1ליום הולדתו ה-75 קיבל סעדיה מנדל מתנה שכל אדריכל יכול רק לחלום עליה. הספר השני בסדרת האדריכלים של אורלי רובינזון (שהיה לי הכבוד לסייע לה בעבודתה), יצא לאור בימים אלה ממש, והוא מציג את סיפורו של אחד האדריכלים הוותיקים, המצליחים והאינדיבידואליסטים ביותר בשדה הישראלי. פרופ' מנדל הוא אדריכל, מורה, אמן, בונה, משמר ו"ממחזר", כלשונו, שהסביבה כולה היא כחומר בידיו. בספר מצליחה רובינזון לקשור בכישרון בין מה שמעניין את הקהל הרחב - בתים יפים, סגנון אדריכלי ואופנת מגורים - לבין היריעה הרחבה של עיסוקיו המרתקים ונקודות ההשפעה הרבות של מנדל לאורך חייו.
עוד לפני המילים, הספר מדבר לעין, וגם את זה הוא עושה בכמה רבדים: הצילומים העכשוויים, של בתי מידות וסגנון חיים מפתה ומרהיב, לצד צילומי ערים ופרויקטים ציבוריים שרבוטים וקטעי יומן, דפים תלושים, סקיצות וכיתובים, שמעטרים את הספר לכל אורכו ויוצרים אינטימיות נדירה בין הקורא לאדריכל.
"היצירה האדריכלית היא שירות ורק לעיתים היא הופכת לאמנות", מצוטט מנדל בדפי הפתיחה. ואכן, כמי שהיה מעורב בתכנון המרחב הציבורי ביפו, מנדל הצליח לתת שירות אדריכלי רב לאורך השנים, מבלי לאבד את דרכו החופשייה והאמנותית. ההצצה לתוך ה"אטלייה" והראיונות המשולבים בספר מציגים את האדם במלוא מורכבותו, מהיבטים מקצועיים ואישיים.
"סעדיה מנדל, אדריכל"
אורלי רובינזון, הוצאת כנרת-זמורה-ביתן
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
