עוכבו לחקירה 35 חשודים בגניבת חול מאתר הבנייה עיר ימים בנתניה

בין העצורים נהגי משאיות ומפעילי כלים כבדים, אך גם מנהל חברת התשתיות המפתחת את האתר ומנהל העבודה.

לטענת המשטרה מנהלי האתר נעצרו לאחר שהתברר שנהגי המשאיות נכנסו למקום דרך השער הראשי של האתר המגודר כולו. לדעת המשטרה מדובר בשיתוף פעולה פנימי עם הגנבים.

עוד טוענת המשטרה שבגניבת החול מעורבים גם גורמים פליליים ועבריינים רבים. המשאיות וכלי החפירה נעצרו לצורך חילוט עתידי.

על–פי הערכה צפויים מעצרים נוספים. לדברי ראש מחלקת תשאול במרחב השרון, פקד יוסי קליין, חשיפת גניבת החולות היא תוצאת חקירה סמויה שהתנהלה במשך חודשיים, בשיתוף הסיירת הירוקה.

לדבריו, כלי החפירה נהגו לערום את החול מבעוד מועד. לקראת בוקר הגיעו המשאיות למקום והחול נערם עליהן תוך דקות, בממוצע הגיעו לאתר 7 משאיות מדי לילה. המשאיות נסעו לאיזורים שונים בארץ בין השאר לתחומי הרשות הפלשתינית.

קליין מדגיש שעפ"י החוזה בין חברת התשתיות לבין החברה לפיתוח נתניה, אסור להוציא חול מהאתר, שכן חול זה נחוץ לצורך העבודות במקום ולצורך יישור השטח שבו גבעות.

מבדיקה שנערכה בסוף שנות ה–90 עולה שצריכת החול בארץ היא של 12 מיליון טונות בשנה, כאשר 10% מתוך כמות זו מסופקת על–ידי גנבי חול ובדרך כלל מאתרי טבע רגישים האסורים בכרייה. כריית חול מאתרים אלה גורמת לפגיעה בטבע ובנוף אך גם לפגיעה קשה במי התהום.

עד 2000 בוצעה כריית חולות בארץ בידי שלוש חברות מורשות. עם חקיקת חוק חובת מכרזים בוטלו הזיכיונות. והמינהל החל להעניק הרשאות כרייה לזוכים במכרזים. עד מהרה התברר שגם אלה חורגים מהכמויות המותרות וכורים בפועל כמות גדולות הרבה יותר.

במהלך 2000 בוצעו כמה מבצעי עקיפה גדולים, במהלכם נפתחו 84 תיקים והוחרמו 24 כלים כבדים לצורך חילוט. רק במקרה אחד הוטל עונש מאסר של 3 שנים על גנב חולות.

בדיון שנערך בכנסת בנושא זה לפני מספר שנים הודו נציגי המשטרה שהם נמנעים מלטפל בתופעת גניבת החולות מפחד העבריינים שהשתלטו על התחום, ומשתמשים באלימות קשה נגד השוטרים ונגד הפקחים.