עובדי ההיי-טק בישראל מרוצים בסך הכל מעבודתם, מעריכים את התגמול שהם מקבלים ממעסיקיהם ואפילו חשים ביטחון תעסוקתי באופן יחסי, למרות המשבר הכלכלי. אבל נתון אחד בסקר המיוחד שערך "גלובס" באמצעות מכון חקר חושף כנראה את הסיפור של הענף הצעיר והתחרותי הזה: 66% מעובדי ההיי-טק בישראל סבורים כי הם יזדקקו לוועד עובדים בהגיעם לגיל 50.
על פי ממצאי מכון חקר, בניהולה של מרים חונן, עולה כי ככל שהעובדים ותיקים יותר, הם מסכימים יותר עם האמירה שיזדקקו לוועד בגיל 50. כך למשל, ההסכמה מגיעה ל-71% מקרב בעלי ותק של 10 שנים ומעלה, ואף נוסקת ל-73% בקרב עובדים בגיל 41-50. אפילו אנשי הכספים בהיי-טק, שתמיכתם הכללית בהקמת ועד עובדים נמוכה מאוד, מסכימים שהוועד טוב למבוגרים (60%). אם נהיה ציניים, אנשי הכספים יודעים טוב מכולם את מי משתלם יותר לפטר, ולכן כדאי לעובדי ההיי-טק לקחת ברצינות את התשובה שלהם.
לגיל היתה משמעות גם בשאלה מהם הגורמים המשמעותיים שעשויים להביא להתאגדותם של אנשי היי-טק. 50% מהנשאלים השיבו כי הגורם המשמעותי ביותר הוא פיטורים המוניים בקרב עובדים מבוגרים, לעומת 32% שסברו כי התאגדות כזו תתאפשר בעקבות מעבר מאסיבי של חברות היי-טק למדינות מתפתחות. 31% מהנשאלים סבורים כי משבר כלכלי חמור יותר מהמשבר הנוכחי עשוי לשמש זרז, ואילו 14% סבורים כי אף אחת מהנסיבות לא תביא להתאגדות העובדים בענף.
דרושים רק 33% לוועד
באופן כללי, כשאין כורכים את הגיל או נסיבות אחרות לייחוס חשיבות להתאגדות, עובדי ההיי-טק אינם מתלהבים במיוחד מרעיון ההתאגדות. 33% מהם תומכים בהקמת ועד עובדים במקום עבודתם, לעומת 14% שתומכים במידה מועטה, 42% מתנגדים ול-12% לא היתה דעה בעניין. בקרב אנשי הטכנולוגיה והמחשבים בענף, היתה תמיכה מובהקת מעט יותר (35%), בעוד שאנשי הכספים והשיווק תמכו פחות ברעיון (20%-27%). ההתנגדות המובהקת ביותר היתה של מנהלי מחלקות ומנהלי חטיבות: 82% מהם מתנגדים. 12% טרם גיבשו את דעתם. בקרב מנהלים אחרים, בדרגים זוטרים יותר, התמיכה עומדת על 33%, בדומה לשיעור התומכים בקרב כלל עובדי ההיי-טק.
למרבה האירוניה, 33% הם בדיוק מה שדורש החוק הישראלי. אם 33% מהעובדים בחברה חתמו על טופסי הצטרפות לארגון עובדים, על המעסיק להכיר בוועד ובארגון שמייצג אותו. כמו כן, על פי החוק החדש שגובש במסגרת עסקת החבילה במשק, אותו מעסיק יחויב לנהל מו"מ עם הוועד על הסכם קיבוצי. לכן, 33% אולי אינם הרבה, אבל הם בדיוק מה שצריך כדי להתאגד בישראל.
בקרב התומכים בהקמת ועד, חזר ההסבר כי הוועד נועד לשמור על זכויות העובד ולמנוע פגיעה בו. המתנגדים, לעומת זאת, סבורים כי ועד עובדים אינו מתאים לאופי החברה שלהם, הוא אינו יעיל ואף עלול להביא לתוצאות שליליות. בכלל, 64% מעובדי ההיי-טק סבורים כי ועד נועד להגן על עובדים "בינוניים", ולכן הוא אינו מיטיב עם עובדים מצטיינים. באופן טבעי, בעלי ותק של עד שנתיים בלבד בחברה מסכימים יותר עם ההנחה הזו (72%). לפי ממצאי הסקר, דווקא עובדים שפוטרו בעבר מסכימים יותר עם ההנחה הזו (66%) לעומת כאלה שמעולם לא פוטרו (63%).
פחות כסף, יותר ביטחון
61% מהנשאלים מסכימים כי הצורך בהקמת ועד עובדים בהיי-טק גדול יותר בעת משבר כלכלי. הסכמה עם הצורך הזה היתה רבה יותר בקרב עובדים המועסקים בחברה קטנה יותר, פחות מ-500 עובדים (63%-64%), ובקרב עובדים שגילם צעיר יותר (65% מקרב הנשאלים עד גיל 40). למרבה האירוניה, דווקא עובדים שפוטרו בעבר מסכימים פחות (56%), לעומת עובדים שלא פוטרו (61%). כפי הנראה, המפוטרים מטילים יותר ספק באשר ליכולת של ועד העובדים למנוע פיטורים, לפחות את פיטוריהם שלהם.
למרות המשבר הכלכלי, עובדי ההיי-טק מרגישים די בטוחים במקום עבודתם. 47% מהנשאלים העידו כי הם חשים מידה רבה של ביטחון תעסוקתי בחברה שבה הם עובדים, 37% העידו על מידה בינונית של ביטחון תעסוקתי, 11% הצביעו על מידה מועטה של ביטחון תעסוקתי ו-6% כלל לא חשים ביטחון כזה. עובדים המועסקים בארגון בינוני (100-500 עובדים) העידו על ביטחון גדול יותר לעומת אלה המועסקים בארגון גדול המונה מעל 500 עובדים. בחברות קטנות, שמועסקים בהן 50-100 עובדים, הביטחון התעסוקתי נמוך ב-10%-14%.
מתברר כי רבים מעובדי ההיי-טק, גם אם לא רובם, היו מוכנים לוותר על חלק מהמשכורת שלהם תמורת ביטחון תעסוקתי רב יותר. 43% מהנשאלים מוכנים לוויתור כזה, לעומת 51% שמתנגדים. בקרב מהנדסים ומתכנתים (שאינם מנהלים), כמו גם בקרב עובדים שפוטרו בעבר, 56% מוכנים לוויתור על חלק מהשכר. בקרב עובדים המשתכרים עד 15 אלף שקל ברוטו בחודש, אחוז הנכונים לוויתור נוסק ל-67. ומי מוכן הכי פחות לוותר על חלק מהמשכורת? כמובן, מנהלים בכירים ברמות של ראשי חטיבות ומחלקות.
החשש הגדול ביותר של עובדי ההיי-טק, כך על פי הסקר, נובע מהגידול המואץ במספר המהנדסים במדינות המתפתחות. 57% מהנשאלים חוששים כי הגידול הזה יפגע בעתיד בעובדי ההיי-טק הישראלים, לעומת 22% שחוששים במידה מועטה, ו-20% שכלל לא חוששים. מעניין שהחוששים העיקריים (67%) המנהלים המקצועיים, מי שיודעים כנראה דבר או שניים על התפתחות הענף בעולם.
נקודת המבחן: בעוד עשור מהיום
אז מה אומר לנו הסקר הזה? תעשיית ההיי-טק עדיין צעירה יחסית ומתגמלת היטב, וכל עוד היא תישאר כזו, ספק אם נראה כאן גל של התארגנויות. המסה הקריטית של הנשאלים בסקר הם בני 31-40, כך שנקודת המבחן תהיה רק בעוד עשור.
הרי הם בעצמם העידו כי יזדקקו לוועד בגיל 50, והנה זה לא כל כך רחוק. "ועד נועד להגן על הבינוניים", אמרו רוב הנסקרים, ולא ירחק היום שהם ישאלו את עצמם מי הם בעצם הבינוניים. כמה מצטיינים יכול להכיל ארגון גדול, כמה "טאלנטים" וכמה סופר כוכבים? הילד עם המשכורת הגבוהה הוא פתאום אב לשלושה, שמערכת השיקולים שלו אחרת לגמרי. אף אחד לא רוצה להיות עובד מצטיין ואבא גרוע, הרוב מנסים למצוא את נקודת האמצע. ייתכן כי ביום שענף ההיי-טק יפסיק להיות מפנק כל כך, ישמיעו ה"בינוניים" קול, ויוכיחו לכולם על מי בעצם הארגון שלהם בנוי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
