מגלים את הודו: בנגלור היא לא רק בירת שירותי הלקוחות הזולים

בפינה אחת של המתחם של חברת ג'נרל אלקטריק (GE), המשתרע על שטח של 1.6 קמ"ר וקרוי על שם אחד ממנהליה לשעבר של החברה, בוחנת קבוצת מדענים טמבון של רכב מסוג חדש, "בטוח להולכי רגל", שמסוגל לפגוע באנשים במהירות גבוהה בלי להסב להם נזקים גופניים משמעותיים. בפינה אחרת במתחם עמלים מדענים על מנועים לקטרים הפועלים על מתנול שמופק מהדשא הצומח לצד מסילות הרכבת הפרושות ברחבי תת היבשת ההודית. פרויקט אחר במתחם הוא פיתוח ציוד רפואי קומפקטי בעלות זולה יותר מאשר זה המיוצר במדינות המערב.

מרכז הטכנולוגיה של GE החל לפעול בשנת 2000 עם 275 מדענים ומהנדסים. כיום מועסקים במרכז 4,300 עובדים, כשישית מעובדי המחקר והפיתוח של GE בעולם כולו. עד סוף השנה יגדל חלקם של העובדים במחקר ופיתוח ויהווה כרבע מכלל העובדים בעולם, כך מצהיר גיירמו וילה, המהנדס הגרמני העומד בראש המרכז. "מדוע הודו? זה פשוט מאוד", אומר וילה, "יש מעט ארצות שבהן ניתן לשכור מספר רב כל-כך של מהנדסים במהירות רבה כל-כך".

בנגלור היא כבר שם דבר בעולם הטכנולוגי, בגלל שירותי מיקור החוץ הנרחבים הקיימים בה. עתודות של צעירים בני עשרים ומשהו, שרק סיימו את לימודיהם האקדמיים, ששים לבצע את העבודות השחורות של תעשיית ה-IT העולמית, כמו הקלדת נתונים וניהול התוכנה והחומרה של לקוחות מעבר לים.

עובדה ידועה פחות היא שהעיר, שמכונה "עמק הסיליקון ההודי", הופכת בהדרגה למרכז מחקר ופיתוח חשוב ברמה הגלובלית. בנוסף למרכז הטכנולוגיה של GE, שהוא המרכז הגדול ביותר של החברה מחוץ לגבולות ארה"ב, מחזיקות חברות ענק נוספות, בהן מיקרוסופט, אינטל, גוגל ו-IBM, מרכזי מרכז ופיתוח בבנגלור.

מכשולים בדרך להתפתחות

התקדמותה של הודו במעלה שרשרת המזון של תעשיית הטכנולוגיה העולמית נמצאת בשלב מוקדם, ועליה להתמודד עם מכשולים רבים, כמו בעיות תשתית וחינוך חמורות. למרות זאת, פרופ' ויג'איי גובינדרג'אן מבית הספר למינהל עסקים של מכללת דרטמות' שבניו המפשייר, המשמש כיועץ פיתוח בכיר לג'נרל אלקטריק, משוכנע שצמיחתם של מרכזי מו"פ בינלאומיים בהודו וסין יובילו לשינוי עמוק בשוק הטכנולוגיה. "אנחנו נמצאים על סיפה של התפתחות פרדיגמה חדשה, בה החידושים יוצגו קודם בהודו ובסין ורק אחר כך יגיעו לשאר העולם", הוא אומר.

פוטנציאל המחקר והפיתוח של מאגר המהנדסים בהודו משך לראשונה את תשומת ליבה של תעשיית הטכנולוגיה ב-1985, אז הקימה טקסס אינסטרומנטס מרכז טכנולוגי בבנגלור. כיום יותר מ-200 חברות בינלאומיות מחזיקות במרכזי מו"פ בעיר.

מרכזי המו"פ בהודו נועדו בתחילה לתמוך במרכזים מקבילים במדינות מערביות, אך בשנים האחרונות רובם הפכו למובילים בפיתוח של מוצרים שלמים. ב-2008, למשל, השיקה אינטל את השבב המסחרי הראשון שתוכנן ופותח כולו במרכז המו"פ שלה בבנגלור. המרכזים של גוגל בבנגלור אחראים על פיתוח של מספר מוצרים המיועדים לשווקים העולמיים, כמו תוכנות פיננסים, מפות ומסרונים קצרים.

לצד התרבות המשימות שביצעו הצוותים ההודים עבור השוק הבינלאומי, הנהלות המרכזים הטכנולוגיים החלו לגלות עניין הולך וגובר בשוק המקומי. פראסד ראם מהסניף ההודי של גוגל אומר שאנשי החברה בבנגלור החלו לתהות מדוע האינטרנט אינו פופולרי כל-כך במדינה. כיום, יש במדינה, שאוכלוסייתה מונה כ-1.14 מיליארד נפש, פחות מ-100 מיליון משתמשי אינטרנט (רגיל וסלולרי). מדובר באחד משיעורי החדירה הנמוכים ביותר בעולם.

גוגל למען האינטרנט ההודי

אנשי גוגל מצאו כי אחד הגורמים המרכזיים לכך הוא תשתיות לקויות. בעיה נוספת וחמורה לא פחות היא היעדר כמות מספקת של תוכני אינטרנט ב-22 השפות המדוברות בהודו. בגוגל פיתחו כפתרון לבעיה טכנולוגיית תעתיק הינדי, שמאפשרת למשתמשים בה להקליד את התצורות הפונטיות של המילים באותיות הינדיות או באותיות האלפבית הלטיני, ולקבל אותן כתובות באותיות של השפה שבה הם דוברים. המוצר מורחב כעת גם לשפות נוספות, בהן ערבית.

ראם רואה הזדמנות דווקא בבעייתיות של פיתוח מוצרים המיועדים בלעדית עבור השוק ההודי בשל הערב רב האנושי ממנו מורכבת אוכלוסיית המדינה. "אם אנו מצליחים לפתור בעיות כאן באופן שיטתי, אז נצליח לעשות זאת גם בשאר העולם", אומר ראם.

רוב העובדים במרכז וולש של ג'נרל אלקטריק מקדישים את זמנם לפיתוח מוצרים לשוק העולמי, אך גם כאן החלה התמקדות בפיתוח מוצרים למדינות מתפתחות. המוצר הבולט ביותר עד כה שיצא משערי מרכז וולש הוא מכשיר א.ק.ג נייד, שעלות ייצורו היא כ-1,000 דולר, כעשירית מעלות ייצור של מכשיר דומה במדינות מפותחות.

המכשיר מתאים לשימוש באזורים הכפריים של הודו, שבהם ההגעה לבית החולים הקרוב היא כמעט בלתי אפשרית לרוב התושבים, בגלל בעיות תחבורה ודלות אמצעים. הטכנולוגיות הללו מוצאות את דרכן גם אל שווקים בארצות המפותחות. מכשיר הא.ק.ג הנייד, למשל, כבר נמכר בארה"ב. אמנם, לא פשוט לייצא טכנולוגיה ממדינות מתפתחות למדינות מפותחות, אך לדברי פרופ' גובינדרג'ן, "מדובר באתגר ארגוני ולא באתגר טכנולוגי".

חברות בינלאומיות תופסות כיום את עידוד המו"פ במדינות כמו הודו ככורח המציאות ולא כמותרות. למרוץ מצטרפות גם חברות מקומיות, שמציבות אתגרים בפני הענקיות הזרות. דוגמה לכך היא יצרנית הרכב ההודית טאטא, שהשיקה בשנה שעברה את נאנו, הרכב הזול בעולם, שמחירו מתחיל ב-2,200 דולר בלבד.

השיבה להודו

למרות כל זאת, נראה שבנגלור לא תתחיל בקרוב לנשוף בעורפן הטכנולוגי של ארה"ב, אירופה ויפן. הודו סובלת ממחסור חמור בתוכניות לימוד לתארים מתקדמים, שנדרשות להכשרת מפתחי מוצרים טכנולוגיים ברמה גבוהה. זאת, על אף שהמוסדות האקדמיים בהודו ובסין כבר הצליחו להוציא מקרבם מספר זוכי פרסי נובל בתחומי המדעים והטכנולוגיה.

"על מנת שהודו תוכל להתמודד עם היקף המחקר והפיתוח של ארה"ב, כ-30% מכוח האדם בתעשיית ה-IT ההודית צריכים להקדיש את זמנם למחקר", אומר פרת'ה ליינגאר מהסניף ההודי של חברת הייעוץ גרטנר. "המדינה לא תוכל להפוך למעצמת IT כשרק 5% מכוח העבודה שלה עוסק כיום במחקר ובפיתוח".

ערים דוגמת בנגלור סובלות ממספר בעיות מטרידות, כמו צפיפות וזיהום אוויר. כדי שיהפכו לאתרים מובילים בתעשיית הטכנולוגיה עליהן לדאוג גם לתשתיות ולאיכות הסביבה. כל זאת, כדי שמהנדסים ומדענים הודים החיים במערב יעדיפו לשוב הביתה מאשר להישאר בנכר. "הם התרגלו לסביבה בה הילדים יכולים לרכוב על אופניים בדרך לבית הספר. הדרישות המינימליות שלהם צריכות להיענות על ידי הרשויות בהודו", אומר ליינגאר.

למרות כל הדברים שצוינו כאן, המשקל הסגולי של הכישרונות בהודו ובסין, שתי הכלכלות המתעוררות הגדולות בעולם, בצירוף הגידול הניכר בשווקים המקומיים שלהן, עשויים להספיק כדי לקדם פיתוח של יותר מוצרים שיימצאו את דרכם למערב. לדברי פרופ' גובינדרג'אן, "הדברים שמפותחים יותר ויותר במדינות מתפתחות הם מה שאני מכנה 'טכנולוגיה יישומית'. המערב יכול להמציא ענפי מחקר חדשים, אבל אין לו את כוח האדם הנדרש לפיתוח מוצרים זמינים שיתבססו על ממצאי המחקר הזה".