ארגון אמון הציבור: מחירי הנפט יורדים - אך מחירי הגז לבישול נותרים בעינם

טוען בפנייה למשרד התשתיות הלאומיות: הצרכנים לא נהנים מירידה של כמעט 50% במחירי הגז לבישול

לעובדה שמחירי הנפט בעולם צונחים בחודשים האחרונים צניחה חופשית יש כמובן השפעה ישירה על כיסי הצרכנים. אלא שבעוד מחירי הדלק שבפיקוח יורדים מדי חודש על-פי הנחיית משרד התשתיות, וחברות התעופה הוזילו משמעותית את התוספת שנגבתה עבור היטלי דלק, נותרו מחירי הגז לבישול (גפ"מ) כמעט ללא שינוי.

מבדיקת אמון הציבור עולה כי למרות שמחירי הגפ"מ שרוכשות חברות הגז מבתי הזיקוק הוזלו מאז חודש אוגוסט 2008 ועד ינואר 2009 בשיעור של כ-50%, מחירי הגז הוזלו (אם בכלל) באחוזים מועטים בלבד.

מפניה שהעבירה מנכ"לית הארגון למשרד התשתיות עולה כי בעוד שבראשית אוגוסט האחרון היה מחירו של טון גפ"מ כ-3,811 שקל, הרי שבתחילת ינואר עמד המחיר על כ-1,971 שקל לטון, ירידה של 48.3%.

כבר שנים רבות מנסה משרד התשתיות להתמודד עם העובדה שבשוק הגז כמעט ולא קיימת תחרות, אחרי הסרת הפיקוח על המחירים באמצע שנות ה-90. בעקבות הסרת הפיקוח, צעד שנעשה בלחץ חברות הגז, ניסה המשרד לקדם רפורמות ותיקוני חקיקה במטרה להגביר את התחרותיות. כך, לדוגמה, יזם המשרד (תוך בלימת התנגדות קשה של חברות הגז) רפורמה שמטרתה להקל על הצרכנים את המעבר מחברת גז אחת לאחרת, אולם בפועל סובל עדיין השוק מכשלים רבים, וגם צרכנים המבקשים לממש את הרפורמה ולעבור בין החברות נתקלים בלא מעט כשלים.

"נוכחנו בעבר כי כשבתי הזיקוק מעלים את מחיר הגפ"מ לחברות, מיד מזדרזות אלה לעדכן את המחירים כלפי מעלה", אומרת אבישי. לדבריה, במצב של תחרות נורמלית בשוק היו צונחים מחירי הגז לצרכן. "יש פגמים בתחרות בין החברות - פגמים, המאפשרים להן להגדיל את שולי הרוח באופן קיצוני על חשבון הצרכנים.

חוזה ההתקשרות בין הצרכנים לספקיות הגז הוא, לדברי הארגון, אחד ממקורות הבעיה: מחיר הגז כתוב בו באופן שאינו מאפשר לצרכן להבין את מרכיביו. מצב בו מחד יכולות הספקיות על-פי החוזה להעלות את מחירי הגז בהתאם למחירו בשוק, ומאידך, אין לצרכנים היכולת להבין כיצד המחיר אותו הם משלמים עבור הגז.

עו"ד אבינועם מגן, ראש הקליניקה לזכויות הצרכן בקריה האקדמית אונו ומי שהוביל את מרד צרכני הגז, טוען אף הוא כי הרפורמה כולה לוקה בקשיים: "התחושה היא שידן של כל חברות הגז נותרה עדיין על העליונה והן עושות בצרכנים ככל העולה על רוחן".

יש פיתרון

באמון הציבור מציעים לפתור את הסוגיה כפי שנפתרו סוגיות בתחומים דוגמת תחום המשכנתאות: בחוזה ייקבע מחיר הגז כמחיר שנקנה על-ידי הספקיות מבז"ן, לו תתווסף תוספת שתיקבע מראש על-ידי כל חברה ותעוגן בחוזה. מרכיב העוגן יוכל להיות גם אחר, למשל המחיר של גפ"מ (גז בישול) ביבוא - ובלבד שמרכיב זה יהיה חיצוני, אובייקטיבי ובלתי תלוי במתחרות.

הארגון מדגיש כי אינו קורא להחזרת הפיקוח הממשלתי על המחיר או התערבות רגולטורית במחיר הגז, אלא לשקיפות לגבי התוספת למחיר. "ההפרדה בין המרכיבים תכניס את הספקיות לתחרות ותקשה עליהן להעלות מחירים". במכתב צוין, כי גם אם תיושם הרפורמה בענף הגז במלואה - כל עוד ימשיך ערפול המחירים בחוזה, יוכלו הספקיות להמשיך ולגבות עבור הגז סכומים כאוות נפשן".

* תגובת משרד התשתיות: "המכתב טרם התקבל בלשכת השר. הרפורמה בשוק הגז הביתי (גפ"מ), אותה מוביל השר בן אליעזר, היא אחת הרפורמות הצרכניות החשובות ביותר שקודמו במשק הישראלי. הרפורמה נוגעת לחיי כל אזרח בישראל ומשמעותית בעיקר לשכבות החלשות.

"במשרד ממשיכים ופועלים על מנת להתיר כשלים וחסמים המונעים תחרות בשוק הגפ"מ".