בשעה שעסקים במשק נאבקים על חייהם, חברות קורסות, או מוצאות עצמן על סף פשיטת רגל, ועורכי-הדין שייצגו אותן בתקופת השפע באינספור עסקאות, הופכים לכמעט מחוסרי עבודה, יש תחום משפטי אחד שמשגשג על גב ההריסות: חדלות פירעון, פשיטת רגל, פירוקים והבראת חברות, זו הנישה החמה ביותר כיום בשוק עריכת-הדין הפגוע, וסוג של מקלט לעורכי-דין מחוסרי עבודה. משפטנים העוסקים בתחום זה עסוקים עד מעל לראש, ואם ההערכות שלהם נכונות, המבול עוד לפניהם.
בשבוע שעבר, במסגרת סדרת כתבות על השפעות המשבר על שוק עריכת-הדין, בדק "גלובס" מה קורה לעורכי-דין בתחום ההיי-טק בעקבות המשבר. המסקנות היו כואבות: האקזיטים הואטו, ההשקעות הידלדלו, הרכישות הוקפאו, הכסף בתחום התמעט ורק הפיטורים פורחים ומשגשגים. עורכי-הדין ההיי-טקיסטים לא היו אופטימיים ולא שללו פיטורים מאסיביים במשרדים העוסקים בתחום. אצל עורכי-הדין העוסקים בחדלות פירעון, שיקום והבראת חברות התמונה שונה לחלוטין: בכתבה שנייה בסדרה הם אומרים ל"גלובס" שעל פיטורים אין מה לדבר. להפך, הם עסוקים בגיוסים ובחיפוש אחר עורכי-דין שיישאו עימם בנטל.
לא פעם תיארו את עורכי-הדין העוסקים בחדלות פירעון, בפירוקים ובשיקום חברות, כנשרים החגים מעל גופו של המשק הגוסס, כ"אוכלי נבלות", וכמי ששכר-טרחתם יורד ישירות מהצלחת - הדלה גם ככה - של העובד הקטן בארגון שקרס. התמונה כנראה הפוכה. המציאות מלמדת שללא עוה"ד העוסקים בתחום - מפרקי ומבריאי החברות הבולטים לפחות - הקטסטרופה במשק עלולה להיות יותר חמורה. הם נכנסים לתפקידם כמו רופאי חדר מיון, שנותנים מיד עזרה ראשונה הדרושה לחברות. מאוחר יותר הם נכנסים לנעלי המנתחים שמנסים למצוא את הפתרון הטוב ביותר עבור החברה החולה על כל אורגניה, מבכיר העובדים ועד אחרון הספקים. לבסוף, הם גם "רופא המשפחה" שמלווה את החברה עד להחלמתה, אם מחלתה אפשרה הבראה מלכתחילה. לא משכנע? דמיינו מה היה קורה אילו פרשות קלאבמרקט, חפציבה ובורגראנץ' היו נגמרות אחרת.
בתקופות שגשוג במשק עבודתם מצומצמת. האם עכשיו הגיעה שעתם "היפה", אך גם הקשה והעמוסה, של המפרקים/מבריאים? "קשה להתייחס לתקופה הזאת כיפה, אך עבודה בהחלט לא חסר, בלשון המעטה", אומרים היום עורכי-דין מובילים בתחום.
מסביב לשעון
עו"ד אביחי ורדי, שמשרדו מדורג ב-3 השנים האחרונות בין משרדי עוה"ד המובילים בתחום הפירוקים והקפאות הליכים (דירוג B&D), מרגיש את הלחץ. "כמות הפניות למשרד היא אדירה. היא גדלה במאות אחוזים בחודשים האחרונים. אני לא רוצה להגיד שהיא גדלה ב-2000%, אבל זה לא רחוק מהמציאות. זה פשוט לא ייאמן. זה טירוף. המשרד עבר משעות פעילות סטנדרטיות למשרד שעובד מסביב לשעון, לרבות ימי שישי ומוצ"ש. אנחנו בעומס של עבודה שלא ראינו כמותו הרבה מאוד זמן, ובודקים את הדרכים איך להתמודד עם זה. בין היתר, על-ידי תגבור הצוות המקצועי של המשרד".
במשרדו של עו"ד ד"ר שלמה נס, ממפרקי וממבריאי החברות המובילים בארץ, שהציל (יחד עם רו"ח גבי טרבלסי) את רשת קלאבמרקט מקריסה, אין רגע מנוחה. "אנחנו ממש נקרעים. עורכי-הדין, רואי-החשבון והכלכלנים במשרד, כולם עובדים בפול-גז. עובדים ממש קשה, כי עבודת השיקום וההצלה היום היא יותר קשה. המשבר הוא כללי עכשיו, וקשה למצוא חברות שמוכנות לרכוש חברות שמצויות במשבר, או להשקיע בהן. השעות והלחץ הרבה יותר גדולים והעבודה הרבה יותר קשה".
* זה מזכיר לך את ימי קלאבמרקט?
"לא. מסיבה פשוטה, שבקלאבמרקט זו הייתה מלחמה שפרצה בבת אחת. זה היה ספרינט, מרתון בלתי פוסק, מטורף ומהיר. המשבר הנוכחי זה סיפור אחר. יש עומס, אבל זה עדיין שלב אחד לפני פרוץ המלחמה. יש קרבות מקומיים ויותר כיבוי שריפות מאשר מלחמה כללית. הלקוחות באים מוקדם יותר, לפני שהם קורסים, וזה עוזר להיערך נכון".
עו"ד אילן שביט, מומחה לפירוק ולשיקום חברות, שייצג, בין השאר, את הנושה הגדול ביותר, בנק הפועלים, בפרשת חפציבה, הגה את הסדר הנושים של שלוש חברות מקבוצת פויכטונגר (פלד-גבעוני) וייצג את החברות של גד זאבי שנקלעו לקשיים, השווה לאחרונה את המצב במשרדו לחדר קבלה של רופא משפחה. "הלקוחות עומדים בתור במסדרון", אמר ל"גלובס" לפני שבוע.
מדברי שביט מצטיירת תמונה ברורה: עורכי-הדין העוסקים בתחום "המשברי" לא ידעו מנוחה בתקופה הקרובה. "מטבע הדברים בשוק משברי מתגברת רמת העבודה ורמת הפעילות של עורכי-הדין שנוגעים בתחומים האלה. אצלנו במשרד יש לחץ גדול מאוד של עבודה. במשרד יש מחלקה גדולה של עורכי-דין שמתמחים בתחום חדלות פירעון, הבראות ושיקום, וכל הצוותים שעוסקים בזה באופן שוטף עמוסים. ידיהם מלאות עבודה מבוקר עד לילה, האורות דולקים פה עד השעות הקטנות של הלילה".
מגייסים עורכי דין
עם התעצמותו של המשבר עורכי-דין המתמחים בתחומים רבים, בהם גם משרדי הכולבו הגדולים, נאלצו לעצור את הגיוסים, לכל הפחות, אך אצל המפרקים/מבריאים התרחשה תופעה הפוכה. אלה עסוקים בגיוס של עורכי-דין מתאימים. אך מסתבר שזה לא כל-כך פשוט. גיוס מתמחים שאך סיימו התמחותם או עורכי-דין שאינם מתמחים בתחום, לא יעזור להם. הם צריכים עורכי-דין שמבינים את הבעיות הייחודיות לתחום ויודעים להתמודד עם מגוון התחומים שהוא נושק להם, שהרי לעורכי-הדין שיגויסו תהיה עבודה מרובה מיומם הראשון במשרד. זמן להכשיר עורכי-דין חדשים חסר להם.
"התחלנו בגיוס אנשים, אבל אי אפשר לגייס כל עורך-דין", אומר עו"ד ורדי. "אנחנו צריכים אנשים שמבינים בתחום, שהוא מקצועי מאוד, עם הרבה אחריות שמצריך המון ניסיון. ובכל זאת, אין לנו ברירה אלא לגייס. המשרד בוחן כרגע את כל האפשרויות להרחיב את הצוות, כיוון שיש בתחום התפרצות".
גם עו"ד שביט מחפש אנשים מתאימים. "אנחנו בוחנים ומגייסים עורכי-דין, אך כרגע מצויים תחת המגבלה שיש צורך בעורכי-דין מנוסים. צריך להבין, שעורך-דין שמתמחה בפירוקים ובהבראות הוא למעשה מומחה בכל תחום משפטי. הוא צריך לדעת את החוקים לגבי תאגידים, ליטיגציה, דיני קניין, בנקאות, ניירות-ערך ותחומים רבים נוספים ברמה מקצועית מאוד גבוהה. אני צריך עורכי-דין בעלי המיומנויות הללו, ויש מעט כאלה שמסתובבים בשוק. אני בוחן כל הזמן עורכי-דין, ואם אמצא משפטן בעל כישורים לעניין הזה, אחטוף אותו. במקביל, אני ממשיך בהכשרת עורכי-הדין והמתמחים במשרד לקראת מה שצפוי בעקבות המשבר וכן מתוך ראייה לטווח ארוך".
בתקופה האחרונה נפוצו שמועות כי בחלק מהמשרדים הגדולים יושבים עורכי-דין במחלקות שונות - שוק ההון, היי-טק ועוד - רגל על רגל ומחפשים עבודה במחלקות אחרות של המשרד. ראשי המשרדים הגדולים הודיעו שמצאו פטנט להתמודד עם הבעיה, בין היתר, על-ידי ניודם של עורכי-דין "מובטלים" למחלקות העוסקות בפירוקים, בכינוסים ובהבראת חברות. נוסחת קסם להימנעות מפיטורין? כנראה שלא. אמירותיהם של המומחים בתחום בנוגע לצורך בהכשרה ובניסיון מתאימים מטילים צל משמעותי על הצלחת הניודים האלה. ובכל זאת, האלטרנטיבה הרבה פחות אטרקטיבית.
בשורה התחתונה, לעורכי-דין שמתמחים בתחום לא יהיה קושי למצוא עבודה. נס: "למי שמבין בתחום לא תהיה חסרה עבודה. יש ביקוש גדול בתקופה הזאת לבעלי ניסיון בתחום".
ייעוץ מוקדם
השינוי שהביא עימו המשבר לתחום חדלות הפירעון לא נגמר בעומס, בשעות עבודה ארוכות ובחיפוש אחר עורכי-דין שייסעו להתמודד עם ההוריקן שפוקד את התחום. גם אופי העבודה ואופי הפניות השתנו משמעותית.
לדברי עו"ד ורדי, הדבר הבולט ביותר הוא היקף הסכומים והחובות שהחברות נאלצות להתמודד איתם היום. "יש שינוי בסגנון הפניות ובסדרי הגודל שלהן. אם בעבר היינו עוסקים בחברות שהיקף הבעיות שלהן היה בסדרי גודל של מיליוני שקלים, היום אנחנו מדברים על בעיות של עשרות ומאות מיליוני שקלים".
ורדי, שהגיש לאחרונה את בקשת הקפאת ההליכים של חברת הליסינג דורנט (1991), בטענה שאמנם נקלעה לקושי תזרימי, אך אינה חדלת פירעון כי סך נכסיה הוא 424 מיליון שקל, יותר מגובה חובותיה, אומר שדורנט "זו רק סנונית ראשונה". לדבריו. "חברות בוחנות את כל האלטרנטיבות היום, ומדובר בסכומים לא קטנים, של עשרות מיליוני שקלים ויותר".
עו"ד נס, שמשרדו מונה לנאמן של דורנט בתקופת ההקפאה, הבחין בתופעה נוספת, חיובית לדבריו: ההכרה בצורך לקבל ייעוץ מוקדם חילחלה לתודעת מנהלים הישראלים. "הדבר המרכזי שצריך לקחת בחשבון במשברים בכלל ובוודאי במשבר כזה הוא שככל שמקדימים להיערך ולהתייעץ ולעשות פעולות בזמן, הסיכוי לשרוד את המשבר ולצאת ממנו טוב יותר הוא יותר גבוה.
"בישראל יש בעיה שלא קיימת בארה"ב, בעיית 'הפאסון', שהיא 'איך אנחנו נראים כלפי חוץ', ולכן מנהלים בהרבה מקרים מושכים ומושכים, ולא באים בזמן לומר שיש להם בעיות ולהתייעץ כשמסתמנת בעיה באופק. הם לא רצו שידעו שהחברה בקשיים. התכונה הזאת עומדת בעוכרי החברות, כי בהרבה מקרים מגיעים כשהכול כבר קורס, וזה חבל מאוד. היום אני מבחין בשינוי משמעותי במצב - הרבה מנהלים מתייעצים לפני קריסה".
לדברי נס, המשבר עוד לא הגיע לשיאו, אבל ייתכן שהתעצמות תופעת ההתייעצות המוקדמת תציל חברות רבות כשהמצב יחמיר. "עוד לא הגענו לרמה של הקריסות הגדולות וייתכן שחלק מזה קורה בזכות ההתייעצויות הרבות. אמנם אנחנו עוסקים גם בפירוקים ובכינוסים, אבל רוב הפעילות שלנו היא שיקום וניסיון להציל את החברות. ככל שבאים מוקדם יותר, הסיכוי להציל ולצאת טוב יותר, הוא גבוה. בעבר, אנשים הגיעו אלינו באיחור של חודש-חודשיים ולא הבינו שזה הבדל של שמיים וארץ, בין הצלה לפירוק. היום, בגלל האווירה הכללית וכיוון שכולם מבינים שהמשבר גדול, מנהלים חוששים פחות, ומתייעצים איתנו יותר".
עו"ד ליפא מאיר, מומחה בתחום הפירוקים, עדיין מרגיש שלמרות שהפניות למשרדו גוברות, מדובר בקצה הקרחון בלבד. "התקופה האחרונה במשק מתאפיינת במתח שקיים עקב החשש שהמשבר הכלכלי יגיע לישראל בקרוב. 'פצצת הזמן המתקתקת' הן איגרות-החוב הקונצרניות שטרם ברור אם הן ייפרעו או באילו תנאים. כבר ראינו ניצנים של הצעות להסדר עם מחזיקי איגרות-חוב שחלקן לא עלו יפה. משרדנו ערוך לפניות בקשר לחברות בקשיים שבינתיים מתחילות להגיע טיפין-טיפין".
גם במשרדו ממשיכים הגיוסים, אך באופן מפתיע לאו דווקא בתחום המדובר. "לאחרונה גייסנו מספר עורכי-דין, אך לאו דווקא בתחום חדלות הפירעון, שבו קיים במשרדנו מאגר של עורכי-דין המתמחים בנושא זה".
"קיצוצים", "צמצומים" ו-"פיטורין", שלוש המילים המרחפות כיום מעל שוק עריכת-הדין והשוק בכלל, זרות לעורכי-הדין בתחום חדלות הפירעון, שיקום והבראה. בעוד שחלק ממשרדי עורכי-הדין הודיעו לעובדיהם שלא יהיו תגמולים מיוחדים או בונוסים גדולים השנה, ונראה שמשרדים רבים כבר נמנעים מהוצאות לטובת "מותרות", כמו ימי כיף יקרים וצ'ופרים אחרים, הבעיות של העוסקים בתחום נוגעות להיעדר זמן לנצל את הצ'ופרים והבונוסים, ולא לקיצוץ בהם.
עו"ד שביט: "לא יהיו קיצוצים במשרד, אין פיטורים, אין צמצומים, ואין שום כלום. אנחנו לא יכולים לוותר על כוח-אדם בעומס שאנחנו עובדים כיום. מעבר לכך, אין הורדה במשכורות ומדיניות הבונוסים לעורכי-דין שהביאו הישגים והצלחות נמשכת".
יש משפט שאומר: "יש מי שאין לו מה לאכול, ויש מי שאין לו זמן לאכול". לדברי עו"ד נס, על דרך המשל, עורכי-הדין במשרדו מנויים בקבוצה השנייה: "אנחנו לא מקצצים בשכר ובהטבות לעובדים. ובכל מה שקשור לבונוסים, ימי כיף, חופשות וצ'ופרים מהסוג הזה, פשוט אין לנו זמן ללכת לטיולים. כולם עובדים. אם הייתי אומר לעובדים במשרד שיש יום בונוס או יום טיול, היו חושבים שנפלתי מהשמיים, צוחקים עלי ושואלים: 'מתי בדיוק אתה רוצה שנעשה את זה?'".
שאלת שכר-הטרחה
נשמע שעורכי-הדין בתחום חוגגים. הם עמוסים בעבודה, לא מפטרים ולא מקצצים בשכר ובהטבות. השאלה הבאה המתבקשת היא - מה קורה עם שכר-הטרחה שלהם? לדברי המפרקים/המבריאים, לא יהיה שינוי משמעותי בתחום הזה. נשמע מבטיח? לא בהכרח. שכר-טרחה לנאמנים ולמפרקים - שנקבע על-ידי בתי המשפט - היה תמיד נושא שנוי במחלוקת. התדמית שנוצרה לבעלי התפקידים היא שכשאנשים מתרסקים הם מקבלים שכר-טרחה שמן. לא אחת נחשפו בעלי התפקידים לביקורת חריפה ונוקבת בעניין הזה, ומצאו עצמם מתגוננים ומסבירים שהעבודה שעשו מצדיקה שכר-טרחה הרבה יותר גבוה. הביקורת שסופגים בעלי התפקידים בתחום עלולה להתגבר בתקופת המשבר.
עו"ד נס: "הקושי יישאר אותו קושי. זה לא חדש. לא נתקלתי בבעיה עם לקוחות שמבקשים לשלם פחות, אך הקושי שקיים הוא שלציבור קשה להתמודד עם שכר-הטרחה שבית המשפט פוסק לנו, וזה יימשך גם בתקופה הזאת".
עו"ד ורדי: "העבודה שלנו היא מאומצת סביב השעון, כי אתה לא יכול להגיד ללקוח שעומד להתפרק או שמצוי בתהליך, שאין לך זמן עכשיו. זו לא תביעה שמוגשת לבית המשפט, ובעוד 30 יום יוגש כתב הגנה ומאוחר יותר התיק יידון. זה היום, ואתמול, ומחר, ובלילה, ובבוקר. אתה צריך ללוות את הלקוח און-ליין. האינטנסיביות היא מרובה, ובהתאם לזה שכר-הטרחה הוא פונקציה של העבודה.
"בתי המשפט ימשיכו לפסוק את הסכומים שפסקו עד כה, כיוון שהם רואים את כמות העבודה והמאמץ שמושקעים בכל תיק. בנוסף, שכר-הטרחה שאנחנו גובים באופן רגיל מלקוחותינו הוא גם ככה כזה שמאפיין משבר, לכן אין סיבה שישתנה. אני מתעסק בקביעות עם אנשים בקשיים. תמיד לוקחים בחשבון את המרכיב האנושי, ולכן המשבר לא אמור להשפיע".
עו"ד שביט לא מסתיר את אי-שביעות רצונו מכך שהביקורת על שכר-טרחתם של בעלי התפקידים בתחום עלולה לגבור. "זו לא עבודה שגרתית. אתה עוסק בניהול משבר בחברה משברית. זו עבודה מאוד קשה, מאומצת שמחייבת גם מיומנויות, גם ידע וגם חוסן נפשי. לא כל עורך-דין או אדם יכול לעסוק בעבודה הזאת. אנחנו נכנסים למערכות מאוד לחוצות עם הרבה מאוד עומסים ואחריות, ואני מדגיש את המילה אחריות. בשעה שאתה כבר מצליח, מביא את התאגיד הקורס למצב טוב או מגן עליו, אני מצפה מאנשים ומגורמים מסביב שיעריכו ויוקירו זאת. לכן, אמירות שלמעשה מדובר על דריכה על גוויות או מיני אמירות עולבות אחרות אינן במקומן, הן מגיעות מתוך צרות עין וקנאה, ומאנשים שלא מבינים את המטריה".
שביט מסכם, כי מי שפוסק את שכר-הטרחה הם בתי המשפט, שמודעים לכל העובדות ופועלים לפי כללים ברורים. "בתי המשפט ערים לעבודה המאומצת בכל תיק, ובתקופת המשבר הדברים יהיו הרבה יותר משמעותיים".