אין בישראל תקדים משפטי רלוונטי ממנו ניתן ללמוד באופן ישיר לגבי המשבר בעיצומו אנו מצויים, וזאת אף שנידונו בעבר סיטואציות משבריות שונות • איך בכל זאת ניתן לפרש את הוראות החוק ולהסיק ממקרים קודמים?
בנייר עמדה שנשלח לשר המשפטים מסבירים בכירי הלשכה כי עסקים שהושבתו כליל עקב תקנות החירום בגין הקורונה, פטורים משפטית מחובת תשלום שכר דירה • עם זאת, לא ניתן לקבל קשיים כלכליים שאליהם נקלעו שוכרי דירות כסיבה להפרת החוזה
חלק נכבד מהמשק הישראלי אינו עומד בחיוביו החוזיים בשל המגפה ומצפה כי יוכל לבטלם או לדחותם בטענה ל"כוח עליון". אלא שלפי הדין הקיים, הקורונה אינה כוח עליון • נדרש תיקון חקיקה
זאת לאור ההערכה כי בתי המשפט צפויים לספוג גל של אלפי תביעות בין צדדים לחוזים שהופרו על רקע משבר הקורונה וההגבלות על המשק; וההבנה כי המדינה צריכה לגבש מדיניות ברורה לטיפול במקרים כאלה
מצב החירום מקשה על קיום חוזים שנחתמו לפני הקורונה - אך האם די בכך כדי להביא לביטולם? • עו"ד ליויאן סגל מבהיר כי לא יהיה קל לצדדים לחוזים להשתחרר מהם בשל המשבר • "גלובס" בדק מה צריך להוכיח מי שמבקש לבטל חוזה בשל המגפה, ומה הסיכוי שביהמ"ש יקבל את טענותיו
האם אדם שלא ממלא את חלקו בהסכם הגירושים עקב ההגבלות הציבוריות שהוטלו במשבר הקורונה ייחשב כמפר הסכם, ומה יכולות להיות ההשלכות של זה?
פסק דין חדש של ביהמ"ש העליון, שעסק בסכסוך עסקי בין חברות פרטיות, שופך אור נוסף על גישתו הפרשנית של השופט גרוסקופף ומחזק את התובנה כי המסקנות בדבר ההתרחקות מהלכת אפרופים היו נמהרות
לדעת שופטי בית המשפט העליון עופר גרוסקופף, דפנה ברק-ארז ויעל וילנר, יש להעניק מעמד כמעט מכריע ללשון הברורה של החוזה • "אין הצדקה במקרה הרגיל שבית המשפט ינסה לנחש את כוונת הצדדים"
פסק הדין בפרשה לא הפך את הלכת אפרופים • מעבר לכך, הוויכוח על השאלה האם פרשת ביבי כבישים קברה את הלכת אפרופים או לא, חושף שהדרך היחידה להביא לביהמ"ש אנטי-אקטיביסטי היא באמצעות פסקי דין אקטיביסטיים שחותרים תחת עשרות שנים של פסיקה מושרשת • דעה
בפסק דין הרכבת יש משום שינוי, אך אין זה ראוי להכריז בעקבותיו על קבורת הלכת אפרופים • דעה
הפולמוס הציבורי הסוער סביב פסיקת העליון בעניין אקדמי כביכול של דיני חוזים, הוא למעשה עוד קרב במערכה על השאלה שמעסיקה בימים אלה את הציבור ישראלי: מי מחליט מה
הוויכוח בפרשת אפרופים לא היה מחלוקת על פרשנות חוזים אלא מלחמה על נרטיב פוליטי ושבטי • לא במקרה רוב הימין תמך בניתוח שלי, ולא באורח פלא השמאל התנגד לו
חברת "ביבי כבישים ועפר" הגישה בקשה לקיים דיון נוסף בפסק-הדין של ביהמ"ש העליון שהכריע לרעתה בסכסוך על עשרות מיליוני שקלים עם רכבת ישראל. לטענתה, מדובר בפסק-דין המהווה "שינוי דרמטי" • בכתבה שפורסמה ב"גלובס" מוקדם יותר השבוע טענו משפטנים בכירים אחרת
פסק הדין של העליון נוגע לסכסוך בין הרכבת לחברת "ביבי כבישים", הנאשמת בפרשת השחיתות בנתיבי ישראל • המדינה חילטה לחברה 45 מיליון שקל, אבל בעקבות תוצאות פסק הדין תצטרך לשחרר את הכספים לטובת הרכבת
השמועות על מותה של הלכת אפרופים של בית המשפט העליון היו מוקדמות מדי ומבוססות פחות מדי • גם הוויכוח הזה, שהיה אמור להיות ענייני ומקצועי, גלש במהרה לוויכוח ימין–שמאל בין המחנות המתכתשים תדיר על זהותה ואופיה של מערכת המשפט הישראלית
ההודעה על מות הלכת אפרופים הייתה מוקדמת • שטיין אמנם לא קבע הלכה חדשה, אבל הוא בהחלט מנסה לצמצם את האופן שבו בית המשפט מיישמים את ההלכה הזאת • הוא קובע כי יש לתת ללשון החוזה משקל יותר מכריע
בית המשפט העליוןהלכת אפרופיםהפרת הסכםחוק החוזיםחקיקהיריב לויןישראל במלחמהכרמית יוליסמשרד המשפטים מיסוי ומשפט