ניצול דירת מגורים לשכיר העובד מהבית

הרשימה מלמדת כי ניתן לנצל שורה של הוצאות בדירת מגורים על מנת להפחית את המס גם אצל שכירים העובדים מהבית, ובמיוחד ניתן לנצל חלק מהריבית על המשכנתא והוצאות הפחת המגיעות לנכס, וזאת ללא אובדן הפטור על מכירת דירת מגורים

מקובל כי שכיר העובד מהבית יכול לנכות חלק מהוצאות הדירה שאיננו אסור על שכירים (כמו הוצאות רכב או הוצאות מסוימות שננקבו בתקנות מגבילות מיוחדות). עם זאת יש שבתי המשפט מתירים לשכירים תוך התחכמות משפטית מסוימת הוצאות אסורות, על מנת למנוע מצב בו השכיר משלם מהנטו הוצאות שלמעשה משרתות את מעבידו (סנונית רכב).

בהתחשב בכללים דלעיל ובהתחשב במאפיין של דירת מגורים, ניתן יהיה עתה לראות אילו הוצאות יכול שכיר העובד מהבית שעבודתו חיונית למעבידו או חיונית לשמירת רמתו המקצועית של השכיר, לנכות בחישוב הכנסתו החייבת ולקבל החזר מס בסוף השנה על סמך דו"ח מקוצר שיגיש למס הכנסה, ללא פתיחת תיק קבע שם.

ראשית נהוג לומר, כי שליש מהוצאות הבית בבית בו יש שלושה חדרים יותר בניכוי. קרי, ארנונה, חשמל, מים ובמיוחד כיבוד - אם הוא מקבל לקוחות או ספקים בביתו - יותרו בניכוי.

מעבר לכך, תותר באותו חלק יחסי הריבית על משכנתא. ריבית על משכנתא הנה הוצאה נכבדה וגדולה, שרב השכירים נושאים בה בסכומים משמעותיים ביותר על פני השנים. ריבית כזו היכולה פעמים רבות לעלות כדי רבע שכרו של השכיר, אם תותר - גם חלקית - מהווה הקלה משמעותית ביותר על חישוב הנטו של רב השכירים בישראל.

לניכוי הריבית אין השלכות שליליות דרך כלל, בניגוד לדעה השלילית הרווחת החוששת מאבדן הפטור ממס שבח במכירה. נזכור, כי מכירת דירת מגורים פטורה ממס ללא תלות בשאלה אם הריבית נדרשה כהוצאה. אדם המשכיר בית שקנה אותו במשכנתא ומנכה ריבית נגד הכנסת שכר הדירה, וודאי יהיה זכאי לפטור במכירה. הפטור איננו מותנה באי ניכוי הוצאות המשכנתא כנגד הכנסות שכר הדירה.

הדבר נראה כה אלמנטרי שלא רבים נותנים דעתו אליו. כך, גם אם גר אותו אדם בדירה שסייעה לייצר הכנסה אחרת - עבודה - אין סיבה שאם חלק מהוצאות הבית מותר בניכוי בחישוב הכנסתו של אותו שכיר, לא ייחשבו הוצאות הריבית לחלק מסוים בתוך אותן הוצאות הבית, המותרות בניכוי.

הדבר נכון גם לגבי פחת ולא רק לגבי ריבית, דבר שיכול להגדיל את הנטו באופן משמעותי עוד יותר, משום שלעיתים הפחת שחושב גדול מהוצאות הריבית על המשכנתא, והוא מחושב גם על חלק ההון העצמי ששימש לרכישת הבית.

לחיזוק דעתנו נציין, כי במס שבח לא יכירו דרך כלל בהוצאות ריבית משום שהיה ניתן לנכותן לצורכי מס הכנסה - כך יפרש מס שבח את ההוראה כנראה גם אם מדובר בשכירים הללו.

יותר מכך, רק שכירים שאינם עובדים מביתם ואינם זכאים לדרוש כל אחת מיני הוצאות הבית, לא יוכלו גם לנכות את הריבית או הפחת נגד שכרם. לשכירים כאלו יעלה מזור והקלה אם ידעו כי לפי תקדים מ.ל. השקעות פסק דין מהפכני, ניתן להוסיף את הריבית על המשכנתא, כולל זו ששילמו עד היום משך השנים, לעלות הדירה בעת מכירתה, ולא סביר בעיננו כי לאחר תוספת נכבדה שכזו תהיה עוד הכנסה החייבת במס שבח מקרקעין. הפטור יישמר לדירה אחרת.