גולדסטון הוא חומר הסברה מצויין

אנשי מקצוע יכולים לעשות מהתחקיר לגביו הון הסברתי ופוליטי - למה לא עושים עם זה משהו?

"ידיעות אחרונות" עשה תחקיר על עברו של ריצ'רד גולדסטון בעת היותו שופט בדרום-אפריקה. התחקיר העלה כי גולדסטון שלח למוות עשרות שחורים, במישרין או בעקיפין, כחבר בהרכב בית המשפט לערעורים. אנחנו כמובן מדברים כאן על דרום-אפריקה של תקופת האפרטהייד, שבה המוני שחורים הובלו לגרדום על פשע היותם שחורים.

גולדסטון טוען לזכותו כי פסק על-פי החוק שהיה נהוג אז בארצו. זה כמובן נכון. זה גם היה נכון כאשר אייכמן ומנגלה וכל השאר העלו טענה זו "להגנתם". הטענה הזאת בעייתית מאוד, בלשון המעטה. אנחנו מבינים ומקבלים שלובש מדים חייב לציית לפקודות, אם כי גם להם אסור לעשות זאת כאשר הפקודות אינן חוקיות או מוסריות בעליל. אבל אף אדם לא חייב להיות שופט. אם הוא מסכים להתמנות לשופט בבית המשפט - משמע שהוא מקבל את צדקתם ומוסריותם של החוקים הנוהגים. אחרת הוא אדם בלתי מוסרי.

לא ידוע שמישהו הכריח את גולדסטון לפסוק על-פי חוקי דרום-אפריקה של האפרטהייד. הוא עשה זאת מרצונו. היום הוא אומר כי מאז ומתמיד לא הסכים לעונש המוות. זו טענה דוחה, כיוון שזה כבר לא -כך יעזור לשחורים ששלח אל מותם, וכיוון שהיתה לו האפשרות לא להיות שופט. הוא יכול היה, למשל, להיות עורך דין המגן על השחורים המקופחים והמנוצלים בארצו. אבל הוא בחר אחרת.

התעלמות תמוהה

על רקע זה תמוהה מאוד השתיקה סביב גילויים אלה. התקשורת בקושי מתייחסת לכך, וחלקה, כמו עיתון "הארץ", אצה-רצה אל גולדסטון כדי לפרסם ראיון מאוד רך ומפרגן. למה זה קורה? סיבה אחת, ללא ספק, היא קנאת עיתונים, שבגללה כנראה עיתונים אחרים מתעלמים לחלוטין מהגילויים (כמו "ישראל היום", למשל, המתקשה להתפנות מהנקמה האובססיבית באהוד אולמרט).

סיבה אחרת נעוצה ברעה החולה שבמסגרתה מתייחסים לדברים על-פי קריטריונים של ימין-שמאל. כך אצלנו, וכך גם בעולם. אנחנו קוראים שמקורבים של הנשיא לשעבר נלסון מנדלה תומכים בגולדסטון. קצת תמוה, אלא אם כן מבינים שהעניין הוא לא גולדסטון, אלא ישראל.

אם אישיות גולדסטון תוגדר בלתי מוסרית, ייצא אוויר רב ממפרשי הדו"ח שגיבש נגד ישראל. הדרום-אפריקנים תומכים בפלסטינים תמיכה מוחלטת. הדו"ח של האדם ששלח למוות רבים מבני עמם הוא נדבך חשוב בתמיכה הזאת. למען פלסטין או למען ההתנגדות לישראל, הם מוכנים להתעלם. די עצוב.

הדבר שהכי לא ברור הוא איפה הממשלה שלנו. מעבר לעניין הערכי, החומר שפורסם צריך ויכול להיות מתנה הסברתית מאין כמותה. יש פה מקרה ברור של אדם לא מוסרי המטיף מוסר לאחרים. אנשי מקצוע יכולים לעשות מזה הון הסברתי ופוליטי מצוין כדי להעמיד את גולדסטון, ואת הדו"ח שחיבר, אל עמוד הקלון. למה לא עושים עם זה משהו?