בעלי שליטה הוספה למעקב

תמיד יהיו חברות חדלות פירעון, אך בעולם אחר לא יהיה מי שיזרים כסף הצלה

ביהמ"ש הכלכלי קבע כי בעלי שליטה אינם מוסמכים לשלול מבעלי מניות מיעוט את זכות ההצבעה לאישור עסקאות חריגות עם בעלי עניין, בעילה שהם "בעלי עניין אישי שלילי" ■ מומחים לדיני חברות: הכרסום בכוח בעלי שליטה תואם לרוח חוק החברות

האם מתנגדי השכר המוגזם הופכים בעלי עניין, כי הם מתחרים פוטנציאליים לעסקי החברה?

פסק דין של ביהמ"ש הכלכלי קובע: דירקטוריון חברה והאסיפה הכללית שלה אינם יכולים לפסול בעל מניות מיעוט מהצבעה לאישור עסקות חריגות שעורכת החברה עם בעל השליטה

בן-דב יעשה הכול שלא לאבד את בבת-עינו ונכס הבסיס של שרשרת חברות ההחזקה שלו

מתארכת רשימת בעלי החברות שאינם מצליחים לאשר את שכרם באסיפה הכללית ■ צמד בעלי השליטה בחברת מטי טכנולוגיות הולכים הביתה ומצטרפים לבעלי החברות טסקום, אאורה, שלדות, פרידנזון וכמיפל שעזבו את תפקידם

כיצד תשפיע ההבחנה בין זכויות מגינות ובין זכויות משתתפות על הדוחות הכספיים?

רוב בעלי השליטה בבורסה עוד יתגעגעו להסכמי העבר. תשאלו, למשל, את אילן בן דב

כדאי למקד את המלצותיה של ועדת הריכוזיות ולמקדן בחברות מסוג מסוים. להלן הסבר

יישומ תיקון 16 לחוק החברות מרכז כוח רב בידי בעלי מניות המיעוט בכל הנוגע לאישור שכר הבעלים ■ פרופ' יוסף גרוס: "לתיקון יש הצדקה רעיונית, אך יישומו יכול לעורר בעיות של סחיטה"

מהר מאוד נראה זליגה של הכללים ותביעה להכיל אותם על כל חברה הנסחרת בבורסה

לדברי שר המשפטים, "הצעת החוק הפרטית שהוגשה ליצירת תקרת שכר לבכירים לא תעמוד במבחן המציאות, מאחר שהיא מבוססת על ההנחה כי ניתן ליצור פתרון אחד לכל מגוון החברות"

תשובה לעו"ד רובין, שטען שבעלי השליטה לא ערבים לחוב ושבעלי האג"ח הם ספקולנטים

השופט נעם סולברג מכיר ב"עניין אישי שלילי" של בעל מניות מיעוט. פרשנות וביקורת על פסק הדין

עו"ד פיני רובין, המייצג את תשובה ובן-דב בהסדרי החוב, לא מבין את הביקורת כלפי בעלי השליטה: "המהלומה שסופג כאן בעל השליטה היא הרבה יותר גדולה מזו של מחזיק אג"ח פרטי"

לתיקון 44 לחוק ני"ע התווספו שני סייגים המקהים את שיניו ומעקרים את כוונת המחוקק