כ-100 אלף אזרחי אירלנד הפגינו אתמול: הממשלה מאפשרת לבנקים לחמוק מאחריות למשבר

נציבות האיחוד האירופי וחברות דירוג אשראי לוחצות על ראש ממשלת אירלנד, בריאן קוואן, לצמצם את הגירעון התקציבי התופח, אבל תוכניתו של קוואן להטיל מס על הפנסיות של עובדי המגזר הציבורי ולהקפיא את שכרם, הפילה את הפופולריות שלו ושל מפלגתו לשפל חסר תקדים.

בהודעה שפורסמה לפני צעדת המחאה טענה הממשלה שהצעדים שהיא מבקשת לנקוט הכרחיים כדי להוכיח למשקיעים בינלאומיים שאירלנד פועלת לשיפור מצבה הפיננסי. בממשלה הדגישו כי גם לאחר הקיצוץ בהוצאות והעלאת המסים, הגירעון התקציבי עדיין יגיע השנה ל-9.5% מהתמ"ג - הפרה חמורה ביותר של מגבלות הגירעון התקציבי בגוש האירו.

"אם לא נצא לדרך ברגל ימין ובאופן אמין, תהיה לכישלון זה השפעה ישירה וחמורה על דימויינו הבינלאומי בקרב המשקיעים, בייחוד על יכולתנו לגייס הון ועל העלות הישירה של ההלוואות שנוכל לקחת", נאמר בהודעת הממשלה.

להערכת המשטרה השתתפו בצעדת המחאה 85-100 אלף בני אדם, שטענו שהממשלה מעמיסה את נטל ההתמודדות עם בעיותיה הכלכליות החמורות של המדינה על המורים, על האחיות, על עובדי המגזר הציבורי ועובדי הבנייה, ומאפשרת לבנקים ולחברות הבנייה לחמוק מכל אחריות.

הפגנת המחאה, שאירגן איגוד העובדים הגדול באירלנד, נערכה כצעד ראשון לקראת השביתות הצפויות עד סוף החודש, והיא מהווה מהפך חד ביחסי העבודה השלווים באירלנד, שתרמו תרומה חשובה להצלחתה של כלכלת המדינה.

הצלילה הממושכת במחירי הנדל"ן, שהחלה במארס 2007, היתה השלב הראשון בהידרדרותה של כלכלת אירלנד, שהואצה עוד יותר בסוף 2008 ובתחילת 2009, כאשר פוטרו עובדים והירידה בתפוקה התפשטה אל מעבר למגזר הבנייה.

הזעם הציבורי על אופן טיפולה של הממשלה בכלכלה הוחרף עוד יותר עקב העובדה שמשלמי המסים נחשפו לחובות רעים בהיקף של מיליארדי אירו כתוצאה מהלאמת הבנק השלישי בגודלו באירלנד, אנגלו-אייריש בנק.