התקשורת

כשבמרכזו של סיפור עומד אדם רב עוצמה וקשרים - דווקא אז גובר הטעם בפרסומו

התקשורת קופצת על סיפורים עם שמות מפורסמים, גם אם הם לא ממש ראויים לפרסום

הסנגוריה הציבורית יוצאת נגד השימוש של המשטרה והפרקליטות בתקשורת: "הפרקליטות פועלת בתקשורת כדי ללחוץ על ביהמ"ש; התקשורת הפכה למערכת הרדופה ע"י שד הרייטינג"

השופט הנכבד הפך את כולנו, העיתונאים, לחשודים. אבקש לפיכך שיסביר לי איפה טעיתי

העיתונים מתנהגים כמו משתמשי פייסבוק: במקום לדווח הם משנים סטטוסים ומעלים תמונות

אם אפשר לפרסם מסמך שמקורו לא ידוע, כל אחד יכול לחבר מסמך ולדאוג שיגיע לתקשורת

כבר זמן רב שתפקיד התקשורת אינו מסתכם רק בדיווחים. והיכן שיש תקשורת - יש יועצי תקשורת

הנזק שנגרם לשוק התקשורת מחקיקה שאיחרה את זמנה הוא עצום - ראו מקרה ערוץ 10 למשל

נכון, נדמה שיש לו הכול וזה יכול לעצבן, אבל הוא גם אחד היחידים שנותנים מעצמם לטובת הכלל

אף אחד בתקשורת לא שואל - כל העיתונאים מגיבים על מה שהיה ולא צופים אל מה שיהיה

במקום לצעוק שכולם מנסים להצר את צעדיה, אולי כדאי שהתקשורת תדע לרסן את עצמה

הידידות האמיצה בין המשטרה והתקשורת הפכה אותן לרשות השופטת בישראל

"אי-אפשר שלא להתרשם מההנאה של התקשורת לסקר את הפרשות הללו. כולם החליטו שמדובר באישום מוכח, אפילו שלא הוכח דבר" ■ "יש משולש קשר גורדי מושחת בין משטרת ישראל, התקשורת הממוסדת והפרקליטות"

כשהתקשורת מתרכזת בפרשת הרמטכ"ל ומתעלמת ממיליון עניים - היא מועלת בתפקידה

סיקור אירועי יום האדמה הדגים כיצד התקשורת הישראלית מבקרת רק את מה שנחשב בון-טון

ידידיה מאיר, אמילי עמרוסי, חיים זיסוביץ', יוסי אליטוב ושמואל מאיר הירשמן התכנסו אצל קובי אריאלי כדי לפרק את התקשורת ואת עצמם