קרקע חקלאית

מועצת מקרקעי ישראל משותקת בגלל עיסוקיו האחרים של שרון, המנוע בכל מקרה מלדון בקרקע חקלאית, לכן עדיף שיאציל סמכות למישהו אחר

נעמי בלומנטל, שאותה הציג ראש הממשלה אריאל שרון כשרת התשתיות בפועל, תעסוק פחות בנושאי המינהל, ובנושא המים היא מחויבת להשתדלות יתרה, כי, לדבריה, "על-פי השיטה הנהוגה כיום, לאף אחד אין מוטיבציה לחסוך במים"

על מועצת מקרקעי ישראל לגבש מדיניות ניהול מקרקעין חדשה במגזר הכפרי ("החקלאי" לשעבר), הבוחנת את העובדה כי "כושרן החקלאי" של מרבית הנחלות הוא בגדר נחלת העבר, ואין הוא עוד פונקציה של "גודל" אלא של איכות "החקלאי" המחזיק בהן, אם בכלל, וכי חלים שינויים מפליגים ב"מרקמן החברתי" של האגודות, היות ואין עוד חפיפה בין "אגודה" לבין "היישוב", עם תנופת ההרחבות, המכפילות את אוכלוסי הישוב עם מי שכבר אינם חברי האגודות ממילא

כללי המשחק של האגודות השיתופיות שימשו את המינהל עד היום כאליבי להתחמקות מטיפול בבעיות במושבים ובקיבוצים

הסיבה: לקיבוץ אין חובות לסוכנות היהודית

יש לראות בהסכם בין הקיבוץ לקבלן כהסכם מכירה של חלק מן הזכויות במקרקעין, והוא מהווה בעצם עסקת קומבינציה בין הקיבוץ לקבלן

עו"ד שרגא בירן, המיליטנטי מבין הטוענים לזכויות החקלאים, מנסה ליזום חקיקת חוק חכירות חדש, שבמרכזו תהיה הכרה בזכות החכירה כזכות קניינית כמעט מלאה

שרון הוא יו"ר המועצה לאחר התפטרות ליברמן * ההנחיה - בעקבות תחקיר "גלובס" על נחלת משפ' שרון בכפר מל"ל

לדעת גרבץ, מתן זכות יזמות ללא מכרז יגרע מהכנסות הקרן הקיימת באורח משמעותי, וזאת בנוסף לפגיעה בעקרון בעלות הלאום על הקרקע

היועמ"ש של קק"ל קבע כי הם נמצאים בניגוד עניינים

ועכשיו האנרכיה: בן-אליעזר ושמחון נגד שטרית-רובינשטיין-שרנסקי, ושרון בכלל לא יכול לעסוק בזה

לטענתה, המושב מכר זכויות במקרקעין לקבוצת אנגל וליזם נוסף ללא הסכמתה

בהצעה: הכרה בכל בעלי הנחלות כבעלי חוזה לדורות; הפחתת הפיצוי על הפשרת קרקע ל-20%

קרקע זמינה לבנייה במרכזי ערים, הן בבעלות פרטית ובמיוחד בבעלות מינהל מקרקעי ישראל, אינה מנוצלת בגלל קביעות מיסוי ותכנון מיושנות

לאור מחקרים חדשים ומידע שלא היה עד כה בידי הציבור, מתברר יותר ויותר, כי חלק ניכר מהקרקעות המצויות ביישובים החקלאיים במרכז הארץ נרכשו בכספם הפרטי של המתיישבים * מהבחינה הכלכלית-שמאית, מצב זה מהווה מהפך של ממש בגישה לאומדן שווי זכויות החוכר

למרות שכיוון ההתפתחות ביישובים החקלאיים הוא לקראת רוב של לא חקלאים, המינהל לא נערך כראוי לשינוי מבחינת הקצאת שטחים לצרכים קהילתיים, לאור העובדה שבתוך שנים ספורות ייבחרו ועדים מקומיים נפרדים בכל היישובים המורחבים