באר-שבע: גם לנו יש עיר עתיקה ראויה לשימור

העיר העתיקה בבאר-שבע, שלא מזמן ציינה 100 שנה להקמתה, הינה העיר הראשונה שהקימה האימפריה העותומנית בארץ ישראל, ואחת היחידות בעולם שתוכננה מראש כעיר שלמה * מיעוט מהבניינים שומר, מרביתם ביוזמות פרטיות, אך היתר ממתינים להכרה בחשיבותם הלאומית ובפוטנציאל שלהם להפוך לאבן השואבת של הנגב

"על מדינת ישראל להעניק מעמד של אתר לאומי לשימור לעיר העתיקה של באר-שבע, לרבות העמדת תקציבים ראויים לשיקומו ושימורו לעתיד של המתחם כולו", כך אומרות עיריית באר-שבע והמועצה לשימור אתרים, שקיימו לאחרונה ישיבה מיוחדת בנושא.

בישיבה לקחו חלק ראש העיר, יעקב טרנר, מנכ"ל המועצה לשימור אתרים, יוסי פלדמן, סגנו ומנהל אזור הדרום במועצה, דן שגיא, חבר מועצת העיר אנדרי אוזן, מתכננים, מזכיר ועדת השימור העירונית, אילן ניר, חברי ועדת השימור באר-שבע והדרום, נציגי משרדי ממשלה ואחרים.

העיר העתיקה בבאר-שבע, שלא מזמן ציינה 100 שנה להקמתה, הינה העיר הראשונה שהקימה האימפריה העותומנית בארץ ישראל, ואחת היחידות בעולם שתוכננה מראש כעיר שלמה. זאת, בניגוד לערים אחרות שהתחילו מיישוב מצומצם והתפתחו בהדרגה.

העיר הוקמה על צומת הדרכים החשוב ביותר בדרום, ובמפגש הגבולות של שלושת השבטים הבדואים הגדולים בנגב (עזאזמה, מחמדין וזורבה). היא תוכננה במבנה שתי וערב, וכללה בחלקה העליון את מבני הממשל והציבור, בחלקה התחתון מבני מגורים ומסחר, וכן גינות, בארות ועוד.

במלחמת העולם הראשונה נכבשה העיר על-ידי צבאו של הגנרל אלנבי, ועד סיום המנדט נשלטה בידי הבריטים. במלחמת העצמאות כבשה חטיבת הנגב את באר-שבע (שלאחר עזיבת הבריטים נותרה עיר ערבית), שבמהלך השנים הלכה והתפתחה הרבה מעבר למתחם ההיסטורי המקורי.

חלק מהמבנים והאתרים ההיסטוריים, כגון באר אברהם, בית המושל, בית הספר לילדי השייח'ים ואחרים, שוקם אמנם במשך השנים, חלקו על-ידי גורמים פרטיים, אולם ככלל - מחייב מצבו של מתחם העיר העתיקה שיקום ושימור מקיפים ויסודיים. רק כך יוכלו להינצל אתרים חשובים כתחנת הרכבת הטורקית, מתחם בית החולים הדסה (קצין העיר), מתחם ורד, הגשר הטורקי מעל נחל באר-שבע ורבים אחרים.

לדברי טרנר, צריכות הממשלה והכנסת להוביל מהלך שיכלול את הצעדים הבאים: הכרה ברמה הלאומית בעיר העתיקה של באר-שבע כבעלת חשיבות לאומית ובינלאומית בתחום השימור; הקצאת תקציב משמעותי לשימורה; איגום פעילות ותקציבים מצד השרים ומשרדי הממשלה הרלוונטיים - הפנים, האוצר, התיירות, הבינוי והשיכון; עידוד יזמים ובעלי מבנים היסטוריים לשמרם על-ידי הקלות במס והטבות נוספות; הקמת קרן מיוחדת לגיוס תרומות ומשאבים לנושא והקמת מנהלת שתעסוק, הלכה למעשה, בשיקום המתחם ובשימורו.

"אין כל ספק, כי לעיר העתיקה יש פוטנציאל אדיר להפוך לפנינה תיירותית של ממש, שתהווה למעשה את מרכז התיירות בנגב כולו. בדומה למקומות אחרים בארץ, גם כאן יכולים מבנים היסטוריים משוקמים להפוך לגלריות, בתי קפה, מסעדות ואטרקציות נוספות שיהפכו את המקום לתוסס, דינאמי ופעיל 24 שעות ביממה. כמו כן, ניתן למשוך צעירים רבים לאזור על-ידי הכשרת מגורי סטודנטים במבנים משומרים. לאור מצבו הקשה של המתחם, אנו קוראים לממשלה ולכנסת לפעול בהקדם לקידום יוזמה זו, בטרם ייהרסו שכיות חמדה נוספות בעיר העתיקה", אומרים בעירייה ובמועצה לשימור.

העיר העותומנית

בית המושל: נבנה על-ידי העותומנים ב-1910 כבית המושל הטורקי, במרכז העיר העתיקה בבאר-שבע. הבניין בולט ומרשים ביותר, בן שתי קומות. עם כיבוש הארץ על-ידי הבריטים ב-1917, הפך הבניין לשימוש האדמיניסטרציה הבריטית. אחרי קום המדינה שימש המבנה כמוזיאון הנגב לארכיאולוגיה, כעבור שנים ננטש ומצבו הדרדר. בהשקעה גבוהה שוקם ושומר הבניין בסיוע מפעל הפיס. הבניין המשומר משמש כיום כמוזיאון הנגב לאומנות.

בית עארף אל עארף: ממוקם בלב העיר העתיקה, ממול לבית המושל. נבנה ב-1915 ושימש כבית מגוריו של אחד מעשירי באר-שבע הערביים. הבניין בן קומה אחת, נבנה בסגנון חצי אירופאי בהשפעה מזרחית. אחרי קום המדינה שימש הבניין כמועדונית שק"ם, וברבות הימים ננטש. לפני כארבע שנים נרכש הבניין ע"י הקבלן הבאר-שבעי פרץ לוזון, ששיפץ ושימר את הבניין, והקים בו את מרכזו העסקי.

בית הספר לילדי השייחים: מבנה מרשים המצוי ברח' הפלמ"ח פינת חטיבת הנגב, מול פיקוד דרום. הבניין נבנה במקור כבית ספר עבור ילדי השייח'ים הבדואים העשירים מהסביבה, בניסיון למשוך בדואים נוודים להתיישבות קבע. הילדים למדו בבית הספר תקופה קצרה בלבד של מספר שנים, בתחילת שנות ה-20. הבניין תוכנן על-ידי ארכיטקט גרמני בסגנון אירופאי בהשפעה מזרחית כגון קשתות.

הבית עבר גלגולים רבים, ושימש במהלך השנים גם כבית חולים וכבית החייל. כשהיה הבניין בחזקת הצבא הדרדר מצבו והוא ננטש לבסוף. קרן רש"י התגייסה לשיקום המבנה לפי כל כללי השימור, ומשקיעה בפרויקט מיליוני דולרים. השימור מצוי בשלביו האחרונים, ועם השלמתו יוסב הבניין למטרות חינוך ומדע, ויהיה חלק ממרקם אורבני חינוכי, פארק מדעי בדרום הארץ, הכולל גם את בית יציב הסמוך, בו נערכות פעילויות חינוך, השכלה והכשרה.

בתים פרטיים ראויים לציון: ברחוב סמילנסקי 3 מתגורר מזה כ-40 שנה הצלם גואל דרורי בבניין עותומני משומר. במרחק קצר ממנו, ברחוב טרומפלדור, מצוי הסטודיו של האומנית יהודית מאיר, אף הוא בבית עותומני משומר.