"השירות החדש '
ארקיע אקספרס' הוא התשובה שלנו לתחרות בקו לאילת, והמחירים שנציע בו יתחרו אפילו במחירי הנסיעה באוטובוס לעיר הדרומית" - כך מכריז מנכ"ל
ארקיע,
גדי טפר, בראיון ראשון מאז נכנס לתפקידו לפני כשנתיים.
מאז הכריז לפני מספר חודשים שר התחבורה ישראל כ"ץ כי בכוונתו לאשר לאל-על הפעלת טיסות פנים ארציות לאילת במטרה להגדיל את התחרות בקו, סוערות הרוחות בקרב חברות התעופה הישראליות.
שתי החברות המפעילות כיום את הקו - ארקיע (המחזיקה בנתח של כ-70% מהפעילות בו) וישראייר - מחו בתוקף נגד ההחלטה, בטענה כי כל עוד לא נפתחת לחלוטין התחרות בקווים הבינלאומיים, אין לאשר לאל-על להתחרות איתן בקווים הפנים-ארציים. משמעות צעד כזה לטענתן היא חיסולן הכלכלי.
אל-על לא נשארה חייבת והודיעה כי בכוונתה להוזיל את מחירי הטיסות לאילת בכ-30%-40%, הוזלה משמעותית בהתחשב בעובדה שמחירו הממוצע של כרטיס טיסה לאילת עומד כיום על 250 שקל לכיוון, ועשוי להגיע גם ל-370 שקל בתקופות ביקושי שיא.
שתי החברות עתרו לבג"ץ נגד ההחלטה, אולם עוד בטרם התקיים דיון בבג"ץ החליטה ארקיע "לשבור את הכלים", והיא משיקה כאמור כבר בימים הקרובים את "ארקיע אקספרס" - שירות טיסות פנים-ארצי ראשון מסוגו בישראל.
במסגרת שירות הטיסות, שיתחיל לפעול החל ב-1 בינואר בקו נתב"ג-אילת, יוצעו מדי יום כ-500 מושבים (בשתי טיסות ייעודיות יומיות בממוצע) במחירים שיתחילו ב-99 שקל לכיוון במכירה מוקדמת של 6 שבועות ומעלה באמצעות האינטרנט. כפי שנהוג בחברות לואו קוסט בעולם, ככל שיעלה הביקוש ויתקרב מועד הטיסה - יעלה המחיר.
הכרטיסים לטיסות "ארקיע אקספרס" יימכרו באמצעות האינטרנט, ולא יוגשו בהן מזון ומשקאות (אותם יהיה ניתן לרכוש על הטיסה בתוספת תשלום), ולא תינתן אפשרות לביטולים ושינויים בהתאם להוראות החוק.
הטסת מזוודה תהיה כרוכה בעלות נוספת של 25 שקל (או 20 שקל במקרה שההזמנה להטסת מזוודה תיכלל בהזמנת הכרטיס באינטרנט). על הזמנה טלפונית תגבה החברה 10 שקל לכיוון.
הטיסות ימריאו וינחתו בשעות הנחשבות כיום פחות מבוקשות. כך לדוגמה ימריאו הטיסות מנתב"ג בשבתות ובימי א' בשעות שלפני הצהריים, ומאילת בשעות הצהריים המוקדמות.
טפר מסביר כי מדובר במוצר מקביל לטיסות הרגילות שמפעילה כיום ארקיע לאילת. "מהנתונים שיש לנו עולה כי מחצית מהזמנות הטיסות לאילת מתבצעות עד שבוע לפני הטיסה, ואנחנו מנסים לחנך את השוק לדפוסי צריכה אחרים.
"מחיר כרטיס נסיעה באגד בקו תל אביב-אילת הוא 70 שקל לכיוון, ואנחנו שואפים להפוך את הטיסות לאילת למוצר להמונים. הכוונה שלנו היא להציע אלפי מושבים מוזלים לאילת מדי חודש, גם בתקופות של ביקושי שיא, בשיטת 'כל הקודם זוכה'".
* אז בכל זאת הצרכנים מרוויחים בעקבות האיום שאתם מרגישים מכניסת אל-על לקו. אולי צודק שר התחבורה?
"אין קשר בין הדברים. את המוצר הזה הגינו כבר לפני כמה חודשים, עוד לפני שהתקבלה ההחלטה בקשר לאל-על. עד עכשיו לא יכולנו לממש אותו בגלל תכנון העבודה של צי המטוסים שלנו. מאז שהתחלנו לגלגל את הרעיון ועד היום רכשנו עוד שני מטוסים, ומרבית פעילותם תהיה בשירות החדש. מצבת המטוסים הזו נתנה לנו את הדחיפה להתחיל לשווק את 'ארקיע אקספרס' כבר בימים הקרובים לקראת ה-1 בינואר, מועד הטיסה הראשונה.
"הטענה שלנו לגבי אל-על היא שההחלטה להכניס אותם לקו הזה נעשתה בצורה לא הגונה, ובלי להתחשב בכך שרשות התעופה האזרחית דחתה רק כמה חודשים קודם בקשה זהה שלהם בטענה שאין מקום לעוד מפעיל. כשהשר פירסם את החלטתו לאפשר להם לטוס לאילת, הוא קבע גם כי במקביל ייפתחו השמים לתחרות גם בקווים הבינלאומיים - מה שלא קורה בינתיים".
בהמשך: גם משדה-דב
* מה אתה חושב שיקרה בעקבות המהלך?
"אני בתחושה שאחרי שהמהלך יוטמע, כל החברות שירצו לפעול בקו יעשו חשיבה מחודשת, וזאת למרות שאני משוכנע כי אחרי שתתייצב התמונה בשוק יגדל הביקוש הכללי לטיסות לאילת. הצרכן הישראלי רגיש מאוד למחירים, וכעת השאלה היא אם הוא יסכים לשנות את הרגלי ההזמנה. אם הצרכנים הישראלים יבינו את הפוטנציאל ולמוצר יהיה ביקוש זה ישתלם לנו, למרות שזה עשוי לפגוע גם במוצר הרגיל שלנו".
בארקיע מתכוונים לבחון את דפוס הפעילות של "ארקיע אקספרס", ואם הוא יענה על הציפיות, יושק שירות דומה גם משדה-דב. בהמשך תישקל הפעלת מסגרת לואו קוסט גם לטיסות בקווים בינלאומיים.
"מסגרת לואו קוסט מצליחה בכל העולם. באירופה חלק גדול מטיסות הפנים כבר מתבצעות כך, ואין סיבה שגם כאן זה לא יצליח", מסכם טפר.
לא רק אילת
אם בעבר היתה מזוהה ארקיע בעיקר עם הטיסות לאילת, בשנתיים האחרונות, מאז התיישב על כסא המנכ"ל, מנווט טפר (40) את ארקיע לכיוון פיתוח בינלאומי. בחודשים האחרונים אף ניצלה ארקיע הזדמנויות ונכנסה לכמה פעילויות שהיו עד לאחרונה בבלעדיות מלאה של אל-על. כך לדוגמה זכתה ארקיע, שהציעה הצעה הנמוכה במיליון דולר מאל-על, במכרז להטסת ראש הממשלה ופמלייתו לארה"ב, ורק בשבוע האחרון דווחה על הסכם עם הסוכנות להטסת עולים חדשים מהיעדים אליהם היא טסה. לפני מספר שבועות אף חנכה החברה קו טיסות לאוקראינה, שאת הרישיון אליו קיבלה אחרי מאבקים לא קלים ברשויות.
"אנחנו בהחלט נלחמים על קווים, ומנסים לקבל אישור של מוביל נקוב ליעדים רבים כדי להגדיל את המגוון, אבל במקביל אנחנו כל הזמן עם האצבע על הדופק ומנסים להגיב כמה שיותר מהר לשוק. כך, לדוגמה, מאז משבר התיירות עם טורקיה הגדלנו משמעותית את נפח המושבים לאגן הים התיכון ולאיי יוון, והשנה נפעיל במחירים אטרקטיביים נופשונים לרודוס גם בתקופת החורף, מה שלא היה בשנים קודמות".
* בחברות התעופה טוענים שאתם נלחמים על קווים ובסוף לא מפעילים אותם.
"כמעט ואין קווים כאלה, אבל אני יכול להגיד שלמרות שאנחנו נלחמים על כל יעד, לא נפעיל טיסות ליעדים לא כלכליים ונפסיד כסף רק בגלל שיש לנו אישור לטוס לשם. כך תנהג כל חברה עסקית בעולם. אני מעריך מאוד את מינהל התעופה הישראלי ואת פעילותו, אך לעתים אנחנו מקבלים מה שנקרא בענף 'מוביל נקוב שני', זאת אומרת אפשרות להצטרף לחברה שכבר מפעילה טיסות בקו.
"במקרים רבים, בייחוד בקווים בהם מספר הנוסעים קטן מראש, זה לא בר-תחרות, ולכן אין כדאיות לנצל את 'ההזדמנות'. אף אחד לא מפעיל קו רק בשביל המוניטין, וכל החברות עושות התאמות לביקושים. אחד הקווים הבודדים שאנו לא מפעילים למרות שיש לנו אישור הוא קו מוסקבה-אילת, ואנחנו מחכים לרגע שתהיה לו כדאיות ונחזור להפעילו. למרות זאת, לעיתים התפיסה שלנו שונה משל חברות אחרות, ויש לנו כלים להציע חבילות אטרקטיביות יותר. כך, למשל, בעוד שאל-על מצמצמת את נפח המושבים לווינה, אנו מאמינים שאנחנו יכולים לפתח את הקו הזה ולהציע לשם חבילות במחירים טובים, ולכן אנחנו מתכוונים להתחיל להפעיל טיסות לווינה כבר באביב הקרוב".
* אתם מתכננים לפתח קווים גם ליעדים ארוכים יותר? ליעדים טרנס-אטלנטיים?
"אנחנו שואפים לשם, אבל חשוב לזכור כי למרות התהילה סביב ענף התעופה, מתח הרווחים בתחום הזה הוא אחוזים בודדים לכל מושב. מכיוון שמתח הרווחים כה נמוך, רמת הסיכון שיש לחברת תעופה בכל מושב ריק גבוהה, והיא הולכת ועולה ככל שיעד הטיסה רחוק יותר. בטיסות טרנס-אטלנטיות, למשל, צריך למכור 10-13 מושבים על כל מושב ריק כדי להגיע לאיזון, באירופה המספרים הם 1-6 מושבים לכל מושב ריק, ובטיסות לאגן הים התיכון הסיכון נמוך בהרבה ושם צריך למכור 1-4 מושבים בשביל לאזן הפסדים על מושב ריק. כיוון שאנחנו מעדיפים לא להמר בחרנו ביעדים הקצרים.
"התחרות על הקו לניו-יורק גדולה מאוד היום, וישראייר כבר נכוותה בניסיונה להיכנס לתחרות בקו הזה והפסידה הון, ולכן אני לא רואה את ארקיע לוקחת את הסיכון הזה כרגע. אני מאמין שאם נפתח קו ארוך, זה יהיה לאחד היעדים האקזוטיים שנצליח ליצור בו עסקאות אטרקטיביות לישראלים".
היה משבר כלכלי?
כחברה פרטית, ארקיע אינה מחויבת במסירת דו"חות כספיים לציבור, אולם לדברי טפר, רואה חשבון בהשכלתו, את כל אחת מ-3 השנים האחרונות סיימה החברה ברווח.
* איך שורדים משבר כלכלי ברווח?
"אנחנו חברה צנועה ומחושבת, שפונה לקהל עם מוצר עממי. אנחנו משתדלים לפנות לכלל הציבור ולהציע מוצרים לפי הצורה בה אנחנו מנתחים את הביקושים. אני לא מתחסד, וברור שבתקופות ביקושים גבוהים גם אצלנו המחירים עולים, אבל אנחנו תמיד משתדלים תמיד להיות תחרותיים ולסחוב את השוק כלפי מטה. למרות שבשנה האחרונה זה לא תמיד היה קל, עם כל מבצעי המכירות האגרסיביים שבהם נקטו חלק מחברות התעופה, שהורידו מחירי כרטיסים עד שכמעט לא נשאר רווח".
* ומה לגבי הנפקה?
"גיוס הון הוא אחד ממנועי הצמיחה של כל חברה, וגם ארקיע חושבת כל הזמן איך למנף את עצמה. למרות שהשוק המוסדי לא אוהב להשקיע בחברות תעופה ותיירות, המוסדיים מעריכים את היכולת והידע שיש לארקיע הן כחברת תעופה ותיירות והן ברכישת מטוסים, ויש מעת לעת פניות לגיוסי הון. אני מאמין שיגיע גם הרגע הזה, אבל בינתיים בעלי החברה, האחים נקש ותאגיד עובדי ארקיע, מעדיפים להשאיר את החברה כפרטית, ולנצל את ההון שנצבר להצערת צי המטוסים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
