אילו ספר השיאים של גינס היה עוסק גם בתחומים מסחריים, קרוב לוודאי ששוק הרכב הישראלי היה זוכה בו השנה לאזכור מכובד. ב-2008 שברה ישראל את השיא העולמי (של עצמה) בנוגע לשיעור הרכישות של חברות הליסינג מכלל המכירות בשוק הרכב החדש. מספרים רשמיים עדיין אין, אבל ההערכה השלטת בענף היא שלמעלה מ-55% מכלל המכירות בשוק בשמונת החודשים הראשונים של השנה - משהו כמו שמונים אלף כלי רכב - נרכשו על-ידי חברות ליסינג והשכרה.
בפלחים העיקריים של השוק, דוגמת מכוניות סופר-מיני (קבוצה 1), מכוניות משפחתיות (קבוצה 2) ומכוניות מנהלים (קבוצה 4), נאמד הנתח של חברות הליסינג ב-70%-90%(!). גם "קבוצה 5", הכוללת כלי רכב במחירים של עד 191 אלף שקל, נהנתה השנה מנוכחות מסיבית של לקוחות הליסינג.
מעבר לגבולות הטריטוריה של קבוצה 5, ועד לאזור של "פלח המאיון העליון", שמתחיל בסביבות 350 אלף שקל, שוק הרכב המקומי הוא מדבר שיווקי צחיח. המכירות של מכוניות פרימיום התייבשו כמעט לחלוטין, ואפילו רכבי הכביש-שטח בגודל בינוני שנמצאים ברובם בקבוצת המחיר הזאת, ושהיו להיטים בעבר, ננטשו לטובת כלים צנועים יותר.
היובש מוביל את היבואנים ללחוץ על היצרנים לחתוך מרווחים ולהוריד באלפי עד עשרות אלפי דולרים את המחירים - הכול במטרה להציב רגל בטריטוריה של ציי הרכב, שבה יש יותר חמצן שיווקי. וולבו הייתה הראשונה שעשתה זאת, עם ה-S60 בגרסת ה-2.4 ליטרים, שמחירה קוצץ ב-70 אלף שקל. ההימור הוכיח את עצמו: הצעד המוצלח הביא השנה למכונית המנהלים הנשכחת מאות לקוחות חדשים משוק הליסינג.
בעקבות ה-S60 מאמצים את השיטה לא מעט דגמים עתירי תדמית. מובן שכל אקרובטיקה שיווקית כזו כרוכה בוויתור על אבזור, ולעתים גם על כוח. האם זה משתלם? האם כדאי לוותר על מכונית מנהלים מאובזרת מבית מותג "רגיל" לטובת דגם התחלתי של מותג יוקרה? להלן כמה דוגמאות לטרנד החדש, והן עשויות לתת על כך תשובה.
אלפא 159: הנחשקת יורדת אל העם
אלפא רומיאו הייתה במשך שנים רבות מושא לתשוקה בלתי ממומשת עבור הנהג הישראלי. המכוניות עצמן היו ונותרו סמל לאנינות מוטורית, אבל גם המעריצים הגדולים ביותר של המותג התקשו להתעלם מסוגיות כמו ירידת ערך פוטנציאלית חדה ומדיניות תמחור אליטיסטית, שנמצאת עמוק בטריטוריה של ב.מ.וו. כעת יכולים גם "אלפיסטים" לממש את החלום: לשים אלפא בחניה, לשמוע את צליל המנוע בהאצות הנמרצות, ולתת לבוס/חברת הליסינג לדאוג לטיפול במוסך ולמכירת המשומשת. אחראית לכך גרסת הבסיס החדשה של האלפא 159, המצוידת במנוע 2.2 ליטרים בהספק 185 כ"ס עם תיבת "סלה ספיד" אוטומטית ממוכנת. המחיר צנח בלא פחות מ-75 אלף שקל.
על מה מוותרים? ל-159 הבסיסית עדיין יש תשע כריות אוויר ומערכת בקרת משיכה, מושב חשמלי, בקרת אקלים אלקטרונית ועוד. בדגם הזה אין חלון גג חשמלי, אין בקרת שיוט, הוא מצויד בחישוקי 16 אינץ' פחות מרשימים (לעומת 17 בדגם היקר). נעדרים מהתמונה עוד כמה פריטי אבזור משניים. יחסית לצניחה במחיר מדובר בוויתורים צנועים.
למי מתאים? למי שרוצה ליהנות ממכונית עם איכויות גרמניות ועם "נשמה" איטלקית, לקבל מבטי הערצה מצעירים ברחוב, וליהנות מאחת המכוניות הנמרצות ביותר בפלח הזה מבלי לשלם על כך ביוקר ביום המכירה. המלצה: באותו מחיר, בקבוצה 5 אפשר לבחור בתיבה ידנית ולוותר על תיבת הסלה-ספיד הטורדנית. אם כבר, אז ללכת עם הלב אז עד הסוף.
וולבו V50 : לפייס את מנהל הכספים
בעקבות האחות הגדולה S60, הלכה גם גרסת הסטיישן של ה-S40, שכמעט שאינה קיימת על כבישי ישראל, וחתכה מחיר באגרסיביות. זו מכונית קומפקטית יחסית, ותצורת הסטיישן מעולם לא הייתה פופולרית בישראל - בוודאי לא בפלח הניהולי. אבל היא עדיין וולבו, והיא נהנית מתדמית מותג סולידית ומעיצוב חיצוני ופנימי סקנדינבי, העשויים להעניק לה את הסטטוס הדרוש.
על מה מוותרים? ה-V50 הבסיסית זולה בכ-40 אלף שקל מגרסת ה"פלוס" הפרטית עם אותו מנוע. תמורת הפער הזה מוותרים על ריפוד עור, חלון גג חשמלי ועוד כמה פריטים. קצת עצוב למצוא שוולבו אינה מספקת במכונית מערכת בקרת יציבות - שכמוה יש כיום בכל סופר מיני ב-100 אלף שקל. למרות הנפח של המנוע (2.4 ליטרים) ההספק צנוע למדי ועומד על 140 כ"ס, אם כי תיבה אוטומטית מודרנית בת חמש מהירויות מסייעת להפיק ממנו את המיטב. למרות הסנטימטרים העודפים של הסטיישן, זו עדיין מכונית קומפקטית למדי, שמרחב הרגליים שלה מאחור אינו חורג מזה של משפחתית קבוצה 2.
למי מתאים? למי שרוצה מכונית פנאי משפחתית-שימושית, עם מותג יוקרתי אך עיצוב צנוע וחכם, שיכולה לאכלס גלשן או ציוד פיקניק מלא. כל זאת מבלי שהקולגות ומנהלי הכספים יזקפו גבה, כמו במקרה של הצטיידות ברכב כביש-שטח מוחצן.
מיצובישי אאוטלנדר: חמישה מושבים בקבוצה 5
האאוטלנדר החדש של מיצובישי קנה לו לא מעט אוהדים מקומיים כשנחת כאן לפני כשנה, בזכות עיצוב אטרקטיבי, אבזור תקני עשיר ומנוע 2.4 ליטרים בריא. אבל עם מחיר שהתחיל בסביבות 210 אלף שקלים, הוא נותר מחוץ לזירה. כדי לפתוח דלת ללקוחות הליסינג, החליטה מיצובישי להשיק באמצע הקיץ דגם חדש, המשובץ בדיוק בגבול העליון של קבוצה 5.
על מה מוותרים? ההבדל העיקרי בין הגרסה הפרטית, שעולה 14 אלף שקל יותר, לגרסת הציים הוא צמד המושבים בשורה השלישית. הדגם הבסיסי החדש מצויד כעת רק בחמישה מקומות ישיבה ובתא מטען מורחב על חשבון החלל שבו היו המושבים השישי והשביעי. אבל אם מביאים בחשבון שהמושבים הללו ממילא התאימו בגודלם ובמרחב הרגליים שלהם רק לזאטוטים, נראה שהוויתור אינו דרמטי. בנוסף, לא כלול במחיר גג שמש חשמלי, המופיע בגרסה היקרה יותר.
למי מתאים? למי שזכאי לרכב בקבוצה האמורה, וחפץ באלטרנטיבת פנאי/שטח אופנתית למכונית מנהלים, הנראית מפוארת ויקרה יותר מרכב ליסינג מקובל. מנגד, צריך לזכור שבקבוצה הזו כבר יש מתחרים רציניים ומאובזרים היטב, השייכים לז'אנר, כמו ארמדת רכבי הפנאי/שטח של דודג', ניסן X-TRAIL ועוד.
אאודי A3 ספורטבק: 1.6 ליטרים למנהלים
אאודי הוא מותג המתקשר עם יוקרה, וגם ל-A3, החולקת לא מעט מהמכניקה שלה עם הגולף של פולקסווגן, יש "מקדם פרימיום" לא מבוטל. המקדם הפך אותה לרכב לצעירים במשפחות של המאיונים העליונים. החודש החליטה אאודי שגם עובדים, הזכאים לרכב צמוד, עשויים לחשוק במותג יוקרה גרמני בחניה שלהם, ושהם מוכנים להשלים לשם כך עם תצורת האצ'בק. לפיכך הושק דגם חדש, עם מנוע צנוע הרבה יותר, שמחירו צנח ל-183 אלף שקל, כמה עשרות אלפי שקלים פחות.
על מה מוותרים? איכות הייצור והגימור המפורסמת של אאודי היא עדיין חלק מהחבילה גם בגרסה הבסיסית, וכך גם העיצוב האלגנטי, התחושה של מכונית "קטנה גדולה" על הכביש המהיר ומבטי הקנאה בחניה. אבל כדי לקבל אאודי בקבוצה 5 צריכים בעלי הרכב הצמוד להשלים עם מנוע 1.6 ליטרים ותיק בהספק צנוע של 102 כ"ס, שאמנם משודך לתיבת DSG מתוחכמת מדור אחרון, אך מפיק ביצועים עצלים למדי. צריך גם להשלים עם מרחב מוגבל למדי לרגליים במושב האחורי. בחבילה של דגם קבוצה 5 נכללות ארבע כריות אוויר בלבד, ואין מערכת בקרת יציבות (ESP). אין גם ריפוד עור וגג שמש, ובעבור צבע מטאלי מתעקשת החברה לגבות תוספת.
למי מתאים? למי שתמיד חשק באאודי כמו של המנכ"ל, אבל לא היה יכול לחצות את גבול המחיר, ולמי שבני/בנות ביתו חפצים ב"רכב משדרג-סטטוס חברתי" לסופי השבוע. רק לא לשכוח לבקש מחברת הליסינג להסיר את הסימול "1.6" מזנב הרכב.
הוזלה קצרת מועד?
בינואר הקרוב שוב צפויה התמונה להשתנות
השינויים הצפויים בשווי קבוצות השימוש, בינואר הקרוב, עשויים לשנות שוב את התמונה. בינואר 2009 צפויות קבוצות שווי השימוש להתעדכן ולרדת בשיעור חזוי של כ-5%-6%. מבחינת קבוצת שווי שימוש 5 פירוש הדבר ירידה לאזור של 180 אלף שקל. האם יצליחו יבואני היוקרה לכווץ את החגורה ההדוקה בלאו הכי, ולהוריד עוד עשרת אלפים שקל ממחיר המחירון? לפחות בחלק מהמקרים אפשר להטיל בכך ספק. זה יקרה אם במלאי של היבואן "ייתקעו" מכוניות בלתי מכורות. אם יתווסף לתמונה גם "קנס" מיסוי ירוק, לא מן הנמנע שהטרנד יחזיק חודשים ספורים בלבד. בינואר 2010, כאשר ייעלמו קבוצות השווי ויוחלפו במנגנון רציף, ייעלם סופית הטרנד של "יוקרה מקבוצה 5". כל אחד שיחפוץ ברכב יוקרתי יוכל לרכוש אותו ולשלם שווי שימוש בהתאם להפרש המחיר היחסי, מבלי "לקפוץ" לקבוצה 6.