אסותא תפצה טכנאי שלקה בליבו לאחר שהסתכסך עם עמיתיו כי הפר שביתה

כתוצאה ממצבו הבריאותי הפסיק התובע לעבוד באסותא ולא הצליח למצוא מקום עבודה חלופי. נקבע לו אובדן כושר עבודה לצמיתות, ובית הדין האזורי לעבודה קבע כי התקף הלב בו לקה מהווה פגיעה בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי

בית המשפט המחוזי בת"א חייב את רשת בתי החולים אסותא לפצות במיליוני שקלים את מיכאל שרף, שהועסק כטכנאי רנטגן, בשל אחריותה להתקף לב בו לקה. זאת, כתוצאה ממתחים וויכוחים יומיומיים בינו לבין יתר הטכנאים, כיוון שהפר שביתה.

התובע טען כי ב-1996 פרץ סכסוך עבודה בין הטכנאים לבין הנהלת אסותא בשל דרישת הטכנאים לקבל תוספת תשלום עבור משמרת לילה. לדבריו, בתחילת 1998 הכריזו הטכנאים על סכסוך עבודה, אך הוא היחיד שהמשיך לעבוד במשמרות לילה. כתוצאה מכך, לטענתו, נוצרו ריבים, מתחים וויכוחים יומיומיים בינו לבין יתר הטכנאים על רקע העובדה שהפר שביתה. באחד מהוויכוחים, שלווה בצעקות וגידופים, לקה התובע בליבו ואושפז. כעבור כמה חודשים שוב לקה בליבו, כשהתרגז בעבודה והתמוטט.

כתוצאה ממצבו הבריאותי הפסיק התובע לעבוד באסותא ולא הצליח למצוא מקום עבודה חלופי. נקבע לו אובדן כושר עבודה לצמיתות, ובית הדין האזורי לעבודה קבע כי התקף הלב בו לקה מהווה פגיעה בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי. אסותא טענה להגנתה כי לא היתה מודעת ליחסים העכורים בין התובע לבין יתר הטכנאים, וכי התובע לא התלונן בפניה על התנכלות כלשהי כלפיו.

חובת זהירות

השופטת צפורה ברון קבעה כי עדותו של טכנאי הרנטגן התובע כנה ואמינה, וכי הוויכוח בינו לבין יתר הטכנאים היה חריג בחריפותו, לא היה אירוע בודד אלא השיא של התנכלות יומיומית של כל הטכנאים כלפיו, שנמשכה מספר חודשים.

לדבריה, הנהלת אסותא ידעה או היתה אמורה לדעת על היחסים העכורים בין התובע לבין יתר הטכנאים ואת מידת חומרתם, ולכן יש להטיל עליה חובת זהירות קונקרטית כלפי התובע. השופטת קבעה כי ההנהלה הפרה חובה זו, כיוון שלא עשתה דבר כדי למנוע את היחסים העכורים בין הצדדים.

עוד קבעה השופטת כי יש קשר סיבתי בין חובת הזהירות של אסותא כלפי התובע לבין הנגרם שנגרם לו, ובין הוויכוח להתקף הלב. השופטת פסקה לתובע פיצויים בסך של 5.35 מיליון שקל - מתוכם הפסד השתכרות של 2.7 מיליון שקל והפסד שכר לעתיד של כ-2.3 מיליון שקל. מהפיצוי יופחתו התקבולים לתובע מביטוח לאומי.

(ת.א. 1616/04).