות, משום שאנחנו לא מחייבים לקוחות באזורים המפונים ומשום שיש פחות הכנסות משירותי נדידה (רומינג) בפלאפון כי יש פחות טיסות לחו"ל". מנכ"ל החברות הבנות של בזק - פלאפון ו-yes, אילן סיגל, הוסיף ש-yes חזקה מאוד בצפון בעיקר בקיבוצים, מלונות ובתי הארחה, שכיום לא מחויבים. בהקשר של פלאפון הוא הוסיף שהיא מתמקדת בדור החמישי שיושק מסחרית ללקוחות בקרוב וכי ה-ARPU שלה (הכנסה חודשית ממוצעת מלקוח) הוא הגבוה בענף, 43 שקלים.

ניר דוד, המנכ"ל החדש של בזק, אמר שהחברה ממשיכה להרחיב את פריסת הסיבים. הוא ציין מספר נקודות בהן הוא מתכנן להתמקד, וביניהן נתח השוק ("נעבוד חזק על האינטרנט, ולא רק על הסיבים אלא גם בעולם הנחושת", אמר), הגדלת ה-ARPU על-ידי העברת לקוחות לקצבים גבוהים יותר ושירותים נוספים, האצת פריסת הסיבים ועולמות ה-AI בתחומי השירות והטכנולוגיה.

ראב"ד מגדיר את בזק "אי של יציבות" במשק הישראלי. לשאלה האם משקיעים זרים גם מרגישים כך וחוזרים להשקיע או להתעניין במניה, השיב כי "אנחנו מקיימים המון פגישות עם משקיעים זרים באירופה ובארה"ב, אפילו יותר מאשר בעבר. המשקיעים הזרים מבינים בצורה ברורה את מנועי הצמיחה, האסטרטגיה, הדפנסיביות שלנו. אבל המאקרו בישראל משפיע עלינו כמו על כל שוק ההון הישראלי. ראינו 'בריחה' משמעותית בשנה וחצי האחרונות משוק ההון בישראל וזה השפיע גם עלינו. העניין של משקיעים זרים וההבנה שלהם את האסטרטגיה מתורגמת להרבה מאוד פגישות".

בזק נמצאת בשליטת בי קומיניקיישנס שנשלטת על-ידי סרצ'לייט, והיא נסחרת בשווי 12.4 מיליארד שקל.

שירי חביב ולדהורן