שתי נפגעות ישירות במעו"ף

צחי אברהם הוא אנליסט תקשורת וטכנולוגיה בכלל פיננסים ברוקראג'

בחודש שעבר כשהתחיל הניסוי למציאת "החלקיק האלוהי" בשוויץ, התקשו פרשנים להמחיש את סדרי גודל של הדבר, וזאת כי לבני אדם רגילים, אין יכולת להמשיג אותם באמצעות דברים המוכרים מחיי היום יום.

כמה זה טריליון

המשבר הפיננסי בארה"ב מאתגר אותנו בצד השני של סרגל המידות. איך מתמודדים עם המספר טריליון שמופיע תחת כל מאמר רענן? ההחלטה של הממשל בארה"ב להיכנס לעובי הקורה ולקחת על עצמו חובות בגין משכנתאות מפוקפקות, יותר או פחות, חייבה את הממשל לבקש את הגדלת החוב הממשלתי מ- 10.6 ל- 11.3 טריליון דולר.

ההערכה של גידול בהיקף 700 מיליארד דולר, שעם הזמן רק הולך ועולה, התקבל בעליות חדות בסוף השבוע האחרון בארה"ב וסחף עימו את שוקי העולם.

קנה המידה האישי שלי היה עד היום תקציב הביטחון האמריקאי הישיר, שהיקפו (כמה סימבולי) 700 מיליארד דולר, לפני תוספות, והוא יכול להמחיש את עוצמת ההתערבות במשבר הנוכחי.

התערבות ממשלת ארה"ב, יכולה להשפיע במגוון תחומים ובעיקר על חברות התלויות במישרין או בעקיפין בתקציבים ממשלתיים אמריקאיים.

במבט על המעו"ף שתי "חשודות" בהשפעה חריפה הן:

1. אורמת שרגישה לקיצוץ הסובסידיות התומכות בפרויקטים סביבתיים ויכולים להשפיע על הן על הרווחיות והן על הכדאיות של פרויקטים מסוימים.
2. אלביט מערכות - שניזונה מהתקציב הממשלתי.

הן כמובן לא היחידות.

ההשפעה על אלביט מערכות מורכבת: קל לומר כי קיצוץ בתקציב הביטחון האמריקאי יפגע בסקטור הביטחוני העולמי ואלביט בתוכו. אבל יש מספר גורמים שמשחקים לטובתה ופועלים בכיוון ההפוך:

1. גודלה היחסי
   היא שחקנית מדרג שני או שלישי בארה"ב וחלקה המזערי בתקציב הממשלתי יכול לעזור לה לחמוק, לפחות חלקית, מההשפעה השלילית.
   נכון להיום, לא נראית באופק השפעה שלילית על עסקיה ואני צופה מחצית שנייה חזקה מאד שתסגור שנת שיא ב-2008 בגידול אורגני בהכנסות בשיעור גבוה מ-30%. צבר ההזמנות והמיצוב העסקי של החברה, מבססים תחזית לגידול דו ספרתי גם בשנת 2009.
   אסטרטגיה אפשרית: לונג אלביט מול שורט על חברות הענק הבטחוניות האמריקאיות.
   
2. לקח היסטורי
   ההיסטוריה מלמדת שמשברים כלכליים נוטים להתגלגל לרמה המדינית ולהפוך לסכסוכים עקובים מדם.
   דוגמאות, לצערנו, קיימות למכביר. ואולי אינדיקציה ראשונית לנושא מתרחשת בימים הללו.
   שימו לב לתקציב ממשלת רוסיה לשנה הבאה, שהוא אמנם נמוך משמעותית מזה של ארה"ב, אך יותר מהכפיל עצמו בשנים האחרונות וצפוי לגדול ב- 25% נוספים ב- 2009 עד ל-50 מיליארד דולר.
   זו אינה בשורה חיובית לשכנותיה של רוסיה - ואיני מכוון בדברי דווקא להיבטים כלכליים טהורים. הן יכולות ללהתנחם בכך שהסכום שרוסיה מתכוונת להשקיע "בביטחונה" הוא כלום לעומת הסטנדרטים המספריים שנקבעו מחדש באחרונה - בקושי 5% מטריליון.

אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך