כנראה שאין מנוס מלהזהיר את בנק ישראל אחת לתקופה שהסכנה בשוק המט"ח טרם חלפה וכי מאבקו הצודק בהתחזקותו הלא מוצדקת של השקל לא הסתיים וכנראה גם לא יסתיים בעתיד הקרוב.
אתמול שמעתי את סטנלי פישר מסביר מדוע הייתה נחוצה התערבותו בשוק המט"ח. האם בא הסבר זה בעקבות התקפת פרופ' פול קרוגמן לקראת בואו לארץ את המדינות המתערבות ומווסתות את שוק המט"ח שלהן כדוגמת סין ושוויץ (קרוגמן שכח את יפן, דרום קוריאה, מלזיה וסינגפור)? גם ישראל נכנסה לכותרת אולם קרוגמן הסביר כי ישראל אינה באותה קטגוריה ואינה משפיעה על השוק העולמי.
פישר, לדעתי, אינו צריך להסביר - ההתערבות מוצדקת, הייתה ותהיה, אין ספק שהצילה את היצוא בפרט ואת המשק הישראלי בכלל מתסבוכת, ולמעט בודדים שעדיין מאמינים ברב נאיביותם בכללי השוק החופשי של פעם, רב הכלכלנים והאנליסטים מסכימים כי ההתערבות הייתה נחוצה ומוצדקת.
"הכרטיס הצהוב" שהצעתי לתת ביד הנגיד בכותרת אינו על הדברים, כי אם על שום השימוש בלשון עבר שבה נקט. דווקא עתה כשקונצנזוס הבנקים הזרים לגבי התחזקות השקל ומעורבות בנק ישראל החלה להיסדק, אסור היה לפישר לנקוט בלשון עבר כשהוא מתבטא בנושא התערבותו בשוק המט"ח. טרם החלטתי אם האנליזות האחרונות שפרסמו ברקליס ומורגן בעניין היחלשות השקל הן בבחינת טקטיקת הרדמה שמאד מקובלת בשוק המט"ח, או שהם אכן שינו את עמדתם.
מה שברור הוא שבנק ישראל חייב להמשיך להראות נוכחות בשטח כל הזמן. בשבוע שעבר סימני רגיעה תרמו מייד להתחזקות ביותר מ-2% בשער השקל לעומת הדולר. וכל זה למרות שאין בבנקים פער ריביות בין הדולר לשקל, הגירעון המסחרי רק הולך וגדל, העודף בחשבון השוטף מצטמצם, המדד המשולב מצביע על האטה ויש הרעה, שלא לומר התדרדרות מסוכנת, במצב הגיאו פוליטי - נשארה רק הספקולציה נטו ואם בנק ישראל לא יקפיד על נוכחות בשוק, הישגיו, אם אפשר לקרוא לאלה הישגים, ייעלמו חיש מהר.
שתי שאלות למשרד האוצר
ולאוצר? כרטיס אדום. לא לחינם זכה נתניהו בתואר שר האוצר הטוב ביותר שהיה למדינת ישראל. הוא זכה לכך בגלל שהיה מוביל ולא מובל. הוא שלט באנשיו ולא להיפך. הוא שכנע במעשים ולא בדיבורים. כשדיברו על יתרות המט"ח בפורום קיסריה הכי חשוב לשטייניץ היה להדגיש כי מי שקובע את גובה יתרות המט"ח זה הוא ולא הנגיד וכי הוא אישר לנגיד להגיע לרמת היתרות הנוכחית. מהר מאד הוא קיבל תשובה בסגנון "ההבדל ההבדל בין ההלכה למעשה" מפרופ' פרנקל, נגיד בנק ישראל לשעבר שהצהיר בכנס קיסריה: "אני רוצה להבהיר כי שר האוצר בישראל מעולם לא קבע את גובה יתרות המט"ח. מי שקובע את גודל היתרות הוא רק נגיד בנק ישראל". האם למישהו יש ספק מה יחליטי נתניהו במקרה שפישר יחליט פישר שצריך להגדיל את היתרות ל-80 מיליון ושטייניץ יתנגד?
כמו כן אינני מבין מדוע מתעקשים באוצר להיות האחרונים בעולם שנוקטים במדיניות שב ואל תעשה. כל הצעה לפתרון או לסיוע בשוק המט"ח הקשורה במעורבות האוצר נפסלת על הסף.
לי יש שתי שאלות לאורן: הראשונה, לגבי שיתוף פעולה הפורה שהיה בין האוצר ובנק ישראל עד לפני שנתיים והאוצר עשה עסקות סוואפ להגנה על חוב האירו של מדינת ישראל. העסקות שמשמעותן הייתה רכישת מט"ח סייעו כמובן להתמודדות בנק ישראל בהתחזקות השקל. באוצר מיהרו להסביר כי זו מדיניות הגנה מתבקשת בשערי אירו/שקל כה נמוכים.
השער נע בזמנו סביב 4.8 שקלים לאירו. לפני מספר חודשים גויס בהצלחה חוב נוסף באירו. לאחרונה צנח שער האירו לשער 4.65 שקלים לאירו. מה נשתנה? מדוע לא מגנים על החוב הפעם? האם המדיניות הייתה שגויה או שמא הופך האוצר להיות ספקולנט בהעריכו שהאירו ימשיך להיחלש?
השאלה השנייה שלי לאורן נוגעת להתייחסותו לסיכון חסכונות הציבור במקרה שחלק גדול מהם יוסט לחו"ל. אורן אמר שזהו רעיון הזוי. אני מכבד את מר אורן ואת הבנתו הכלכלית והעסקית. הוא טוען שהוא חושש שאם יקרה משהו יבואו אליו לבקש רשת ביטחון. אמת, אולם מה קרה לפני שנה? לא באו לבקש רשת ביטחון?
כל יועץ השקעות לומד בתחילת דרכו את מילות הקסם "פיזור סיכונים". האם לא נראה למר אורן הזוי שמדינת ישראל היא בין הבודדות בעולם המפותח שלמעלה מ-90% מכספי הציבור מושקעים בשוק המקומי? מצטער אבל בעיני זה הזוי בהרבה. אם גם ההולנדים וגם הנורבגים טיפלו בדרכים דומות במשברים שנבעו מזרימת הון זר למדינה, ואם פישר רואה בכך פתרון ראוי ואם צוות המאקרו של פורום קיסריה והפרופסורים ספיבק וזוסמן שמבינים דבר או שניים בכלכלה, מזהים בעיה ומציעים פתרון שנוסה בהצלחה, לא הייתי ממהר לקבוע שמדובר ברעיון הזוי.
בכל העולם מבינים שמדיניות שב ואל תעשה פשטה את הרגל גם באוצר כדאי שישלימו עם כך.
-
יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס
-
-
אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי
-
החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
