אני קצת מבין את נתניהו שמוכן לוותר על הרבה, ובלבד שלא לעזוב את המעון בבלפור • הדירה שאני גר בה לא שלי, כמו שבלפור הוא לא הבית שלו, אבל אחרי כל השנים באותו הבית, תסכימו, לפעמים תחושות השייכות והבעלות יכולות קצת להתבלבל בתוך הראש
צומת הרחובות ז'בוטינסקי ויהושע בן נון בתל אביב הפך השבוע לשקט באופן חריג, כשנהרג שם רוכב קורקינט בן 25 • כשהגיע לפינה בסך הכל כשעה לאחר התאונה, דרור פויר הרגיש שמחובתו להכיר את ספיר בנדה ז”ל, לספר עליו ובעיקר להראות עד כמה יקרים החיים
יהודים וערבים, כולם מסכימים: "ההרגשה ביפו לא נעימה כבר המון שנים. אין חוק והכול חשוף. זה הפיל שבחדר"
בכיתה י"ב השתנו חייו של רובי ארונשווילי: במקום להיות נהג בצבא, הוא הצטרף לתוכנית "עתידים" לנוער מצטיין מהפריפריה • היום, רגע אחרי שחברת הסייבר שהקים CYE הפכה ליוניקורן, הוא מודה: "זו הייתה המקפצה הכי חשובה בחיים שלי", ומנסה לגרום לצעירים כמוהו ללכת בדרכו
אפשר להסכים על זה שהלכנו רחוק מדי עם המריבות, הניכור, השבטים, המחנות והמכות • אז מה עושים? לחזור אחורה אי אפשר, וגם לעצור את הזמן אף אחד עדיין לא הצליח, אבל הלו, לא חייבים להמשיך וללכת במעגלים - תמיד אפשר לשנות כיוון
אין מה להודות לפרסומות על הגיוון היחסי. תעשיית הפרסום לא דחפה לכיוון הגיוון או קידמה אותו, אם כבר להיפך
מאז שנכנסו לחיינו לפני כ-30 שנה, פרסומות הטלוויזיה הן חלק בלתי נפרד מעיצוב דמות הישראלי • איך נראית הישראליות של היום בעולם הפרסום, וכיצד היא שונה בהשוואה לימים שבהם כל המדינה חיכתה בנשימה עצורה להפסקת הפרסומות • הצוללת עושה סדר • האזינו
לא צריך להיות חוקרי פיזיקה כדי להבין שהמודל הסטנדרטי של הפוליטיקה הישראלית כבר לא מספיק
ד"ר ויויאן מינג הפכה את סיפור החיים המשוגע שלה להצלחה • חוקרת מוח, מומחית בבינה מלאכותית, טרנסג'נדרית והומלסית לשעבר, הקימה מעבדה למחקר "מדע משוגע": "חוקרים בעיות מבולגנות באמצעות שיטות מדעיות. הקורונה הייתה אירוע מרתק" • בית ספר לניהול בעידן כאוטי, פרויקט מיוחד
השבוע קרו לי כמה אירועים שנתנו לי חתיכת פרספקטיבה על החיים וגם השכיחו ממני את המדינה והממשלה
האחראי להכרזה על שמורת הטבע הראשונה בארץ היה מהנדס חרוץ ונחבא אל הכלים שגם שמר על הריאות הירוקות של המדינה, קבע במו ידיו את מיקומם של יישובים כמו אשדוד ודימונה, והקדים להילחם אפילו בבעיית הרכב הפרטי • אליעזר בְּרוּצְקוּס עיצב את פני ישראל, למה אף אחד לא זוכר אותו?
בחיי שאין לי שום חשק לטוס לחו"ל כרגע. תמיד אהבתי את הארץ, אבל בשנה האחרונה מערכת היחסים שלנו עברה שלב
כתבתי לכם שלא אצביע, אבל אין לי אומץ. ביום שלישי אצביע, ולו רק כדי שלא לוותר על הזכות לקטר עד הבחירות הבאות
הקורונה פירקה להן את העסק, אבל לא שברה אותן • חזרנו למשפחות שביקרנו בקיץ של הקורונה לבדוק מה שלומן, והופתענו
אני שומע על שלל יוזמות לתמריצים לעובדים שיחזרו לעבוד, ויש לי רעיון לתמריץ שיכול להיות נחמד: מה דעתם על ליצור מקומות עבודה הוגנים יותר?
כנציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה והרווחה, מרים כבהא בכלל היתה רוצה שלא יהיה צורך בתפקיד שלה • "הטיות יש אצל כולם ובכל מקום, אין מישהו חסין. אין דבר יותר מתסכל מזה שאדם נחסם משוק העבודה בגלל שהוא שייך לקבוצה מסוימת"
איראןאמנותהמחאה החברתיתועידת ישראל לעסקים 2011טיסותמגזין Gמחאת האוהליםמסוקפרויקט האושר