מדעים

יואל מוקיר, היסטוריון כלכלי בעל שורשים ישראליים, זכה בפרס נובל בזכות מחקריו על תולדות הצמיחה • בראיונות קודמים הוא הזהיר כי הקדמה לא מבטיחה דמוקרטיה, ואמר: "יש תחושה בקרב שכבות רחבות שהטכנולוגיה משרתת קבוצה קטנה, שמתעשרת על חשבון השאר"

הוועדה העניקה את פרס הנובל לכימיה לשלושה חוקרים שהצליחו ליצור חומרים חדשים שאינם קיימים בעולם ויכולים לשמש לצרכים כמו אנרגיה ירוקה • אחד הזוכים, עומר יאגהי, גדל במחנה פליטים בירדן, עבר לארה"ב והגיע לקדמת הבמה: "כפליט, אתה אף פעם לא נורמלי, אבל המדע הוא עדיין אחת השפות הבינלאומיות היחידות", אמר בעבר בראיון לגלובס

פרס הנובל לפיזיקה לשנת 2025 ניתן לג'ן קלרק הבריטי מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, למישל דבורה הצרפתי מאוניברסיטת ייל ולג'ון מרטיניס האמריקאי מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה • החוקרים הדגימו את תופעת המינהור במעגלים חשמליים - על בסיס גילוי זה פותחו יכולות חדשות בתחום מכניקת הקוונטים

שלושה חוקרים מארה"ב ומיפן זכו בפרס נובל לרפואה לשנת 2025 על תגלית שחשפה כיצד מערכת החיסון מווסתת את עצמה ומונעת מהגוף לתקוף את רקמותיו - פריצת דרך שהובילה להבנת מחלות אוטואימוניות ולטיפולים חדשים

ד"ר ניקולס רייט, חוקר מוח שמייעץ לפנטגון ולממשלת בריטניה בסוגיות ביטחון, משתמש בידע שנצבר על המוח האנושי כדי לפתח אסטרטגיות לדיפלומטיה ולמלחמה • בראיון לגלובס, הוא אומר שאנחנו מחווטים לקונפליקטים, אבל אופטימי לגבי האפשרות לסיים אותם, או לפחות לשפר עמדות

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: אין לה "צד אפל", והיא לא משפיעה על התנהגותכם. אז למה ייחסו תכונות כאלו ללבנה?

בכנס שנערך באוניברסיטת קולומביה דנו כמה מאות מתמטיקאים באפשרות לבטל את אקסיומת האינסוף המקובלת, מאחר שהיא מעכבת את התקדמות המדע • האינסוף אולי קיים, אומר פרופ' דורון ציילברגר בראיון לגלובס, אבל למתמטיקה אין צורך בו • בקהילת המדעים המדויקים הרעיון הזה עדיין נחשב מוזר מאוד

במשך שנים מיצבה את עצמה ארה"ב כבעלת עליונות מדעית בינלאומית, שגם בנתה את היותה מעצמה צבאית ומדינית • אלא שכעת הקיצוצים האדירים של ממשל טראמפ בתקציבי האקדמיה ומדיניות ההגירה מאיימים להבריח את המוחות מחוצה לה - ולערער את הובלתה • מי המדינות שעשויות להפוך למוקדי המחקר החדשים

מחקרים חדשים על שינויים באורח החיים ופיתוח גישות למניעה חושפים הזדמנות למדוד את הבריאות הקוגניטיבית ולשפר אותה

פרופ' פז בנימיני חוקר אנרגיות הנפלטות באירועים בעלי עוצמות אפיות כמו התנגשות בין כוכבים • בראיון לגלובס הוא מסביר איך מתרחשת רעידת אדמה בלי אדמה, מדוע כוכב קטן מנצנץ ומה הופך את קבוצת גרמי השמים שחקר לעוצמתית במיוחד • "בכל פעם אנחנו מגלים שהטבע יכול לעשות דברים שחשבנו שהם בלתי אפשריים"

הפרויקט, שהוכרז במאי השנה באירוע גדול של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נועד למפות את כל הגורמים שאנחנו נחשפים אליהם לאורך החיים ומשפיעים על הבריאות שלנו - מחיבוק ועד חומרי הדברה • האם טכנולוגיות חדשות יאפשרו להשלים את המשימה? שלוש חוקרות של התחום מסבירות למה הפרויקט מלהיב כל כך ומספרות על ההישגים שכבר הגענו אליהם

16 מיני נחשים ארסיים - כולל קוברות, עכסנים וממבות נעצו את שיניהם בטים פריד

לצד תרומות גדולות יותר מתורמים מוכרים וחדשים, המכון יוצא ממגדל השן ופונה לקבל את עזרת הציבור • גם אוניברסיטת בן גוריון יוצאת בקמפיין

פגיעת הטיל האיראני במכון ויצמן הביאה להרס רב במקום, כמו גם לפגיעה בתשתיות מחקר, בניסויים המתנהלים מזה שנים ארוכות ובציוד יקר • בבניינים שנפגעו מתקיימים מחקרי מניעת הזדקנות, סרטן ומחלות רבות נוספות: "מאוד חבל על מה שקרה. זה אינטרס משותף של כל האנושות"

תוצאות מבחני TIMSS שפורסמו החודש הצביעו על צניחה חדה בהישגי התלמידים הישראלים במתמטיקה ובמדעים, כזו שלא נראתה פה כבר שנים • במקביל מספר המועסקים במקצועות הטק בירידה, וספק אם יעמוד ביעד שהציבה לו הוועדה להגדלת ההון האנושי בתעשייה • הקורלציה בין השניים מדאיגה רבים בענף, ומעלה שאלה על מעמדו העתידי של קטר הצמיחה של המשק ועל הכלכלה כולה

ספר שיצא לאחרונה בארה"ב טוען שהמקריות היא שמאפשרת למדע להתקדם במהירות, וההוכחה לכך היא עשרות תגליות שנעשו בטעות והיום קשה לדמיין את חיינו בלעדיהן • מצמיגי גומי ועד קוצב לב, גלובס מציג חמישה סיפורי מדע ששינו את העולם