הבנקים בארץ לא מוגנים

יובל בן זאב הוא מנהל המחקר של כלל פיננסים ברוקראז'

בעת זו אני סבור, שעל הבנקים להפריש הפרשה כללית מיוחדת לחובות מסופקים, באופן הדומה לזה שנעשה ב-2001. על הפיקוח על הבנקים לגרום לכך לקרות, לא בדרך של הוראה מחייבת, אלא בדרך השכנוע המאפיינת את הפיקוח הנוכחי.

זו המסקנה. כעת אסביר שלב אחר שלב, כיצד הגעתי אליה.

ישראל מצטרפת לגל ההאטה העולמי. נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, התייחס לכך בצורה מפורשת, אבל האמת היא שגם בלעדיו המגמות די ברורות. מחסור עולמי בנזילות והתייקרות האשראי צפויים להביא עימם ירידה בהשקעות ואיתה למצב שבו החברות והיזמים ישמרו את המזומנים לעצמם.

למגמה זו יש להוסיף את הירידה הצפויה בצריכה הפרטית. הדבר יקרה בשל הירידה בבטחון הכלכלי, העלייה בחשש לפגיעה בתעסוקה ובשכר, וכן - גם ההפסדים בשוק ההון. בעניין זה סביר שנראה את ההשפעה כבר מיד אחרי החגים.

פגיעה ביכולת החזר של לווים

האטה במשק צפויה להביא עימה פגיעה בכושר ההחזר של לווים במשק, החל מלקוחות פרטיים ועד ללקוחות עסקיים גדולים. עדיין מוקדם להגיד מי בדיוק צפוי להיפגע, אבל כבר די ברור שיהיו נפגעים.

התוצאה מבחינת הבנקים צפויה להיות הרעה באיכות תיק האשראי וגידול בהפרשה לחובות מסופקים. רמזים לכך ניתנו כבר לאחר דו"חות הרבעון השני של 2008 והם מתרבים בראיונות עם נציגי מערכת הבנקאות.

ומה עושה הפיקוח על הבנקים? נראה כי המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, נקט צעדים מקדימים להאטה המתקרבת.

כבר בשלהי שנת 2007 גיבש הפיקוח על הבנקים מדיניות לקראת מיתון. חזקיהו לא אמר מתי יהיה המיתון, אולם התייחס במפורש למחזוריות הכלכלית ולכך שלאחר גאות של כמעט חמש שנים תגיע בסופו של דבר תקופת האטה.

חזקיהו הקדים תרופה למכה

לצד העמקת המעורבות והדיווח על סקטורים בעלי פוטנציאל להשפעה שלילית על הבנקים (מגזר פיננסי בישראל ובחו"ל, לווים גדולים וכו') הוביל המפקח צעד חשוב להגדלת יחס הלימות ההון של הבנקים.

יחס הלימות ההון המינימלי הנדרש מהבנקים בישראל הוא 9%. עם זאת, המפקח על הבנקים סבר כי ראוי לנצל את מצבו הטוב של המשק בכדי לחזק את כריות הבטחון והעביר להנהלות הבנקים מסר ברור לפיו הפיקוח יראה בחיוב אם הבנקים יגדילו את רזרבות ההון שלהם ויעמדו ביחס הלימות הון של 12%.

הבנקים קיבלו את המלצת הפיקוח וכולם שמו לעצם יעד להגיע ליחס הלימות הון של 12% עד לסוף שנת 2009 ונכון לסוף יוני 2008 נמצאים כולם מעל 11%. הגדיל לעשות בנק לאומי בו יחס הלימות ההון עמד ביוני על 12.4%.

אין ספק כי צעד זה של הפיקוח על הבנקים הביא לחיזוק החוסן של המערכת הפיננסית בישראל.

"לחזק... לנוכח הגידול בסיכוני האשראי"

הדברים כאן מהווים הערכה שלי, הנשענת על העבר. בחודש ספטמבר 2001 פרסם המפקח על הבנקים הוראה בדבר "הפרשה מיוחדת לחובות מסופקים במערכת הבנקאות". המפקח על הבנקים דאז, ד"ר יצחק טל, פרסם הוראה לפיה הבנקים יידרשו לבצע הפרשה מיוחדת לחובות מסופקים בגין כל נכסי הסיכון ובפרט כנגד אשראי בעייתי.

מטרת ההוראה היתה "לחזק את יציבות הבנקים לנוכח הגידול בסיכוני האשראי כתוצאה מההאטה הכלכלית במשק והקשיים הניכרים אליהם נקלעו ענפי משק מסויימים". המפקח דאז הדגיש: "המערכת הבנקאית רווחית ויציבה, דבר המקל על ביצוע ההפרשות דווקא בתקופה זו.... ההוראה תתרום להגברת אמינותה של המערכת הבנקאית..."

נשמע מוכר, דומה ומתאים לימינו אנו?

שני הבדלים בין 2001 ל-2008

לפני שניחפז להסיק מסקנות, נציין שני הבדלים: ב-2001 עמד יחס הלימות ההון של הבנקים מתחת ל 9.5% בממוצע לעומת כ- 11.5% היום, בזכות צעדי הפיקוח על הבנקים.
הפיקוח הנוכחי על הבנקים מעדיף את גישת השכנוע על פני גישת ההוראה המחייבת.

לכן, כאשר אני בוחן את הדברים הללו בשילוב השאיפה לחזק את מערכת הבנקאות ב"כריות בטחון" נוספות, יהיה אך רצוי אם הפיקוח יעודד את הבנקים לבצע הפרשה לא מזוהה לחובות מסופקים, למשל תחת הכותרת: "כרית בטחון נוספת ל 2009".

צעד נלווה להצהרה הכללית של הפיקוח יהיה יצירת המסגרת שתאפשר לבנקים להכיר בהוצאה זו לצרכי מס, כיוון שללא ההכרה למס תיפגע המוטיבציה של הבנקים ליישם את ההמלצה.

הפרשות אלו, יכינו את הבנקים לקראת ההאטה הצפויה תוך מתן ביטוי והגברת האמינות במערכת הישראלית, ממש כפי שדרש זאת המפקח טל בשנת 2001. צעד זה יחזק את הביטחון בפיקוח על הבנקים ומאמציו לחיזוק החוסן הפיננסי של המערכת בישראל על רקע הזעזועים בעולם.

ביצוע הצעד בדרך של המלצה תעמיד למבחן את ההבדל בין רמות השמרנות של הבנקים השונים ותיתן למשקיעים כלי נוסף להבחנה בין בנק אחד למשנהו.

אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך.