אניגמה ושמה "יצחק תשובה"

מה קורה ליצחק תשובה? כיצד קרה שאחד מיצרני הערך הבולטים במשק מאז ומעולם הפך בבת אחת לאחד ממשמידי הערך העיקריים בבורסה? כיצד קרה שהמודל לחיקוי הפך למודל לגינוי? מדוע חזרה מניית קבוצת דלק עשר שנים אחורה? כיצד קרה שהקבלן הנתנייתי המריא לפסגת העולם, שר עם פול אנקה בפתיחה הזוהרת של פלאזה בניו יורק, ועכשיו צריך להתמודד עם שאלות קיומיות?

חשב שהמשבר יפעל לטובתו

ובאמת, רק לפני כשנה חשב תשובה כיצד לנצל את המשבר לטובתו, הוא חשב כיצד ירכוש נכסים רעילים של בנקים במחירי מציאה, במימון של הבנקים עצמם, כדי לעשות עליהם מכה. הוא לא תיאר לעצמו שהוא בעצמו יהפוך קורבן למשבר האשראי הגדול בכל הזמנים. אז מה השתבש ליצחק תשובה?

הרשות לני"ע ערך עוצרת את יצחק תשובה

כדי למצוא הסבר, ולו חלקי, לצרות של תשובה, צריך לחזור תשע שנים אחורה. בתחילת 1999 החליטה רשות ני"ע לבצע את אחד מאותם מעצרים מתוקשרים, למען יראו וייראו, אותם מעצרים שמצטלמים ומסוקרים היטב, יוצרים כותרות רעשניות, אבל מסתיימים בקול ענות חלושה.

היא עצרה את תשובה ואת מנכ"ל דלק דאז, אבינועם פינקלמן, בחשד כי הסתירו מהמשקיעים בחברה את המגעים לקבלת הזיכיון לייבוא מכוניות פורד בישראל. סט ההאשמות היה מרשים: חשד לעבירות של תרמית בני"ע, פרט מטעה בדו"חות, ניסיון להניע אדם למכור ני"ע באמרות כוזבות והעלמת עובדות מהותיות. כל הסט הזה התגבש לכתב אישום נגד דלק ופינקלמן, שזוכו בבית המשפט באופן גורף.

מאז אותה פרשה הפך תשובה לרגיש במיוחד בכל הנוגע לדיווחים לציבור המשקיעים ושקיפות מלאה. זו היתה רגישות יוצאת דופן, חריגה, על גבול הפראנויה. תשובה החליט שהוא מנתק כל מגע רשמי עם החברות הציבוריות שלו. הוא לא נושא בהן שום תפקיד, לא מנכ"ל, לא יו"ר, הוא פשוט בחוץ. אולי עם האף בפנים, אבל עם הרגליים מחוץ לישיבות הדירקטוריון. לכל מי ששאל את תשובה על קבוצת דלק, או על אחת מהחברות-הבנות שלו, הוא נדרך ומיהר להבהיר: אתם הרי יודעים שאני לא נושא שום תפקיד בדלק, תשאלו את המנהלים.

נערי יצחק תשובה נהפכים למיליונרים

מכאן והלאה החלו להתגלגל תיאוריות שלמות על פילוסופיית הניהול של תשובה - פילוסופיה שהביאה אותו בזמנו לצמרת העושר הישראלית בעולם והפכה אותו לאחד מסיפורי הסינדרלה של הכלכלה המקומית. סיפרו לנו שתשובה מרעיף על מנהליו חבילות מניות נדיבות של עשרות מיליוני שקלים, אמרו לנו שהוא הופך אותם למולטי-מיליונרים, וקבעו שכך יש להם מוטיבציה ותמריץ להפוך אותו לעשיר פי 100.

ואכן, מה שהתחיל עם גיל אגמון בדלק רכב, המשיך לאיליק רוז'נסקי בדלק נדל"ן, ועבר לעוזי ימין בדלק יו.אס, למיקי נפתלי בחברת אלעד הפרטית ולאייל לפידות בחברת הדלק המקומית.

לכאורה, שיטת התגמול הזו עובדת נהדר: התפקיד של תשובה או של כל בעל שליטה אחר זה לא לנהל בעצמו אלא לבחור מנהלים מצטיינים מתחתיו, לעטוף אותם בערימות של כסף, כדי שהם יחנקו מאהבה את בעל השליטה וייצרו בשבילו ערך של מיליארדים. השיטה הזו, של 'ישחקו הנערים לפניי' ו'אני רק צופה מהצד', עובדת נהדר בגאות: דלק נדל"ן ודלק יו.אס, למשל, צמחו מכלום לחברות של מיליארד דולר תוך זמן קצר, הפכו את מנהליהן למיליונרים בפועל, ואת תשובה למיליארדר על הנייר.

הבומרנג

אבל כשמגיע השפל, והוא הגיע במלוא העוצמה, השיטה הזו - לתת למעשה למנהלים שכירים כוח ושליטה עצומים - חוזרת כבומרנג אל מי שבחר אותם. הם חושבים בטעות שזו חברה של אבא שלהם ונוטים לקחת סיכונים הרבה יותר גדולים מהממוצע - אולי כדי להוכיח לבוס מי הנער המבריק ביותר בקבוצה וכמובן כדי להגדיל את הרווח האישי שלהם.

אלן גרינספאן, לשעבר יו"ר הפד, הודה שהוא נמצא במצב של הלם, כיוון שחשב שהאינטרס העצמי של מוסדות ומנהלים בוול סטריט הוא להגן על ההון העצמי של החברות ועל בעלי המניות שלהם.

נערי הפרא: רוז'נסקי ושפי

אז זהו, שממש לא. המנהלים של וול סטריט הפכו לאימפריאליסטים והתפרעו עם ההון העצמי של החברות בניהולם בגלל הפיזור הרחב של בעלי המניות; הנערים של תשובה התפרעו משום שהבוס שלהם בחר לסמוך עליהם בעיניים עיוורות. תכלס - הוא איבד שליטה עליהם. נער אחד התפרע במיוחד - איליק רוז'נסקי.

אמוק של עסקאות הפך את דלק נדל"ן למפלצת של נכסים עם חובות של כ-23 מיליארד שקל, שליש מהחובות של קבוצת דלק כולה. עכשיו, כשהשווקים רועדים, הבנקאים קפוצי יד ושווי הנכסים מתמוסס באכזריות, דלק נדל"ן הפכה לאבן ריחיים על צווארה של קבוצת דלק ועל צווארו של תשובה. איננו רוצים לחשוב מה היה מצבה של דלק נדל"ן אילו עסקת ילמולי היתה יוצאת לדרך, ואנחנו משאירים את זה לדמיונכם הפרוע.

נער אחר, יהלי שפי, מנכ"ל הפניקס, התפרע עם עסקאות יקרות (אקסלנס - עוד לפני עידן תשובה, שקל וחברת גמא) ועכשיו מתקשה לקבל את האיתות המפורש של הבוס להיפרד מהכיסא.

החמצת המומנטום של אלעד

התעלומה הגדולה בכל הפסיפס של תשובה היא חברת אלעד הפרטית והשומנים שהיא צברה בזמן הגאות. בזמנו חשב תשובה להעיף אותה לשוק ההון בהנפקת מיליארדים. הוא פספס את המומנטום, ועכשיו הוא תקוע עם שוק הון מיובש, נכסים בקנדה ובארה"ב שאיש אינו יודע את שוויים האמיתי ומשבר פיננסי חריג.

לתשובה לא נותרה עכשיו ברירה, הוא צריך להיות בעניינים, הוא חייב להיות בעניינים, התקשורת דורשת ממנו להיות בעניינים. עכשיו זה הוא בפרונט, רק הוא, ולא המנהלים המולטי-מיליונרים שלו. הם נשארו עם הכסף, הוא נותר עם הניירות. למרבה הצער, הערך שלהם רק הולך ויורד.

eli@globes.co.il